מותו הכה בתדהמה את בני המשפחה ואת חבריו הרבים היות ודביר לא נמצא בשום קבוצת סיכון שעלולה הייתה לאותת על סוג מוות כזה, מזיהום.
דביר ז"ל נולד 25.6.1992 בקיבוץ עמיעד. אימו חגית (ז"ל), נפטרה לפני כשלוש שנים ממחלה. לדביר עוד ארבעה אחים שחר, טל, דותן ודולב.
דביר היה תלמיד וספורטאי מצטיין וחבר בנבחרת ישראל לנוער באופניים וייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות רבות באירופה. דביר סיים את לימודיו בתיכון, דווקא במגמת תיאטרון בבי"ס עמק החולה בכפר בלום בהצטיינות. לאחר התיכון הוא התנדב לשנת שירות בכפר הנוער ניצנה שם שימש כמדריך נוער.
רק לפני חודשיים התגייס דביר ליחידה מובחרת (שלדג) והיה בשלב הראשון שלו בצבא
דביר היה בבסיס בערד, התלונן על כאבים וחום גבוה, הוא נשלח למרפאת הבסיס שם קיבל טיפול. ביום שבת האב פינה את דביר לבית חולים סורוקה. ביום שני לפנות בוקר מצבו התדרדר ובשעות הבוקר נקבע מותו. ההשערה היא שחיידק טורף גרם למותו.
חרושת השמועות שהופצו בתקשורת על תגובתה של המשפחה, שכביכול באה בטענות כלפי צה"ל, הביאה את אביו ד"ר רון ובת זוגו אתי דיין להוציא הודעה שחשפה את גדולתה של ואצילותה של משפחת מור: "אנחנו לא כועסים על צה"ל ולא על אף אחד שהיה שותף בתהליך וליווה את דביר, אנחנו כועסים על כך שבמקום לא נכח רופא, שאולי היה מאבחן בזמן את המצב ודואג לפנות את דביר מוקדם יותר לבית החולים, דבר שהמשמעות שלו אולי הייתה מצילת חיים. המפקדים שלו, החובשת והמפקד האישי שלו שליווה אותו מהרגע שהבין שדביר חש ברע ועד הרגע האחרון התנהגו למופת. אנחנו מבקשים להדגיש כי מרגע שדביר הגיע לבית החולים סורוקה, צוות בית החולים עשה ככל יכולתו וכולם נלחמו על חייו. אין לנו כעס על מי שטיפל בדביר בשום שלב, רק על כך שלא היה רופא. אנחנו מבקשים לא להטעות את הציבור".
תנוחם משפחת מור בצערה יחד עם כל אבלי ציון.
