האמונה היא, עבר הווה ועתיד, מעצבת את היחסים שלנו עם עצמינו, סביבתנו ועם האלוקים, התקווה מתייחסת לעתיד, אך היא צובעת את ההווה, גם אם הוא קשה בגוון נוסף.
כמעט שבע שנים חלפו מאז נרצחה תאיר ראדה ז"ל, בתא השירותים בבית הספר בקצרין. אחרי שבית המשפט המחוזי הרשיע את רומן זדורוב ברצח, בסוף השבוע שעבר נפתח הדיון מחדש. הפרשה הזאת לא מפסיקה לדמם.
המקום בשדרות תל חי בין תחנת אגד לבין המשביר לצרכן. לכלוך שאנשים זרקו על הרצפה, עלים יבשים שנערמו בכל הפינות, עשבי בר אשר צמחו במרוצת החורף הגשום, עצים אשר התייבשו וצורתם זועקת מתוך העצים הירוקים אשר סביבם.
השבוע נזקקתי לשירות קטן של פקידי מס הכנסה. הגעתי בבוקר ונדהמתי מהמהומה במקום. כמאתיים איש צבאו על המשרד שנראה כמו תא קטן בבית כלא, מקום לא ממוזג, האנשים כולם היו עצבניים, מתוחים וחסרי סבלנות.
השעה שש ועשרה בערב ליל שישי, חזרתי מעבודה. עבדתי כל חול המועד ב"טיילת עמי". אתם מכירים הטיילת של קיבוץ עמיר, שמרתי שם שלא יעשו מנגלים ולא ישחיתו וישחטו את המקום. איני שם מירכאות על המילים, כי באמת שוחטים את המקום. אבל נחזור להתחלה.
בתקופה שבה מנהלי עסקים משפחתיים כבני זוג נדרשים לשלם מס על איחוד הכנסותיהם, ובתקופה שהחקיקה ממשיכה לפגוע בעקרון ההפרדה הרכושית, ממשיכה הרשות למסות ולכפות את יסודות התא המשפחתי כבסיס למיסוי נוסף, גם במס רכישה.
חג שמח פורים, ילדים מחופשים לגיבורי על, ילדות לנסיכות, נערים מחמצנים שיערם, נערות מקמצות בבד, מבוגרים מתאמצים להצחיק ולא מבינים שהבדיחה על חשבונם ומבוגרות שותות עד לא ידע ומאבדות בדרך את הכבוד העצמי שלהן.
באופן כללי אני אדם בריא. אני צעיר, אני בכושר, לא כואב לי יותר מדי ואני לא שותה תה. כשמסדרונות בתי-החולים מתמלאים או שכל מיני מכרים או חברים נופלים למשכב, עולה בי רגש קל של התנשאות על היהודים הגלותיים האלו. לי זה לא יכול לקרות.