לצערנו, התרגלנו להודעות מהסוג הזה ואף גרועות מאלה, אבל כשזה קורה לחבר שלך, הכאב חזק עד כדי עינוי של ממש. את השוטר האני טרודי ז"ל, הכרתי בשנים שהתנדבתי במשטרת ישראל בין השנים 1974 – 2012.
בעיני רוב העם, השוטר מצטייר כאדם רע, הרושם דוחות
תנועה, ושלא נמצא במקום כשצריכים אותו. הרי כולנו מכירים את הקלישאה הנאמרת לאחר אירוע חריג כלשהו: "איפה הייתה המשטרה"? קודם כל, כל אחד מאיתנו חייב להפנים עמוק במוחו, ששוטר הוא בן אדם, ואת המדים והכשרתו, מיעדים אותו כבעל סמכות להשליט סדר בציבור, ולהגן על האוכלוסייה שהוא חלק בלתי נפרד ממנה. לי אישית הייתה הזכות לעבוד כמה משמרות עם טרודי, עונג שהפך לסיוט בהיוודעי על מותו. האני ז"ל היה מסוג השוטרים שראה בעבודתו יעוד של ממש, וביצע אותה ביסודיות. מניסיוני, אני יודע שאפשר היה לבדוק מלמטה, מסביב ובתוך החנות, אם היה או לא היה פורץ אך האני, כמו האני, שדבק במשימתו, לא הסתפק בכך, והעדיף לטפס על הגג, שקרס תחת רגליו, דווקא בנקודת התורפה שלו שהייתה מכוסה באיסקורית. אומרים שזה גורלו של בן אדם, אבל זה לא מנחם את אוהביו ומכריו, כי הוא איננו לעולמים… כמו שציינתי קודם, עבודת השוטר לא קלה כלל ועיקר ולעתים מסוכנת מאוד עד כדי סכנת חיים. חוויתי את זה יותר מפעם אחת, וברוך השם יצאנו מזה בשלום יחד עם חבריי השוטרים.
לשוטר אין יום ואין לילה, אין שבתות וחגים, כשכל העם חוגג את ימי פורים, חג העצמאות ודומיהם, הפגנות ומתחים בכל הארץ, בירושלים ובשטחים, השוטר מתנתק מביתו וממשפחתו, לזמן בלתי מוגבל, עד סיום המשימה. ומה עם סכסוכי שכנים ובין
בעל ואישה, קטטות במקומות ציבוריים, מרדפים מאולצים ועוד הרשימה ארוכה…
כפי ששמתם לב, מדובר בשוטרי סיור בלבד, שאליו השתייך חברינו היקר, רב סמל בכיר האני טרודי ז"ל, אליו יועדו שורות אלו. יהיה זכרו ברוך!
וכאילו שזה לא מספיק, גם השנה ממשיך עם ישראל להתאבל שוב על הירצחם של שישה מיליונים יהודים מבני עמו שכל "חטאם" היותם בני דת משה…
ובשבוע הבא, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ואני אומר וזועק, די, די, די! די מהאבל והשכול.
יוסי פרטוק
