על פניו, נראה הסיפור הבא כעוד מעשה הנעשה על ידי תאגיד כלפי לקוח וחורג, לכאורה מהוראות החוק המסדיר את מערכת היחסים שבין תאגיד המים לבין הלקוח.
יש לזכור שבמקרה זה מדובר במונופול האחראי בלעדית על הספקת המים, ואין ללקוח כל אפשרות לבחור בגורם אחר שיספק לו מים.
הערה זו חשובה, היות והמחוקק התקין תקנות וסייגים המגבילים את כוחו של התאגיד מול הלקוח הבודד.
סיפור המעשה
משה כהן, סנ"צ בדימוס מהמשטרה, שכר יחד עם בנו חנות במתחם בית צבי. הם, יחד עם שישה שוכרים נוספים, שמרכיב הוצאות המים שלהם זניח (שירותים-שטיפה) קיבלו יום בהיר הודעה תשלום עבור חשבונות המים שלהם.
כהן, שדאג מאז שהוא מכיר את עצמו לשמור חוק, אץ רץ אל משרדי חברת התנור כדי לחסל את החוב.
כאשר הוא קיבל את החשבון לתשלום, ביקש כהן לבדוק את פרוט החיוב, ולהפתעתו גילה שלצד החיוב במים שהשתמש, נוסף חיוב נוסף שהיה פי עשר מכמות המים שהמונה שלו ספר.
לדוגמא: עבור החודשים 7-8 בשנת 2012 המונה הראה על שימוש של קוב מים אחד בלבד. עבור הצריכה המשותפת הוא נדרש לשלם עוד 10.2 קוב.
או עבור החודשים 9–10 הצריכה הייתה 1 קוב והצריכה המשותפת 6 קוב, וכך הלאה לאורכם של חודשים רבים.
מה הייתה גדולה הפתעתו של כהן כאשר הוא שיתף את חבריו במתחם על חיובי הצריכה המשותפת שהוא נדרש לשלם, והם מגיעים עד כדי פי 10 מהצריכה הפרטית.
כהן: "החברה צחקו לי כאשר סיפרתי להם את הסיפור שלי ואמרו 'הצחקת אותנו. התנור מחייב אותנו בצריכה המשותפת כבר שנים…" ולמה אתם משלמים אם לא השתמשתם במים?', שאלתי אותם, והם ענו 'אין לנו כח להילחם בהם. אבל אם אתה הולך לטפל בעניין, כולנו מאחוריך" וציידו אותו בייפוי כח מטעמם.
היות והחוק קובע שחיובי המים לדיירים או עסקים הנמצאים במקבץ אחד וניזונים ממונה מים מרכזי, ההתחשבנות תעשה באופן הבא. כל הצריכה שמעבר למונה המרכזי תחולק בשווה בין המשתמשים, בנוסף לצריכה הפרטית של כל עסק.
משה כהן נוהג לתת כבוד לחוק, וגם הפעם הוא הביא שרברב (ראה אישור) שיחד עם נציג תאגיד התנור הוא בדק את הצנרת לאורכה ולרוחבה, ולא נתגלתה דליפה או גניבה של מים.
כהן "לא רק שלא היו דליפות בצנרת, אלא שלאורך כל הצינורות היה יבש".
עכשיו, כאשר בידיו של כהן ראיות חד משמעיות לכך שהתנור הלבישה עליו ועל חבריו חוב מלאכותי, שלא הוכח שהוא עומד בדרישות החוק המינימאליות, פנה את חברת התנור כדי להסדיר את העניין.
הוא שב ופנה אל משרדי תאגיד המים התנור ושילם רק את החוב כפי שהצביע עליו המונה של החנות שהוא משכיר.
כהן סרב לשלם את החוב המופיע תחת הכותרת "צריכה משותפת", ובתגובה, כך לטענתו זרם המים נותק.
כהן: "
– איך אתם מסתדרים בלי מים בחום הכבד הזה?, שאלתי אותו השבוע.
"לא מסתדרים. אין מים ואי אפשר להשתמש אפילו בשירותים. אנחנו נאלצים לצאת לשירותים של תחנת הדלק. זה ממש לא פיתרון".
במכתב ששיגר משה כהן אל מנכ"ל החברה רו"ח אברהם בראל, כותב כהן בין היתר "…להחזיר את המים לחנות מס' 6 (החנות המושכרת ע"י) היות והניתוק לא חוקי". כהן שואל האם התנהגות התנור אינה בריונית וכוחנית כלפי האזרח?
עוד תובע כהן להפסיק לאלתר את כל החיובים תחת הכותרת 'צריכה משותפת'. כהן תובע מהתנור החזרי החיובים של הצריכה המשותפת שלטענתו ניגבו לא ברשות ולא בסמכות, וזאת אחרי בדיקת השרברב את הצנרת.
עד יום רביעי השבוע, טרם קיבל משה כהן התייחסות כלשהי לטענותיו וזרם המים לא הושב לו.
"מה שמצחיק, ואולי מקומם זה הודעת הסמס ששלחו לי מהתנור ובו נכתב "פנייתך טופלה….". אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, גם גובים כסף שלא שלהם, גם מנתקים את המים, למרות ששילמתי את חובי ועוד שולחים לי סמס ש"פנייתי טופלה".
תגובת התנור
תגובת 'התנור' לטענותיו של משה כהן: "בעניין הצריכה המשותפת: ראוי לציין כי זמן קצר לאחר פנייתו של מר כהן נשלחו נציגים לבדיקת טענותיו. עוד הוצעה למר כהן האפשרות לשלוח את מונה המים הראשי לבדיקת מעבדה מוסמכת ועל פי תוצאות הבדיקה נוכל לבצע חישוב מחדש".
מנכ"ל תאגיד המים מגיב גם לטענות הניתוק כפי שהעלה כהן בכתבה: "כאשר מצטבר חוב העולה על 300 שקלים נשלחת התראה ראשונה אדומה ולאחר כשבועיים התראה שנייה המודבקת על הדלת או נמסרת ידנית. אי תשלום החוב גורר ניתוק המד. וכך היה גם במקרה הנ"ל.
חשבונות המים של חנות מספר 6 מופקים ונשלחים לכתובת המעודכנת שברשותנו. במידה ויש שינוי בכתובת למשלוח דואר הרי שעל בעל הנכס ו/או המחזיק חלה חובת הדיווח על שינוי שם המחזיק ועדכון כתובת למשלוח החשבונות".
עד כאן תגובת תאגיד התנור כפי שנמסרו על ידי המנכ"ל רו"ח אברהם בראל.
