עדיין מוקדם לנתח את תוצאות הבחירות לראשות מפלגת העבודה. מוקדם כי מדובר לא רק במפלגה, אלא בסוג של מפעל שאתה יודע מה אתה מכניס לתוכו, אבל לעולם לא תדע מה יצא בסופו. כך לפחות למדנו מן העבר…
ולכן צריך להפריד בין הברכות על ההליך הדמוקרטי שהתקיים וניצחונו הפנומנאלי של אבי גבאי על מועמדים כה רבים, בשתי פעימות.
אסור להתבלבל מכמויות הדבש והזיעה שהתערבבו זה בזה אצל אלה שעמדו בתור לברך את גבאי. החלק הזה בהצגה תמיד היה מיוחד ומוצלח במפלגת העבודה. לא היה, ולו מנהיג אחד במפלגה שלא עבר את החוויה הזאת עם ניצחונו. וההמשך ידוע.
ככל שנוברים והופכים בניצחון המדהים של גבאי, עדיין לא מצליחים לחבר את המילים, המשפטים והמהלכים של גבאי לסיפור המבטיח סוף טוב מבחינתו.
העובדה שגבאי הגיע עם קורות חיים בהתנהלות קפיטליסטית מן העבר, אינה מזיזה בשלב זה לחברי המפלגה. הם עדיין אפופים באדי השמפניה ועשן הקטורת, אל תפריעו להם, בינתיים.
ההיסטוריה של גבאי הפוכה למושג 'סוציאליסט', לא בעיסוק, לא בתפקיד ולא במשכורת. כלום.
אומרים שכשאדם הולך לטבוע הוא נאחז אפילו בקש, האימרה הזו נכונה כנראה לסיפור האהבה הזה. חברי וחברות מפלגת העבודה התרשמו ככל הנראה מהישגיהם של מספר מנהיגים בדמוקרטיות הגדולות, והחליטו להמר על מישהו חדש, מבחוץ, צעיר.
בקנדה היה זה ג'סטין טרודו הצעיר, בארצות הברית היה זה דונאלד טראמפ שבא משום מקום, וגולת הכותרת נשיא צרפת, עמנואל מקרון בן ה-39.
עד כאן הכל נכון, אלא שאת ההמשך יצטרכו לעשות חברי העבודה והציבור הישראלי המגוון בקלפי ביום הבחירות.
נכון שסיפורי סינדרלה שייכים לחוץ לארץ. ונכון שיש נטייה חזקה לחקות סיפורים מעין אלה, כמו שמחקים כל מה שמריח 'חוץ לארץ'. אבל צריך לזכור. מדובר בישראל, מדובר בסוג של 'דרבי' בין המועמדים לבין הקהל-הציבור אשר אמור לבחור במי מהם.
הדברים הללו לא נכתבים כדי לגמד את ההישג של אבי גבאי, ממש לא. פשוט מעט פרופורציות והתייחסות לדי אן אי של מפלגת העבודה. ותאמינו לי, אני יודע על מה אני מדבר…
נחתום בטוב ונאחל לאבי גבאי הצלחה במפלגת העבודה.
יש עשן, והרבה, בלי אש
אחת האימרות שאנשים המציאו ועכשיו מחפשים את הדוגמאות במציאות זה "אין עשן בלי אש".
מה זאת אומרת, 'אין עשן בלי אש'? אם נניח רק לצורך הדוגמא, שיש אדם נקי כפיים ויש מי שרוצים לתפור לו תיק, אז מה, זה אומר שהוא באמת עבריין?! יכול להיות שאנחנו חיים בשתי פלנטות שונות, כזו שתופרים בה תיקים וכאלה שלא יודעים על מה מדברים?!
אז מה אתם אומרים? להסתכן ולהגן על השכל הישר? לעמוד (שוב) מול "כיתת היורים" מהשמאל, ולהזכיר להם מספר אמיתות שהם מדקלמים, כאשר הדברים נוגעים לאנשי שלומם?
מסתכן! היות ואינכם מסתירים ולא הסתרתם מעולם את התיעוב לראש הממשלה בנימין נתניהו. את הרצון, שלא לומר אובססיה, ל'העיף' אותו לכל הרוחות מתפקידו. היות וחציתם את כל גבולות הבושה וזורקים למערכה את כל כלי הנשק והתחמושת, כאילו ומדובר בעוד דחיפה קטנה והאיש נופל. אומר לכם, בניגוד אליכם, ובניגוד לאיתרוגים שעשיתם לראש ממשלה עבריין (אולמרט) ולעוד ראש ממשלה שחצה את הקווים האידיאולוגים למחנה שלכם (שרון ז"ל), אין בכוונתי להגן, להצדיק או לתמוך בעבריינים. לא במקבלי שוחד, ולא ברודפי בצע. אחדש לכם יקיריי, ולא משנה מה תפקידו, שמו או יחוסו.
אם יש מישהו כזה, תביאו אותו עם כתב אישום מפורט ופסק דין של בית משפט ישראלי, ותראו.
אבל, אין כתב אישום ואין פסק דין.
מה שיש זו רדיפה אובססיבית וממומנת של בעלי עניין, אחר בעל עניין אחר, שזכה כדין בבחירות לראשות הממשלה.
אילו הייתי עושה לכם הנחת סוף עונה ומאמץ את הפתגם 'אין עשן בלי אש', אז לפחות היה צריך לדבוק בנתניהו איזשהו רבב, תיק אישום, כתב אישום, הליך משפטי כלשהו. אבל מה לעשות. אין מכל הדברים האלה ולא כלום.
מה כן יש? יש מסע מתוזמן, מסונכרן ומתוזמר בתקשור ובמגרש השמאלי של הפוליטיקה הישראלית שמייצר 'אוויר חם', מזין את מקיא את הדברים, וחוזר חלילה.
הרושם הנוצר בתקשורת הוא שמדובר באיזה עבריין, איש מאפיה שידו בכל ויד כל בו. מתארים לנו ראש ממשלה שעיקר עיסוקו הוא בשלמונים, ולא ביצירת מארג מדהים של יחסי חוץ וביטחון, כלכלה וחקלאות והרמת קרנה של ישראל בקרב העמים.
איני יודע דבר וחצי דבר על ההאשמות בתיקים: 1000, 2000 שלושת אלפים ולא בתיקי מס הכנסה של נתניהו.
אני ניזון כמו רוב הציבור במה שמלעיטים אותנו זה שנים.
ולכן, יותר מסביר להניח שלפעמים, יש עשן, אבל אין אש. עד שיוכח אחרת.
נ.ב
אהוד ברק הפך את סדר ההתרחשויות בחייו. היה ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל. ועכשיו מתחיל טירונות במחתרת סרטוני היו-טיוב.
נ.ב 1
אראל מרגלית. אל תשאל יריב בפריימריס של העבודה אם הוא הצביע לליכוד, ועוד תתעקש לקבל תשובה. מסתבר שלהצביע 'ליכוד' זה עוזר, אפילו ב'עבודה'.
נ.ב 2
יעקב אייכלר הוא אחת ההפתעות המרעננות של 'כאן'. תאזינו לו כל ערב בשעה 19:00.
נ.ב 3
גאולה-אבן-אברמוביץ'-סער. היא הדוגמה המאכזבת של 'כאן'. כאן מסתיימים שידורנו.
נ.ב 4
ואם ב'כאן' עסקינן. אני מתגעגע לימים של 'סליחה תקלה', מאשר 'כאן' 'בהרצה' ואין ספור תקלות.
