היום ה-25 בספטמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

עזוב אותנו, יעלון

אין גבול למבוכה שיכול אדם להביא על עצמו. את המבוכה התורנית, ולא בפעם הראשונה מספק השבוע משה יעלון, מי שמתיימר להיות מועמד לגיטימי להנהיג את מדינת ישראל.

יעלון מתנהג כאחרון אנשי המאפיה הסיציליאנית כאשר הוא מאיים ש'אם בנימין נתניהו לא יועמד לדין', הוא יעלון יפתח את פיו ויספר את כל הידוע לו על עסקת הצוללות.

ראשית, צריך להזכיר ליעלון שכל אזרח במדינת ישראל מחויב למסור למשטרה את כל הידוע לו על מעשה פשע שהתרחש. שנית, כל האחריות על שיבוש החקירה בנושא הצוללות נופלת על יעלון, כי לדבריו הוא יודע דברים שעל פי דעתו מחייבים הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה.

נו? אני שואל אתכם. לאיש הזה יש שיקול דעת?! ככה מתנהג אדם שביטחון תושבי מדינת ישראל הופקד פעמיים בידיו. פעם כאשר שימש רמטכ"ל ופעם שניה כאשר שימש כשר הביטחון.

האמת?! האיש הזה איבד את האמון שלי בו בשלהי כהונתו כרמטכ"ל כאשר החיזבאללה הגיע לגדרות במטולה ירק, ידה אבנים ופגע באזרחים, מעשה יום ביומו.

והרמטכ"ל יעלון, מה היה לו לומר על כך אחרי שתושבי מטולה והצפון התלוננו על התופעה. 'תנו להם שיצעקו ויאיימו עד שהנשק שלהם יחליד'. ההמשך ידוע. מספר שנים לאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה וגבתה מחיר כבד בגוף, בנפש וברכוש.

אחרי האיתרוג שעשתה התקשורת לאריאל שרון מסיבות פוליטיות, הכל יכול לקרות במחוזותינו.

אני מקווה שיעלון יחליט בסופו של יום כן להתמודד ותהיה הזדמנות לחשוף את דמותו הציבורית ודרך קבלת החלטותיו הפוליטיות.

אני סומך על התבונה הקולקטיבית של העם.

 

 

 

בכל זאת, טראמפ

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתפקד כרגע כאינסטלטור של מערכת פוליטית רקובה ומבולבלת שאיבדה את דרכה. מי שהביא לכך הוא הנשיא הקודם אובמה.

יכול להיות שאמריקנים רבים מידי דווקא מתגעגעים לאובמה שדרכו סימנה את סוף עידן הרצון של אמריקה כאומה להיות נושאי לפיד החירות והדמוקרטיה, ולהפוך לסמרטוט סחוט ועבש בעיני מטורפי העולם.

…על רקע התיאור הזה, יגיע בשבוע הבא טראמפ לישראל וינסה לסגור 'עסקה', כפי שהוא התבטא.

לא יודע אם הוא אכן יסגור עסקה, אך ברור לכל בר דעת שהעסק הישראלי-פלסטיני קצת יותר מורכב, מסובך וטעון מדיל שהדוד סם ינסה להוביל.

הסכנה הגדולה היא שאחרי פסטיבל 'טראמפ אוהב ישראל' 'טראמפ יעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים' יתגלה נשיא קר, נחוש לכפות את רעיונותיו ודעותיו על מי שעומדים מולו, ואו אז יהיה פיצוץ בין 'ידידים'.

למה לנו להתנבא, אם נוכל לדעת את התשובה בעוד מספר ימים?!

…בינתיים, פסטיבל הצביעות סביב מה שאמר (או לא אמר) טראמפ לשר החוץ הרוסי על כוונת דעא"ש להחדיר פצצה למטוס רוסי ושיזהרו, מקומם.

אם אכן הוא הזהיר את הרוסים מפני האסון שמתכנן דעא"ש כלפיהם, אני רוצה לומר לו 'כל הכבוד, אדוני הנשיא שמנעת את מותם המיותר של אזרחים תמימים, נשים, ילדים ומבוגרים. כל הכבוד'.

ולכל אלה העפים על עצמם וקונים את צקצוקי הלשון של 'מומחי' המודיעין, שהאמירה של טראמפ סיכנה סוכן כזה או אחר, תחשבו שבאותו מטוס שדעא"ש היה מפוצץ אתם הייתם יושבים, ילדכם או יקיריכם גם אז הייתם 'נחרדים' מכך שטראמפ מנע באזהרתו את מותכם או מות יקיריכם. תגידו את האמת, הפעם?!

 

זנב של אמת

 

מעת לעת אנחנו נדרשים להתייחס לתפקידם ותפקודם של נבחרי הציבור שלנו.

רציתי להקדיש את השורות הבאות דווקא לתפקידו של נבחר ציבור. מהו תפקידו של איש ציבור.

לדעתי, נבחר ציבור חייב להקדיש את מאמציו ויכולותיו כדי לקדם את הנושאים המשרתים את הציבור שבחר בו ואת הציבור הכללי.

נתמקד באחד התפקידים היותר חשובים בעידן הנוכחי והוא דאגה לפרנסה, מקומות עבודה, תעסוקה.

אפשרויות התעסוקה באזור שלנו מצומצמות. אם נניח לרגע בצד את המנטרה 'היי-טק', ונביט למציאות בעיניים חודרניות, נגלה שהמרחק בין החלומות של נבחרי הציבור לדורותיהם ובין המציאות התעסוקתית גדול מאוד. בקטעים ובזמנים מסוימים מדובר בתהום הפעורה בין השניים.

מבלי לחלק ציונים לנבחרים כאלה או אחרים, אפשר לומר במידה רבה של דיוק שבעשורים האחרונים לא נרשמו הצלחות מזהירות בהבאת מקורות תעסוקה לקריית שמונה.

ולכן, כל מאמץ או ניסיון שעושים נבחרי הציבור, ובראשם ראש העיר להביא תעסוקה צריך שיתקבל באהדה.

הדרך בה בוחרים יריבים פוליטיים לפגוע במי שפועל למצוא פתרונות תעסוקתיים, ראויה לבחינה יותר רצינית מאשר הפופוליזם הזול שנראה במקומותינו.

לנצל את מצוקת הדור הצעיר שאינו מוצא תעסוקה ומפליג מזרחה להרחבות ודרומה למדינת תל אביב כדי לקושש אהדה ברת חלוף של אזרחים אינה ראויה, ולוּ בגלל כובד משקלו של הנושא.

למי ששכח. חוסר בתעסוקה ראויה בקריית שמונה הוא-הוא החסם הקטלני מפני ישובה וחיזוקה של העיר שלנו. תקיעת מקלות בגלגלי הניסיונות למצוא תעסוקה הולמת דומה לשפיכת שמן למדורת המצוקה והתסכול, ולא לקידום פתרון.

 

שלא נזדקק, אבל חייבים מוקד רפואי

 

הימים חולפים שנה עוברת, כמאמר השיר, ועדיין אין כאן מוקד רפואי שייתן מענה נאות ומקצועי למי שחטף אירוע מוחי, התקף לב, הכיש אותו נחש, נפגע בתאונת דרכים או נפצע בשל פעילות פח"עית (פעילות חבלנית עוינת).

שני דברים. הראשון שהטענות לא מופנות למד"א, הם עושים את מה שביכולתם לעשות, ושנית, האמירות אינן ברמה פוליטית, ומי שעושה זאת, רק על אחריותו הוא עושה.

מדוע אין זה עניין פוליטי?! כי קריש הדם לא מבחין בין מצביעי הליכוד, מרץ או אגודת ישראל. כי הנחש לא שואל לזהותו של הקורבן טרם יכיש אותו ונהג המכונית ממול לא בודק מי יושב ברכב אם הוא מהרשימה המשותפת או הבית היהודי. בקיצור לא להתחכם ולהעביר את הדיון למקום שאינו שייך לו.

…די נמאס, די נמאס מכל הנוגעים בדבר ובראשם שר הבריאות יעקב ליצמן שהנושא בתחום אחריותו הבלעדית. משרד הבריאות הגדיש את הסאה בציניות ובזלזול בחיי האנשים שכל חטאם הוא שהם מתגוררים בקריית שמונה, מנרה, מטולה וכפר יובל.

העובדה שלא מסתובבים כאן חמישה עשר מנדטים נותנת למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לא לראות אותנו ממטר.

החטא הקדמון הוא חוסר הלכידות שלנו כתובים. אם סוקרים את ההתייחסות והמאבקים של תושבי העיר אי אפשר שלא להגיע למסקנה העגומה שכל אחד מסמן את העיגול סביב המטרה שמתאימה לדעתו/תפיסתו הפוליטית. אין בעיה שלכל אחד יהיה 'פטרון' פוליטי, אולם חמור הדבר כאשר מטשטשים את הקווים האדומים המפרידים בין סכנות החיים שנובעות מחוסר מוקד רפואי והנאמנות הפוליטית.

שעון החול של כמה אנשים שחיים בינינו היום הולך ואוזל אם בגילוי מחלות, תאונה עתידית, התקף לב, אירוע מוחי או תאונת דרכים, חס וחלילה. סטטיסטית, מישהו מישהם יזדקק בסופו של דבר למוקד הרפואי אבל אז יהיה מאוחר.

ולכן, בואו נעשה טובה לעצמנו ונרכז את כל הכוחות שלנו מול משרד הבריאות והעומד בראשו בתביעה חד-משמעית. 'מוקד רפואי עכשיו'. בואו נתחיל, ואם יהיו גורמים נוספים, בכירים יותר בהמשך שיפריעו/לא יעזרו בפתרון הבעיה, נגיע גם אליהם. אבל בואו נתחיל…

 

לא אוניברסיטה

ולא עברית

מדהים כיצד סמלים ודגלים לאומיים מתקרנפים ומתכווצים לגודל של שקל.

ראשי האוניברסיטה העברית, אֵם האוניברסיטאות היהודיות-עבריות בארץ ישראל המתחדשת, החליטה לא להשמיע את 'התקווה' בתום טקס חלוקת התעודות לבוגריה.

אוי לבושה, אוי לכלימה שאלה הם מקבלי ההחלטות באקדמיה האמורה להיות נושאת הדגל לחופש וחירות האקדמי.

כיצד הידרדרנו למקום בו מרצים פועלים ופוגעים בתשתית קיומה של הישות היהודית-ציונית במדינת ישראל, תוך חיבור לשמאל הרדיקאלי-אנטישמי בארץ ובעולם, וזה מותר בשם החופש האקדמי, אבל לשיר את 'התקווה' בטקס מהותי כמו הענקת תארים, אסור. בשם מה?!

…חשבתי להתייחס למלאות חמישים שנה למלחמת ששת הימים מזווית אחרת, ואז באו חכמי חלם מהאוניברסיטה העברית ושיבשו הכל.

אם אחרי חמישים שנה ממלחמת ששת הימים, זה הביטוי לריבונות הישראלית-החופשית מצד שוחרי החופש, אז באמת צריך לעשות בדק בית יסודי. לבדוק באומץ היכן טעינו, ובעיקר לאן פנינו מועדות. בהזדמנות הזאת, אני בז לאלה שידם הייתה בבושה הזאת.

 

'מהפך', דוד לוי ובניו בע"מ

אם כבר מציינים אירועים היסטוריים בכפולות של עשר, בימים אלה מלאו ארבעים שנה למהפך שהביא את מנחם בגין לשלטון.

הבוקר, חמישי, האזנתי לראיון מיוחד ונדיר שערכו שלום קיטל ודורון צברי ברשת ב' בתאגיד השידור הציבורי …בהרצה, עם אחד הסמלים היותר חיוביים והיותר מוצלחים של המהפך, דוד לוי. האיש המיוחד הזה לא מרבה להתבטא בתקשורת בשנים האחרונות והשיחה הייתה עשירה ועם המון תובנות חברתיות ולקחים לחיים.

דוד לוי לדעתי, הוא הסמל לאנטי תזה לשלטון המערך בשלושים השנים הראשונות של מדינת ישראל.

לוי סבל מהתנהלות השלטון ונציגיו, הוא פילס את דרכו לצמרת העשייה הציבורית בזכות, ולא בחסד, כיהן בתפקידים מהותיים ומשמעותיים שר השיכון (שיקום שכונות) שר החוץ (חידש יחסים דיפלומטיים עם מספר רב של מדינות) והיה השר שבזכות הצבעתו, החליטה הממשלה לצאת מלבנון.

אלה מקצת מציוני הדרך של האיש שרק בזכות ההזדמנות שניתנה לו על ידי מנחם בגין ז"ל, נוצק תוכן משמעותי למושג 'מהפך'.

יש פירות טובים לפעילותו הציבורית של דוד לוי, והיא ניכרת בילדיו ג'קי לוי ס. שר השיכון, ח"כ אורלי אבוקסיס לוי והצעיר אשכול בהסתדרות.

אפשר לקחת את כל המחקרים, את כל הדיבורים, את כל העסקנים ולהעמיד מולם את דוד לוי, ודוד לוי יכריע את כולם.

 

אולי יעניין אותך