היום ה-08 בדצמבר , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

החיים בלי חיים

לפני שבועיים השתחרר שי, בנו של חיים בן זקן, משירות הקבע בדרגת רב סרן, והוא רק בן 42. ההחלטה להשתחרר בגיל צעיר יחסית, ולפרוש לפנסיה נעוצה בראש ובראשונה בכך שאביו נפטר שבועיים לפני שהוא עצמו פרש לפנסיה. "כשאני מדבר על אבא יש לי מחנק בגרון. פחדתי להגיע למצב של אבי, שלקח ללב והעמיס על עצמו ולא זכה ליהנות בסוף מכלום. הייתי אתו ברגעיו האחרונים, אבא נפטר לי בידיים. סיפר שי בקול רועד השבוע כשנפגשנו בביתו "הקשר שהיה ביננו זה קשר מעבר לקשר של אב ובן, היינו חברים. הוא היה החבר הכי טוב שהיה לי. בזמן שהוא נפטר גרנו יחד באותה דירה בירושלים. אבא השתלם בקורס ב"גבעת רם", הוא התקשר אלי שאקח אותו לבית חולים "הדסה" בהר הצופים אחרי שחש לא בטוב. הוא עבר צנתור ולכאורה המצב נראה בסדר, אלא שלפתע המצב הדרדר והחלה בהלה ופאניקה, ראיתי את הרופאים רצים עם המיטה שלו לחדר ניתוח, רצתי אחריהם ועד היום אני לא יכול לשכוח את המבט שראיתי בעיניו רגע לפני שהוא נפטר מדום לב".

חיים בן זקן נפטר לפני שמונה עשרה שנים, בגיל 48. שבועיים בלבד לפני שהיה אמור לצאת לגמלאות. הוא בדיוק סיים לבנות את בית חלומותיו ברחוב "טרומפלדור", הבית שלא זכה לגור בו מעולם. במשך שבע שנים שירת בן זקן כמפקד העיר קריית שמונה. השנים ההן היו שנים רוויות מתח ביטחוני, ונרשמו אינספור נפילות של קטיושות בקריית שמונה והסביבה. מעבר לתפקיד שהצריך טיפול בתושבים ובעורף, הקדיש בן זקן חלק גדול מזמנו בעזרה לתושבים בבניית מקלטים פרטיים ובהוספת חדרי ביטחון.

התכונה שבלטה בו יותר מכול הייתה הצניעות והפשטות, הוא דיבר אל פקודיו שמרביתם היו אנשי קריית שמונה בגובה העיניים, והצליח ליצור שפה משותפת עם כולם.

בן-זקן עלה לישראל בגיל 12 עם הוריו, ממצרים היישר לקריית שמונה. ידיעת השפה הערבית שהייתה שגורה בפיו סייעה לו שנים אח"כ בתפקידים הצבאיים כגון: בממשל ברמת הגולן, ובהמשך כשמונה לקצין מנהל אזרחי בבית לחם. גם כששירת בתפקיד מפקד מעבר הגדר הטובה במטולה, השפה הערבית עזרה לו בהבנת ההוויה הערבית.

"עד יום מותו הייתי בטוח שאבא היה ג'ובניק", מספר בנו הבכור אבי שמשרת ביחידת העילית של המשטרה בתפקיד שלא ניתן להרחיב עליו את הדיבור. "רק בשבעה כשקבלנו מברקים ממרוקו וירדן, כשהתקשרו מבית לחם וסיפרו לנו על עבודתו בתור קצין מנהל אזרחי, כששמענו מאנשי שב"כ שנעזרו בו בידיעת השפה הערבית ונודע לנו על כך שאבא השתתף במרדפים אחרי מחבלים ברמת הגולן, הבנתי שלא באמת הכרתי את אבא".

 

רציתי שיתגאה בי

אבי הוא בנם הבכור של חיים ושושנה בן זקן. חמישה ילדים גדלו משפחת בן זקן לאהבת המולדת ושמירה על ארץ ישראל: אבי, שי, גולן, מירב ועידן בן הזקונים. מירב שאף היא שירתה כקצינה בצה"ל, בתפקיד קצינת תנאי שירות, פרשה מהצבא אחרי אסון המסוקים. "היא הכירה אישית את כל הלוחמים. אחרי האסון היא נשברה ועזבה את הארץ ליפן", אומר לי אבי,  "היא הייתה חייבת לברוח מהזיכרונות, שש שנים היא שהתה ביפן וכיום היא מתגוררת בתל אביב".

כשאבי מספר על אביו אני חש שיש בו צורך עז לרצות אותו עד כאב. "כילד עשיתי צרות לא קטנות לאבא. וכואב לי שאבא לא זכה לראות מה יצא ממני היום".

"אחרי שנישאתי פעם שניה ונולד לי בן לפני חמש שנים לא היה מאושר ממני בעולם. קראתי לבני 'חיים' על שם אבא. הערצתי אותו בחייו ולא אמרתי לו את זה והיום זה כבר מאוחר. לכן כל כך חשוב לי שידעו מי היה אבא, שהנכד שלו ידע מי זה סבא".

אבי, שכאמור משרת כיום במשטרה, התחיל את דרכו כסוכן סמוי ומדובב בתאי מעצר. תפקיד מורכב ולא פשוט שבו הסוכן אמור לרכוש את אמונו של העבריין כדי שזה ישתף אותו בפרטי העבירה שאותם ביצע, מה שיביא בהמשך להרשעת העבריין. את הפח"ם (פרט חקירה מוכמן)  שימסור העבריין למדובב, זה מה שיביא בסוף להפללתו. באחד מהפרשיות שאירעו בעיר נהריה שבה נזרקו רימונים על תחנת המשטרה המקומית, מי שהביא בסופו של דבר להרשעת העבריין היה המידע שהעביר אבי לחבריו השוטרים מהזמן שבילה ביחד עם העבריין באותו תא מעצר. בין התפקידים שביצע אבי בזמן שירותו במשטרה היה גם התפקיד של ריכוז המודיעין בשנים 99 – 2001 במשטרת קריית שמונה.
"המשרד שלי היה רק כמה מטרים ממשרדו של אבא בשנים שבהן הוא היה מפקד העיר" הוא אומר "וזה היה כל כך קשה. רציתי שלרגע אחד הוא יהיה שוב איתי רק כדי שיוכל להתגאות בבן שיש לו היום".

 

בסוף מעגל

את חיים בן זקן החליף לאחר מותו יעקוב בן ציון (בנצי), שביקש להשתחרר ממשמר הגבול וראה בתפקיד שליחות אישית להמשיך ולטפל בתושבים של העיר שבה גדל.

"הייתי מאד צעיר כשקבלתי את התפקיד, הרגשתי כאילו והייתי בנו", אמר לי השבוע בנצי "אני זוכר את השיחה שהייתה בינינו. חיים הדגיש בפני את גודל האחריות שיש לתפקיד בעיקר בדאגה האינסופית לשלומם וביטחונם של התושבים. לפני ישב קצין אבהי קשוב ואמפאתי, שראה בתפקיד הרבה מעבר לפיקוד על העיר, הילדים והתושבים היו בבת עיניו. בן זקן הסביר לי על חשיבות שיתוף הפעולה והקשר בין מפקד העיר לבין ראש העיר".

בתקופה שבה בן זקן פיקד על העיר פרוספר אזרן היה בחלק מהזמן ראש העיר. "בן זקן מסמל בעיני את העולה החדש" סיפר השבוע אזרן "שהתאקלם מאד מהר בארץ ויכול לשים על כתפיו דרגות כמו כל אחד אחר".

"היה לו לב חם לבריות, ולא זכור לא אי פעם שהוא דיבר גבוהה בגלל דרגותיו. תמיד דיבר בצניעות". דברי אזרן.

"הלוואי ואבא רואה מלמעלה עכשיו" אומר לי אבי לפני פרידה "בעוד 4 שנים אני אהיה בגיל שבו הוא נפטר, ואני עדיין רב עם הבן שלי על משחק פלייסטישין. אני יודע שאם הוא רואה הוא היה מאושר, ככה הוא חינך אותנו, רק שהוא לא זכה לראות את זה".  

אולי יעניין אותך