הוויכוח בין המצדדים בדמוקרטיה טוטאלית וכוללת לבין אלה השמים גבולות לדמוקרטיה שפויה ודמוקרטיה מתאבדת, כנראה של תפסק. ככה זה אצל בני אדם. כל אחד חושב שהוא צודק, בנושאים שביום הדין הוא אישית לא יצטרך לתת את הדין על טעויותיו.
מדוע נזכרנו בזה?! מאל הישראלי, על כל גווניו, נטיותיו ומאווייו נואש כנראה לכבוש את כס ראש הממשלה והרוב בכנסת באמצעות צבא המצביעים בקלפי, ופנה, כמה לא מפתיע להחדיר 'סוס טרויאני' אל תוככי הליבה הליכודית, ומשם הדרך להשתלטות קצרה.
אי אפשר שלא לפרש את המהלך המוזר שעושים אלה המתקראים 'הליכודנקים החדשים' בדרך בה הם מתפקדים לליכוד. כל מי שהיה פעם בפעילות פוליטית-מפלגתי יודע כמה קשה לשכנע אנשים להצטרף למפלגה כלשהי במעמד חברות. 'עזוב אחי, לא מתאים לי. לא רוצה את כאב הראש הזה' או 'אחי, אני, והמשפחה שלי, והחברים שלי בבלוק מצביעים עבורך. אבל עד כאן, בלי להיות חבר במפלגה' או 'תראה אחי. אתה יודע דודה של אחות של אימא שלי עובדת בהסתדרות. לא רוצה עניינים. יפטרו אותה'.
כן, זה אולי מצחיק או מעורר השתאות אצל מי שלא חווה פוליטיקה מעשית, אך זאת המציאות בישראל הפוליטית-מפלגתית.
…נחזור ל'סוס הטרויאני'. הכישלון והייאוש של אותם המתקראים 'ליכודניקים חדשים' לכבוש את הכנסת דרך אחת מהמפלגות אשר מתאימות באמת, לדעותיהם הפוליטיות נגיד: מר"צ, בל"ד או אפילו 'הרשימה העצמאית' (אתם בטח אומרים כאן 'וואו, איזה קיצוני הבנאדם'), אינה נראית כאופציה ממשית באופק העתידי.
מדוע אני אומר זאת?! שמעתי מספר ראיונות, התבטאויות ושיחות של נציגי-מנהיגי 'הליכודניקים החדשים' וזאת המסקנה שהגעתי אליה. בלי חוקרים, בלי בלשים, בלי ציטוטים לשיחות טלפון ובלי השתתפות בכנסים שלהם. רק מהשכל הישר, מאותו גֵן חיים שקופץ כל פעם שמישהו מנסה לתקוף את הגוף שלך.
אם מדינת ישראל לא יכולה, לא מסוגלת, ואולי לא רוצה להגביל ולהרחיק מתוכה אלמנטים שכל מהותם וישותם פגיעה אנושה במרקם העדין של המערכת המדינית-חברתית-כלכלית של ישראל והחלשתה, מגבלה זו אינה קיימת בארגונים ומפלגות פוליטיות. הליכוד, כמו כל ארגון או מפלגה אחרים קובע לעצמו את מנגנוני החיים, ובעיקר את מנגנוני ההגנה בפני תוקפים זרים, חיצוניים הרוצים בחיסולו של אותו ארגון או מפלגה.
ולכן, הלקח של משה פייגלין, הפייק מפלגתי, נלמד והופנם, וטוב עושה המפלגה שעומדת על כך שתהיה זהות בין הרצון להצטרף לליכוד ובין הרצון לשמור על המשך קיומו של הגוף-מפלגה.
חובת ההוכחה היא על 'הליכודניקים החדשים', או בעצם על הליכודניקים הישנים החפצים חיים.
שר הפנים והשר לביטחון פנים, מה קורה עם המסתננים?!
נדמה שהשלמתם עם הכיבוש האריתראי של תל אביב דרום
אם איני טועה, זה חודשים שלא התייחסנו כאן לתופעה המסוכנת הנקראת "מסתנני אריתראה ושו"ת" ומסע ההשתלטות על תל אביב דרום.
ובכן, כאשר כולנו עסוקים באלאור אזריה (זוכרים?!), הר הבית, המעון של ראש הממשלה, הצוללות, המתנות, השיחה בין נתניהו ומוזס, את האמירות המביכות של יעלון ועוד כהנה וכהנה 'חדשות', האריתראים השתלטו, לא, אין כאן טעות,(לא 'משתלטים') השתלטו על תל אביב דרום.
בדרך כלל איני מתרשם מסרטונים שמועלים על ידי כל מיני בעלי עניין לאינטרנט, אולם השבוע נחשפנו לסרטון (משופר) בו ניתן להסיק את גודל האסון שעובר על תושבי תל אביב.
לא די בעובדה שישראל נהגה בהומניות-אנושיות וקיבלה את פניהם של המסתננים במים, לחם ואוטובוסים ממוזגים הישר ללב ליבה של העיר העברית הראשונה, תל אביב. לא די בעובדה שהמסתננים נישלו, כן נישלו, את תושביה המקוריים של דרום תל אביב, לא די בכל אלה, הם יוצאים במתקפה חסרת מעצורים נגד עצם קיומה של המדינה כמדינה יהודית. אוסף הקללות הארסיות, ההתבטאויות הגזעניות (עולם הפוך) כלפי יהודים ותושבי השכונה, עברו כל גבול. כן, אני עונה כבר לתהייה של מי מבין הקוראים 'האיש רציני?! המסתננים מאריתריאה מאיימים על ישראל?!'.
אז ממש זה לא קשור ליכולת שלהם אלא, לכוונות שלהם.
בקיצור. הגיע הזמן שכל מי שהנושא תחת אחריותו ובראשם שר הפנים והשר לביטחון פנים יעלו אותם למטוסים וייפרדו מהם לשלום. זה הסיכוי היחידי לשלום עם המסתננים האלה.
ממשיכים להרוס במרץ
עת לבנות ועת להרוס. עכשיו בונים בשקט
בשבועיים האחרונים נכתב כאן על קבלני ההריסות היושבים מאחורי מקלדת המסתורין ויורים פייק ניוז, חצי אמיתות ובעיקר, מלבים ומנסים להרוס כל גינה, פינה או מעשה טוב של אחרים.
התגובה שלהם (שלושה אנשים, בערך) מגיבים בעולם הוירטואלי, בפייסקבוק בעיקר בשעות הלילה המאוחרות וכמובן משדרגים את מסע ההרס של כל מה שקורה במרחבי העיר שלנו.
הגיע הזמן ש: אלף לא יאמצו להם תארים פיקטיביים, שלא ינצלו את הידע והתואר כדי להלך אימים מול מי שהם רוצים 'לחסל' ולפגוע בו.
אחת השיטות לייצר תודעה, שאינה קשורה למציאות, זה להתהדר בתארים בומבסטיים כמו 'לוחמי שחיתות' וכדומה, ובחסותם לפגוע ביריבים.
דבר נוסף. במרחב הציבורי והווירטואלי יש דמויות, אנשים נוספים, כמו ילדים, נשים ובני משפחה שאינם קשורים בשום פנים ואופן למאבקי הבוץ שהם כופים על סביבתם.
אולי, עכשיו ממש לפני שהילדים שבים לבתי הספר יחשבו 'קבלני ההריסות' שוב ושוב על הדרך הנלוזה בה הם מתנהלים מול מי שהם לא סובלים, יש להם חשבונות אישיים איתם וכדומה.
אולי, רק אולי, יפול למי מהם (עדיף לארבעתם) האסימון ויבינו שהדרך לכח פוליטי אינה עוברת במי-המדמנה, ההכפשות ויריית חיצים מורעלים לכל עבר.
מידת ההתאפקות לה נדרשים מי שרואים עצמם כמושיעים ומצילי תושבי קריית שמונה יכולה רק להועיל להם. כי כל דרך אחרת, סופה להגיע ל'דרך ללא מוצא'.
