בלי להכנס יותר מידי לפרשנות, התורה לא סוגדת ובוודאי לא מצווה אותנו לחיים של עוני, אלא ההיפך, דורשת מאיתנו להיות עצמיים, בלתי נזקקים ואף מצווה אותם לתרום מעצמינו לאחרים. אז איך זה מסתדר?
נתחיל מהתחלה, מבראשית ממש – הפעילות הכלכלית הכרחית לקיומה של האנושות. הקב"ה ברא את העולם כך שכל צורכיהם של בני האדם יסופקו על ידי מאמציהם ופעילויותיהם. כבר בגירוש מגן עדן נאמר לאדם "בזיעפת אפיך תאכל לחם", כך שאדם צריך לעמול (רק במדבר ירדה פרנסה מהשמים) בחייו כדי להשיג את רצונותיו וצרכיו בעולם.
כמו לכל דבר בחיים, גם לפן הכלכלי יש התייחסות בתורה, כך שהיא מכוונת את האדם לריסון ולהגנה מפני תאווה ושאיפות בלתי מוגבלות העלולות להרוס כל מערכת מוסרית מצד אחד, אך גם לעצמאות וכלכלת שוק חופשי המבוססת על הנחת היסוד שאנשים תמיד רוצים יותר משכורת ושכר לפי תרומתם.
חז"ל, עודדו תחרות ושוק חופשי, וראו בו את המערכת היעילה ביותר ביצירת הון כלכלי, אך עם זאת, מזהירים אותנו מהנטייה לרוע הטבועה בחיפוש אחר העושר. ביהדות, בניגוד לדתות אחרות, אין כל דעה השוללת את המסחר והעסקים, והיא איננה מתנגדת למסחר כפי שהיה מאז ומתמיד. בתורה יש מעל 100 מצוות הקשורים בכלכלה, במסחר ומצוות הנלוות כמו רמייה וחוסר יושר כלכלי גזל וכו', מתוך הבנה שזו דרכו של העולם (דרך ארץ), ולכן צריך להגדיר מה מותר, מה אסור ומאיפה להזהר.
חז"ל חזרו שוב ושוב על הקצוות – קִדּוּשׁ ה' לעומת חילול ה', בעיקר בתחום הפעילות הכלכלית והעסקית. כשאיש או אישה מישראל גונבים או מרמים, הם גורמים לחילול ה' בנוסף לחילול של כבוד העם. העולם היהודי והעולם הלא יהודי רואים בכל אדם מישראל נציג של היהדות, ולכן צריך להזהר בעניינים כלכליים. אגב, נאמר בגמרא שגזל מגוי חמור מגזל יהודי, בגלל חילול ה'.
האם כדאי להיות עני?
מלכתחילא, אין עניין, רצון או סיבה להיות עני, ולכן אדם צריך להשתדל ולעשות הכל כדי להתפרנס בכבוד ולא להזדקק לבריות. לצד זה, אנו מוצאים בכל מיני מקומות בתורה שתפילתם של עניים מתקבלת בצורה משמעותית, וזה משום שהם בצער וקושי גדול, וכך התפילה הופכת להיות יותר אמיתית ומהלב. רבי נחמן אמר "הבאתי לכם מתנה – עניות, עם כל זאת יהיו ביניכם גם עשירים וכו'. והטעם הוא פשוט – כי כשאדם הוא עני אז יש לו לב נשבר, ואצלו יתברך מאד מאד חשוב לב נשבר וכו'. כלומר העוני הוא לא הסיבה, אלא העוני יכול להביא אדם למקום רגיש יותר, שכן סביר להניח שאדם שבע, מלא בכל צורכו לא מתפלל כמו אדם שלא בטוח מה ואם הוא אוכל בערב.
בשורה התחתונה, היהדות מעודדת צמיחה, התפתחות, הצלחה ועצמאות, לצד שמירת מצוות וצדקה, כך שאם אדם בוחר בדרך העוני מלכתחילא, מתוך רצון להיות "נכון יותר", כנראה שצריך חישוב מסלול מחדש.
5 עצות כלכליות ומפתיעות מהעשירים הגדולים ביותר בעולם:
1 מארק צוקרברג הוא אחד מיזמי פייסבוק, ומכהן כנשיא ומנכ"ל חברת פייסבוק. הונו נאמד בסכום של 44.6 מיליארד דולר, והוא ממוקם במקום ה-6 ברשימת עשירי העולם. צוקרברג הגדיר בחוכמה ובפשטות את הצלחתו הכלכלית, באמצעות משפטו המפורסם: "היכשלו מהר ושברו דברים. המשיכו לנוע קדימה".
- 2. אנדרו קרנגי, איש עסקים אמריקאי שהיה מראשוני תעשיית הפלדה, היה אופטימיסט חסר תקנה. "דמיין את עצמך כאילו אתה לפני הצלחה מסחררת, חיים של תהילה מצפים לך. השג, השג, השג!". קרנגי חיזק את האופטימיות שלו בעיקר בזכות המשאבים הפנימיים, ולא החיצוניים, שניתנו לו. בנוסף לאופטימיות שלו, היה קרנגי בין הנדבנים הגדולים בארצות הברית, ובהשפעתו הוקמו 1,600 ספריות.
3 .הנרי פורד אמר: "כישלון הוא רק תחנת מנוחה, שלאחריה אפשר לנסות שוב עם קצת יותר חכמה". כלומר: כישלון הוא לא הסוף, הוא רק אחת מתחנות הביניים בדרך להצלחה מקצועית וכלכלית. בדומה לכך, אמר ווינסטון צ'רצ'יל כי "הצלחה היא לעבור מכישלון לכישלון בלי להתייאש".
4 . האוורד שולץ הבעלים של רשת "סטארבקס", גילה שאחת היוזמות שלו כשלה לחלוטין ועלתה לחברה 100 מיליון דולר, איך הגיב? שולץ הופיע בישיבת הנהלה ואמר: "טעות טקטית בלבד, הלאה". בלי בכיה לדורות, בלי הלקאה עצמית. כל זה יכול להיות מתומצת במילה אחת פשוטה: "קדימה".
- 5. סרגיי ברין – מיליארדרים מאמינים בהפיכת העולם למקום טוב יותר ורואים את הפעולות שלהם כתורמות לכך. סרגיי ברין, המייסד השותף של גוגל, כשנשאל איך הוא מסביר את ההצלחה המסחררת שלו ושל החברה שבראשה הוא עומד, אמר: "תמיד תעשה את הדבר האתי, הנכון, הצודק. גם החברה שלנו עושה את מה שאנחנו מאמינים בה".