בשעה שבישראל ההתחדשות העירונית נמצאת בשנים האחרונות בתנופה חסרת תקדים, דווקא בקריית שמונה – מהערים שזקוקות יותר מכל לחידוש ולמיגון מבנים – לא יצאו לפועל אף אחד ממיזמי הפינוי־בינוי המקודמים בה.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, חושף כי בין השנים 2021 ל־2024 אושרו בישראל תוכניות לכ־157 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית, ובשנת 2024 בלבד נרשמה עלייה של כ־40% במספר יחידות הדיור שאושרו בתוכניות פינוי־בינוי לעומת השנה הקודמת.
אלא שבקריית שמונה, אף לא אחד ממיזמי ההתחדשות העירונית בעיר לא הגיע לשלב הוצאת היתר בנייה.
הנושא עומד במוקד פרק העוסק בתכנון ובקידום התחדשות עירונית ברשויות המקומיות בדוח הביקורת השנתי. במסגרת הביקורת נבדקו חמש רשויות מקומיות, ובהן קריית שמונה, ונמצאו חסמים המעכבים את קידום המיזמים דווקא באחת הערים שהמדינה עצמה הגדירה כבעלת חשיבות מיוחדת להתחדשות עירונית, בשל האיום הביטחוני ומיקומה בסמוך לקו השבר הסורי־אפריקאי.
12 מיזמים, 9,200 דירות – ואפס היתרי בנייה
מהדוח עולה כי המינהלת העירונית להתחדשות עירונית בקריית שמונה הוקמה בדצמבר 2024 והחלה לפעול כמינהלת עירונית ביולי 2025. עוד קודם לכן קידם צוות המינהלת 12 מיזמי התחדשות עירונית, הכוללים כ־9,200 יחידות דיור מתוכננות.
אלא שנכון ליולי 2025, אף אחד מהמיזמים אינו נמצא בהליכי מימוש. כלומר, מתוך כלל יחידות הדיור המתוכננות בעיר במסגרת מיזמי ההתחדשות העירונית, על כל שלבי התכנון, גם המוקדמים שבהם כמו תוכנית עקרונית שהוגשה על ידי היזם במסגרת פרה-רולינג לבחינת היתכנות המיזם, שיעור יחידות הדיור שקיבלו היתר בנייה עומד על אפס.
בדוח מודגש כי החלטת הממשלה והוועדה הבין־משרדית להתחדשות עירונית בפריפריה ייחסו חשיבות מיוחדת לקידום ההתחדשות העירונית בקריית שמונה, הן בשל הצורך במיגון המבנים מפני איומים ביטחוניים והן בשל סמיכותה לקו השבר הסורי־אפריקאי, המגבירה את הסיכון לרעידות אדמה. למרות זאת, בין השנים 2017 ל־2025 לא הוצא אפילו היתר בנייה אחד ב־23 מיזמי פינוי־בינוי בארבע הערים קריית שמונה, צפת, טבריה ובית שאן – כולן רשויות הנמצאות באזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה.
המרכז מתקדם, הפריפריה נותרת מאחור
המבקר מציין כי אחד החסמים המרכזיים לקידום התחדשות עירונית הוא הכדאיות הכלכלית של המיזמים. בהתאם לכך, כ־58% מכלל מיזמי ההתחדשות העירונית בישראל מקודמים ומבוצעים במחוזות המרכז ותל אביב. לעומת זאת, במחוזות הצפון, חיפה והדרום יחד מקודמים כ־24% בלבד מהמיזמים – פחות ממספר המיזמים המקודמים במחוז המרכז לבדו. המבקר קובע כי המשמעות היא שדווקא ביישובי הפריפריה, ובהם קריית שמונה, שבהם קיים צורך מיוחד במיגון מבנים בשל האיומים הביטחוניים והחשש מרעידות אדמה, ההתחדשות העירונית אינה מקודמת במי
דה מספקת.
הביקורת בחנה את מתחם יעקב מלול, אחד ממיזמי ההתחדשות המרכזיים בעיר, ומצאה כי למרות שהתוכנית אושרה כבר בדצמבר 2022, עד למועד סיום הביקורת באוקטובר 2025 לא ניתן היה עדיין להתחיל בביצועו. הסיבה לכך היא שתוכנית איחוד וחלוקה למתחם טרם אושרה בשל מחלוקת עם רשות מקרקעי ישראל.
לצד העיכובים בשטח, מצא המבקר גם ליקוי בניהול המידע ועלו פערים ניכרים במידע שהציגו משרד השיכון, הרשות להתחדשות עירונית והרשויות המקומיות שנבדקו בנוגע להיקפי התחדשות העירונית ברשויות. המבקר קובע כי פערי המידע בין הגופים השונים עלולים לפגוע בקבלת ההחלטות ובהפניית משאבים לקידום ההתחדשות העירונית בעיר.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן: ״התחדשות עירונית היא כלי אסטרטגי לקביעת מדיניות בתחום התכנון והבנייה, בייחוד לנוכח הגידול המהיר באוכלוסיית המדינה והצורך הגובר ביחידות דיור איכותיות וממוגנות בפני פגיעות ונזקים מרעידות אדמה ומירי רקטות וטילים.
הביקורת העלתה כי הגורם העיקרי המשפיע על קידום וביצוע של מיזמים להתחדשות עירונית הוא הגורם הכלכלי, וכי עיקר המיזמים (58%) מקודמים במחוזות המרכז ותל אביב. הצורך בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה אינו מקבל מענה מספק, וביישובים החשופים לסכנות אלה לא מקודמים די הצורך מיזמים להתחדשות המרקם הבנוי.
המבקר המליץ לגורמים הרלוונטיים, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד השיכון, הרשות הממשלתית להתחדשות, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, לבצע בחינה עדכנית של הפערים והחסמים לביצוע מיזמי התחדשות עירונית בפריפריה בכלל, ובקריית שמונה בפרט, למצוא דרכים לצמצומם או להסרתם במידת האפשר ולתת עדיפות לקידום ולביצוע מיזמים של התחדשות עירונית בקריית שמונה.
