בכתבה שהופיעה בסוף השבוע בעיתון הכלכלי דה מרקר תחת הכותרת "לקוחות סופר-פארם בקרית שמונה משלמים יותר לעומת המחירים במרכז", השוותה הכתבת עדי דברת-מזריץ' עשרים ושבעה מוצרים שונים הנמכרים בסניפי הרשת בקריית גת ובישוב מודיעין. מחיריהם של ארבעה עשר מוצרים היה גבוה יותר בסניף סופר-פארם בקריית שמונה, מחיריהם של עוד שניים עשר מוצרים היה זהים ורק מוצר אחד (שמפו לשיער) היה זול בסניף המקומי לעומת מחירו בקריית גת ובמודיעין.
אם אתה גר במודיעין תשלם עבור מי-פה אקווה פרש בטעם מנטה 10 שקלים בלבד. אולם, אם אתה תושב קריית שמונה תשלם בסניף המקומי עבור אותו מי פה 19.99 שקלים(!). או במילים אחרות פי שניים. למה? ככה!
תושב קריית שמונה הסובל מקשקשים בשיער ואלי אוחנה הצליח לשכנע אותו לקנות את השמפו הד אנד שולדר במיכל בן 750 מ"ל, יאלץ להיפרד מ-38.99 שקלים. לעומתו, תושבי קריית גת ומודיעין הסובלים מאותם קשקשים ישלמו רק 34.99 שקלים. בקריית שמונה תשלמו ארבעה שקלים יותר עמיתיכם במרכז. למה? כי כך החליטו בסופר פארם.
עוד דוגמה. אם נולד לכם, במזל טוב, תינוק והוא נהנה מתיאבון בריא, תצטרכו להיפרד בכל פעם שתחליפו לו חיתולי האגיס כותנה מ-64.99 שקלים. עבור אותו תינוק ששפר מזלו והוא נולד להורים במודיעין, הוריו ישלמו עבור רווחתו של תינוקם רק 59.99 שקלים. חמישה שקלים פחות מאשר תוציאו עבור אותו מוצר לתינוקות בקריית שמונה. למה? כי התינוק שלנו נולד בפריפריה.
אם לא תצליחו להיתאפק בכל פעם שתרצו "שירותים", יעלה לכם התענוג הבלתי נמנע הזה בפער של יותר משלושים ושלושה אחוז ביחס לעמיתכם המתגורר בקריית גת וזקוק גם הוא לשירותים. מחירם של 32 יחידות נייר טואלט יעלה לחברנו בקריית גת 29.99 שקלים, ולנו בקריית שמונה 39.99 שקלים. עשרה שקלים יותר. למה? הישבן שלנו שונה? כנראה שכן, לפחות לדעת הסופר פארם.
הרשימה כוללת ארבעה עשר מוצרים יקרים יותר מתוך עשרים ושבעה מוצרים זהים, כאמור.
הבעיה נעוצה בסוג של מונופול הקיים בשוק הפארם. מסתבר, שבקריית שמונה אין מי שיתחרה עם הסופר פארם, והאחרונים מנצלים זאת לרעתו של הצרכן. סוד גלוי הוא שברשתות רבות גם של מזון ומוצרים אחרים, מחיריהם של מוצרים רבים שונה בהתאם לחתך האוכלוסייה בה מצוי הסניף של הרשת. נניח שיש לשוני במחירים היגיון כלכלי. עד כמה שידוע מצבם הסוציו אקונומי של תושבי אינו נמצא בין העשירונים הגבוהים והציפייה היא שכאן, בקריית שמונה, מחירי המוצרים המשווקים באותה רשת יהיו דווקא נמוכים יותר. לא כך חשבו בסופר פארם וכנראה שהרצון למכסם את הרווחים גבר על כל שיקול חברתי-אנושי אחר.
ומה אומרים אנשי המקצוע? כיצד הם מסבירים את הפערים במחירים לרעת תושבי קריית שמונה? "תושבי קריית שמונה, נאלצים להתמודד עם כך שבפריפריה יש פחות היצע עבודה והשכר שם נמוך יותר, משלמים יותר מתושבי המרכז", אומר תמיר בן שחר, מצ'מנסקי בן שחר. "הם משלמים את המחיר על כך שאין להם חלופות. בערים שאין בהן תחרות, החברות לא מסתכלות על קהל היעד ומצבו, כי מדובר בלקוחות שבויים, וגובות מהם 'פרמיה'".
בן שחר מוסיף ומסביר: "באופן כללי, דמי השכירות בקריית שמונה דומים לקריית גת ונמוכים מבמודיעין. השינוע לקריית גת לא יקר מהותית מקריית שמונה לחברה עם מספר סניפים גדול כמו סופר-פארם, ולכן, אין כל הצדקה לפערים האלה".
מסופר-פארם נמסר, כי הפער בין סלי המוצרים המוצגים בכתבה מגיע ל-3.5%, פערים העשויים לנבוע ממבצעים מקומיים של זכייני הסניפים. כרשת המפעילה 165 סניפים, סופר-פארם מקיימת מבצעים אטרקטיביים כלל רשתיים, על מגוון רחב של מוצרים לעתים קרובות. (עוד נמסר מסופר פארם נמסר כי בעת בקניית 5 מוצרים מהחנות מחיר הפמפרס הוא 39.99 שקל).
בימים בהם יוצאים מאות אלפים לרחובות בזעקה על יוקר המחיה, ראוי היה שלפחות כאן בקריית שמונה יוכלו הצרכנים להאמין שיש מי שדואג להם ויש ביטוי הוגן במחירי המוצרים שהם רוכשים בעיר, במיוחד אם מדובר ברשת מכובדת כמו סופר-פארם.
