היום ה-09 ביולי , 2018

Select your Top Menu from wp menus

שארית הפליטה

 

ישנו משפט מתהילים שמרבים לצטט כשרוצים לתאר חמלה ורחמים כלפי הבריות "ורחמיו על כל מעשיו". מובן שיש לעשות חסד עם כל אדם שנברא בצלם אלוקים. במקרה של עניין גירוש המסתננים, מיד המשפט זועק ואומר כי עלינו להיות רגישים לנושא, כיון שמדינות העולם לא רצו לקלוט אותנו כאשר ברחנו מגרמניה נאצית, כך שנאלצנו פעמים רבות לחזור לשם ולהירצח במחנות השמדה.

עם ישראל אינו צריך את אמנת האו"ם לגבי זכויות האדם, שכן בתור יהודים הדבר מובן מאליו. הפליטים בארצנו שבאים מאריתריאה ומסודן סובלים מיחס אכזרי מאוד למיעוטים, עבודות כפיה קשות ודיקטטורה, ולכן נראה כי הדיון בעניין מובן מאליו שכן עלינו לקבל אותם באהבה, קל וחומר לא לכלוא ולגרש אותם.

 

  • האם כל מקבץ נדבות הוא עני?

אין ספק שלא כל מקבץ נדבות הוא באמת עני, ולא כל מי שמקבל קצבה מביטוח לאומי אכן זכאי לה. ברור כי לכל קבוצה נזקקת\נתמכת יש רוב ומיעוט שלא מייצגים את הקבוצה. השאלה במקרה שלנו, שכנראה אין לה תשובה מוכחת היא מה מטרתם של אותם אריתראים וסודנים שהגיעו לכאן. גם לפי האמנות הבינלאומיות, אגב, לא כל אחד רשאי להתישב איפה שהוא רוצה. עליו לקבל אישור. יש כעת בעולם כחמישים מיליון פליטים, שעוזבים מדינותיהם בלית ברירה, עקב רדיפה על רקע פוליטי, לאומי, דתי או גזעי. וכן עקב אסונות טבע, כגון רעידת אדמה, שטפונות, רעב. אמנם האו"ם מעניקה מעמד פליט רק למי שבורח מסיבות פוליטיות ולא מחמת אסונות טבע או משבר כלכלי.

אם עליו לפנות למדינה בה הוא מבקש מקלט כדי לקבל אישור. לשם כך, עליו להוכיח באופן מספיק שמסוכן בארץ מוצאו, ואז לחכות לתשובה. בינתיים הוא מתגורר במרכז קליטה של האו"ם ורק אם הוא מקבל תשובה חיובית, אז הוא במעמד של פליט ויכול להישאר כמה זמן שירצה ולחפש עבודה ומגורים.

אם נעשה סיכום ביניים לכל מה שהזכרנו עד כה, נבין שגם היהדות וגם חוקי העולם מחייבים אותנו לשמור ולהציל את אותם פליטים שבאמת מוגדרים כפליטים, אך השאלה המתבקשת היא, האם המסתננים בארץ מוגדרים פליטים או שסתם הגיעו כדע לשדרג את איכות חייהם.

נוסיף עוד 2 עובדות. כמות הפליטים בעולם הולכת וגוברת משנה לשנה. הם מאוד מסכנים. גם בדרך היבשה, הם נוסעים בתנאים קשים, במשאיות וברכבות. בדרך יש שגונבים את כספם, אונסים את הנשים, חוטפים אותם ודורשים כופר. מצד שני הם נמצאים בבעיה וגורמים לבעיות בכל מדינות העולם. המדינות שלא רוצות לקבל אותם בלי סוף מחפשות פתרונות חלופיים: הפסקת המלחמות והאלימות בארץ מוצאם, מחנות פליטים סמוכים לגבול שלהם וכו'.

הרב שלמה אבינר התייחס לעניין באחד השו"תים שלו והביא נתונים יבשים שמראים כי מעבר לכאב ולצער שלנו כשאנחנו שומעים ומדמיינים את גירושם, צריך לזכור כי "הממשלה, בתי המשפט, הועדות השונות, הגיעו למסקנה שאינם פליטים אלא מהגרי עבודה והסיבה העיקרית להסתננות היא שכאן מרוויחים לאין ערוך יותר כסף מאשר באריתריאה. לשם כך הם משלמים 500$ עד 1000$ למבריחים לגבול ישראל. אכן שליש התל"ג של אריתריאה בא מכסף ששולחים פליטים בארצות אחרות. זה דבר שלא נכלל באמנת האו"ם, וכן התורה אינה מחייבת לקלוט כאן זרים כדי לשפר את מצבם הכלכלי. אם נסכים, מחר יהיו פה מיליארד מהגרי עבודה.

האם נכונה הטענה הזו שהם מהגרי עבודה הבורחים מעוני, שירותים רפואיים רדודים, ולא פליטים שבורחים מרצח עם ומשטר מדכא, או שזו טענה פוליטית לא אמיתית? כמובן, איננו יכולים לשפוט בלי לבדוק. לכן, כל זמן שאין לנו הוכחה נגדית, עלינו לקבל טענה זו.

יתר על כן, בית משפט בארץ פסק שעריקות מצבא אריתריאה אינה עילה לתת לו מעמד פליט. וכן גוף רשמי של האיחוד האירופי קבע בדו"ח שפליט שיחזור לאריתריאה לא ייענש ולא יוכרח לשרת בצבא אלא רק יחוייב בתוספת תשלום מס קטנה על עבודה. וכן פסק בית הדין האירופי לזכויות האדם שלא הוכרח שחזרתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה".

הרב אבינר מוסיף "עם זאת, עדיין ההרגשה החמוצה כי אינינו נותנים מקלט למסכנים בארצנו, וקל וחומר אם הנתונים לא נכונים, והם לא סתם מהגרי עבודה אלא מסכנים שסובלים שם ממשטר מדכא. אך כאן, כשאנו מגיעים למידת החסד, עלינו לבחון מי קודם. חסד למי? לאריתראים או ליהודים שסובלים קשות משכנותם המטרדת. למשל, ידועים היטב המצוקה והלחץ בהם חיים תושבי דרום תל אביב, שם מתגוררים כעשרים אלף פליטים: מעשי גניבה ברחוב של שרשראות וטלפונים סלולריים, קשישות מפחדות לצאת לרחוב, אמהות מפחדות להביא ילדים לגן משחקים. רבים מפחדים לצאת אחרי שש בערב.

יש יהודים טובי לב שלוחמים להשאירם בארץ, אך אלה, ברובם המכריע אינם גרים בשכונתם של אותם מסתננים ואינם סובלים מהם. ואין זה מן היושר להחמיר על חשבון אחרים. רק אם יתנדבו להזמין אותם לגור בשכונתם, יהיה מקום להתייחס ברצינות לטענותיהם. כל המסתננים מוכוונים לשכונות עניות ולא לשכונות עשירות, ונראה שאין זה במקרה.

לצערנו, באיזורי מגוריהם, הפשיעה גוברת: סחר בסמים, אלימות, גניבות וגם כמה מקרי רצח. כמובן, גם אצל יהודים יש פשיעה, ולא רק אצל המסתננים. אך היהודים הם אחינו ואנו חייבים לסבול אותם, אבל אינינו חייבים להוסיף לנו פשיעה מבחוץ. כידוע המשטרה הוכרחה להקים תחנה מיוחדת באותו איזור. אגב, מכאן גם תשובה לטענה הידועה שאנו עם ישראל מאוד סבלנו על כך שלא רצו לקבל אותנו כמהגרים, אך אין לשכוח שבכל מקום שהגענו, היינו אזרחים הגונים, ולא פושעים.

 

עניי עירך קודמים

ולכן אנו חוזרים להלכה הידועה: עניי עירך קודמים, אנו נשמח לעשות חסד לכל המין האנושי, אך כאשר המשאבים הם מוגבלים, אז עניי עירך קודמים, אז הקשישים קודמים, אז האמהות עם ילדים קטנים קודמות, אז כל האוכלוסיה היהודית שם קודמת.

אין צורך לומר שיש ביניהם גם כן אנשים מאוד טובים ויקרים, ויש להתיחס אליהם בידידות ובכבוד, ולספק להם מזון, דיור, טיפולי רפואה. אגב, גם כלפי אלה שמתנהגים כעבריינים, יש יחס הגון, ולפעמים יש מתוכנו שנפגעים מסוג של כפיות טובה מצידם".

– שיעור של הרב הראשי, דוד לאו שליט"א יתקיים בהיכל ישיבת ההסדר ביום שני, כ' בשבט ה-5.2, בשעה 16:30

 

פהשקווילים

– לינור אברג'יל שהייתה בעבר מיס עולם וחזרה בתשובה מגיעה להרצאה מרתקת במיוחד בקריית שמונה, עם סיפור מעורר השראה ומלא בעוצמה וכוחות. ההרצאה תתקיים באשכולות פיס, יום שני, כ' בשבט – 5.2, בשעה 20:00

 

– דין דין אביב ורחומה בן יוסף במופע משותף יגיעו לחצור הגלילית ביום חמישי ה-כ"ג בשבט, 8.2 בהיכל התרבות בשעה 20:00

 

– בעוד שבועים, בתאריך ה 12.2- תתקיים "הרצאה של פעם בחיים", עם שלושה רבנים חשובים ויקרים: הרב יגאל כהן, רונן חזיזה והרב תומר דניאל מקריית שמונה. הערב יהיה במעמד ראש העיר. שריינו בייבי-סיטר.

אולי יעניין אותך