בעקבות כך פנה ראש מועצה אזורית הגליל העליון אהרון ולנסי לשר הממונה על המנהל אריאל אטיאס בבקשה לפעול לשינוי ההחלטה. ולנסי כתב בין השאר, "מועצה אזורית הגליל העליון ממוקמת בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל. מיותר לציין כי מיקומם הגיאוגרפי של יישובי המועצה, ריחוקה ממרכז הארץ והעדר מקומות תעסוקה, מביאים את יישוביה להתמודדות עם קשיים ייחודים בקליטת אוכלוסיה צעירה". ולנסי הוסיף כי במהלך עשרים השנים האחרונות נאלצו קיבוצי המועצה להתמודד עם משברים כלכליים קשים אשר פקדו את ההתיישבות העובדת וכן עזיבת בנים מחד והזדקנות האוכלוסייה מאידך. עוד הוסיף כי כחלק מהתמריצים לקליטת משפחות ולמעבר משפחות מהמרכז לקיבוצי הצפון המרוחקים, נהנו משפחות שבחרו להיקלט בישובי המועצה עד כה, הן מסבסוד מסוים של הוצאות הפיתוח והן מהנחה בתשלום דמי ההיוון למינהל, וזאת במסגרת סיווג ישובי המועצה כאזור קו עימות או לכל הפחות כאזור עדיפות לאומית א' . "שימור הטבות אלה חיוני לקיומם והתפתחותם של ישובי המועצה כבית למשפחות לזוגות צעירים בפריפריה ולפיתוחו של אזור הגליל העליון, דבר לו נודעת חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה. ולנסי הסתייג מההחלטה שקיבל המנהל ופירט", כותב ולנסי במכתבו לשר השיכון אטיאס.
ולנסי מסיים את מכתבו בתמיהה: "לא ברורה לנו מערכת השיקולים שהביאו את המנהל להחלטה זאת, ונדמה לכאורה כי קיבוצים אלו "נענשים" כעת על הצלחתם ביישוב חבל ארץ זה על ידי הקמת ההרחבה והרצון לקלוט חברים ומתיישבים ולהגדיל את אוכלוסיית הישוב".
ולנסי תבע מהשר שלא לפגוע בסיווג היישובים ולהותירם באזור עדיפות לאומית א', "שכן שינוי המדיניות והפיכת היישוב לאזור עדיפות ב', מהווה מכת מוות להליכי הקליטה המתנהלים בקיבוצים אלו ובמתיישבים עצמם".
