במהלך תקופה ארוכה קיבלנו פניות של תושבים, הן מבוגרים והן צעירים על עזובה והרס בגן "ערוגות הבושם" הנמצא במתחם החאן. השבוע הייתה פנייה נוספת של תושב יקר, א. ע. שמו ובמשפטים ספורים הוא הצליח להעביר את התחושה שמשהו לא טוב קורה שם, ובעיקר זעקה מדבריו מילה אחת "מדוע?". מדוע לא מגיע גם לנו תושבי העיר שהעירייה שלה תטפח ותשמר גנים נאים. לא להקים, לשמר.
בזיכרוני היו חרותים מראות וריחות מרנינים משנים עברו, צירפנו את הזיכרונות הנעימים לתלונות העכשוויות, ושמנו פעמינו אל גן "ערוגות הבושם". הגן היה פאר יצירה בקנה מדינה ארצי. הגן הוכשר בזיעת אפיהם של מבוגרים וצעירים שהאמינו שגינה נאה תרחיב את דעתו של האזרח. כך חשבו האזרחים. אולם מסתבר שיש מרחק גדול בין תחושותיהם ומאווייהם של התושבים ליופי ולאסטטיקה לבין המושגים הללו כפי שרואים אותם בעיריית קריית שמונה. בצער אנחנו נאלצים לשאול שאלות קשות את העירייה והעומד בראשה: מדוע עיריית קריית שמונה אינה מטפחת ושומרת על פינות החמד המעטות שיש בעיר? מדוע העירייה לא ממלאת את תפקידה (ממעט התפקידים שעוד נותרו לה) בשמירה על הפיקדון שניתן לה הן על ידי תרומות והן על ידי עבודה מאומצת של תלמידים ומבוגרים?
הלכנו לשאול את יוהנה נזרי, שבעבר הייתה מנהלת מחלקת גנים ונוף בעירייה, והיום היא יו"ר עמותת קסמי טבע ונוף (פארק הזהב), על גן "ערוגות הבושם".
יוהנה: "גן ערוגות הבושם הוקם בשנת 1991 במימון המועצה לישראל יפה ומשרד השיכון. המתכננת: אדריכלית הנוף דפנה גרינשטיין והקבלן המבצע היה יפרח סלומון שפעם היה תושב קריית שמונה. ליוויתי את תכנון והקמת הגן בהיותי מנהלת מח' גנים ונוף בעירייה. הגן הוא ייחודי גם מבינת עיצובו וגם מבחינת היקף ההשקעות שהושקו בהקמתו. לפי הערכתי הגן היקר ביותר שהוקם בעיר (עלות לדונם). הגן הוקם בסטנדרט הרבה יותר גבוה מהסטנדרטים המקובלים של משרד השיכון וזה בזכות התרומות שהמועצה לארץ ישראל יפה הצליחה לגייס", מספרת יוהנה וניתן לראות את הניצוץ בעיניה.
– מה היה בגן, ומדוע הוא הפך לכל כך אטרקטיבי?
יוהנה: "בהיותו בסמוך לבית החאן הוחלט שתכנון הגן יהיה באופי פורמלי-היסטורי עם שני צירים ניצבים כאשר אחד נמשך לתוך חצר בית החאן ובמפגש הצירים רחבה עגולה עם פוויליון, במה קטנה ומקומות ישיבה וטרסות עם קירות אבן בדומה לקירות בית החאן. גם מגרש המשחקים תוכנן באופן מיוחד תוך ניצול הפרשי הגובה ליצירת קירות בשיפועה ועליהם אלמנטים לגלישה וטיפוס".
– זה באשר לגן מבחינה חזותית וניצול המתקנים שבו למשחק. מה באשר לצמחיה, צמחי מרפא ובושם?
יוהנה: "גם הרכב הצמחייה היה מיוחד, צמחי תבלין וריח רבים כמו פיגם, רוזמרין, טימין, פלרגון לימון, וורדים, הדס, עצי פרי הדר, עצי עלי דפנה. היה גם אלמנט חינוכי. יצרתי שיתוף פעולה עם בית ספר קורצ'אק על מנת לשתף אותם בשמירה על הגן והם אכן עזרו בהכשרה ובשתילה. בסיום ערכנו חידון בזיהוי הצמחים שאת חלקם הילדים הכירו מהשימוש בבית בעדות השונות".
– היה עוד אדם ששמו נקשר לגן?
יוהנה: "אליהו והבה המרפא "המצרי" הכיר את רוב הצמחים וידע לרקוח תרופות מהם. איש מעניין שהיה לו ידע שלא ניתן למצוא בספרים. הוא הוסיף נופך משלו והכיר את הצמחים ואת תכונותיהם הרפואיות".
מכאן, ניתן לתמונות 'לדבר'. הן מספרות את סיפורו של גן "ערגות הבושם" הכי טוב.
