המימרה של'הצלחה אבות רבים', שודרגה השבוע עם הצגת התוכנית לפיתוח הצפון. ברשותכם נעשה סדר עם הרעיון והמספרים & הלוואי שתהיה הצלחה, כי יש מספיק מחמאות לכולם
לפני מספר חודשים הכריז ראש הממשלה על תוכניתו/חזונו/כוונתו להביא להשקעות עתק בפיתוח הצפון. אבל ההתבטאות הזאת הביאה דווקא להאטה ולמלחמה מיותרת על ….קרדיטים בין שרי האוצר והפנים ובין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועכשיו גם מי שהעלה פוסט בפייסבוק.
בעולם שכל ממזר הפך למלך, קשה מאוד לעבוד. בעולם בו יש אותה זכות לראש ממשלה, שרים, חברי כנסת, עיתונאים וטוקבקיסטים להעביר מסרים ברשות החברתיות וב-'יוטיוב', אפשר להתבלבל ולחשוב שסדרי עולם השתנו והזנב התחיל לכשכש בכלב…
ההקדמה הזאת מתבקשת בעיקר למי שהאמת והעובדות מעניינות אותו, לפני מי אומר על עצמו 'אני' 'אני' עשר פעמים ביום, עוד לפני שעשה משהו 'בשביל מדינה'.
בכלל, הסגנון שהתפתח בפוליטיקה 'החדשה' בה יש לפוליטיקאים עיניים בהיקף של שלוש מאות שישים מעלות, העיסוק העיקרי שלהם הפך להיות פתטי. למצוא חן בעיני הציבור, ולא להסתכן בהבאת פתרון אופטימאלי לנושא שהוא מטפל בו.
לצערי, אומץ הלב המתבקש מפוליטיקאי לומר ולעשות את מה שהוא חושב, פינה את מקומו ל'מה יגידו הבוחרים'. ככה באמת שאי אפשר לעבוד, אולי זה מגדיל את סיכויי הבחירה ומוסיף קולות, אבל תכלס, לא בשביל זה יש פוליטיקה.
…ההקדמה הזאת כל-כך משקפת את מה שקרה בתוכנית המיליארדים לצפון, שאי אפשר להתעלם ממנה ולהמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר.
מבחינתי, אלה שקיבלו את אמון הציבור, כל אחד ביישובו, ראשי הרשויות, הם הם הזוכים הגדולים.
הוכח, שאט אט הסגנון הפופוליסטי מפנה את מקומו לתהליכים אחראיים ושקולים של מי שגורל האזור נתון בידיהם.
פורם אשכול מזרחי של ראשי הישובים הוא הוא התשובה לפופוליזם שהשתלט על המרחב הציבורי-פוליטי שלנו.
עבודה יוצאת מן הכלל, שכללה צילום מצב של צורכי האזור, איסוף נתונים וניתוחם, לצד לימוד מעמיק של העבר ומדוע האזור עדיין תקוע, הוציאו ראשי הרשויות מסמך עבודה הבנוי לתלפיות, מקיף תחומי חיים מהותיים כמו: תעסוקה, תשתיות, בריאות, חינוך ומחקר.
התוכנית הזאת היא הפלטפורמה עליה הממשלה יכולה להעמיס גם את חלומותיה, מאווייה והקופונים הפוליטיים שתגזור, בדין.
באופן אישי אני שמח על התוצאה הסופית ומקווה שהמנהיגים ישקיעו את מירב האנרגיות ליישום התוכנית הגרנדיוזית, ולא בהזנת האגו הפרטי שלהם.
בהצלחה חברים.
זה שעולה וזה שיורד
קרי הזכיר לי השבוע את זה שנופל מארבעים קומות ובדרך הוא עוד שר "אני חוזר הביתה"
הסאגה הפתטית בה מככבים ברק אובמה ונושא כליו ג'ון קרי, שברה כל שיא אפשרי בעיוורון ההיסטורי והמוסרי בהתייחסות למציאות כפי שאנחנו מכירים.
רק לפני. היום אני בטוח מתמיד שהבעיה אינה בעם האמריקאי, אלא בממשל שתיכף ירד מהבמה.
…המתקפה הברוטאלית על מדינת ישראל, כן מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית, מאבדת שליטה. האובססיביות בה נדבקו השניים וחבריהם במימשל, מסירה את כל המסכות בנשף ההזוי הזה.
אובמה חשב שהנשק שהוא מספק לישראל ישמש כאליבי וכיסוי לכוונותיו האמתיות, לפגוע ולהחליש את מדינת ישראל במאבק ההישרדות בשכונת המזרח התיכון. עם כל הכבוד מי שמרוויח זו לא רק ישראל, אלא ובעיקר ארצות הברית עצמה. אם עדיין נותר מעט כבוד למותג "מעצמת על" לארצות הברית, זה בזכות עמידתה האיתנה של ישראל מול הרוחות הרעות שנשבו ונושבות בעולם ובמזרח התיכון.
ישראל מצילה את כבודה של ארצות הברית, ודרכה את כבודה של הדמוקרטיה באשר היא כי כל אחד יכול להשוות היום בין ה'דמוקרטיה' הסורית, הטורקית והרוסית ובין הדמוקרטיות של ארצות הברית וישראל.
ולכן, כואב להיות עד-אֲלוּם במחזה האבסורד שמתחולל כאן.
היות ואובמה וקרי בחרו לומר את הדברים החשובים מבחינתם בעוד יורדים מהבמה במדרגות אל תהומות הנשייה והשכחה של ההיסטוריה, אנחנו, עולים במעלות האמת והפיכחון כלפי עמי העולם והאזור. את האמת אי אפשר להכניע, אפשר להצניע, להחביא. אבל, בסופו של דבר האמת הזאת תעמוד במלוא הדרה וזוהרה ותכה בסנוורים את עולם השקר והצביעות שמשתולל היום.
חבל שזה קורה, טוב שזה קורה.
חג חנוכה שמח, בלי תוספות
אנחנו מצויים בעיצומו של חג החנוכה. היות וכולנו חכמים ומכירים את ההיסטוריה, לא אחזור על הסיפור והסיבות שהביאו לנו את חג האור והדלקת הנרות, חנוכה.
אז איך זה שיש עדיין כאלה מול מיקרופון, מקלדת או מצלמת טלוויזיה שמתעקשים להיות בורים?
כיצד מסוגל ראש עיר בישראל, יונה יהב, לומר 'חג החגים' או 'האימא של כל החגים', כאשר הוא מתכוון לחג המולד הנוצרי, הסילבסטר, ולהבדיל חג החנוכה, יחד?!
כיצד מסוגל מגיש תוכניות ברדיו, בטלוויזיה או באתר אינטרנטי כלשהו לומר במשפט אחד "חג מולד וחג חנוכה שמח"?!. טירוף מוחלט בהבנת ההיסטוריה והזהות היהודית הבסיסית.
ושלא אובן שלא כהלכה. אני בעד לברך את בני הדת המוסלמית והנוצרית ב'חג שמח', בחגיהם. אני בעד לכבד ולא לזלזל במה שקדוש וחשוב להם.
אבל, לכרוך במשפט אחד את הברכה לחנוכה ולכרימס?! ממש לא. זה לא כבוד לאחר, לשונה ממך. זו התבטלות בפני האחר. זה ביטוי למחיקת ה'אני' שלך ומהילתו במה שאינו שייך לך.
ולכן, הברכה "חג אורים שמח" או "חנוכה שמח", ראוי שתאמר בפני עצמה. את הברכה הנלוות לחגי הנוצרים והמוסלמים, אפשר וצריך ממקום של כבוד, אבל אחר.
ביום רביעי השבוע צפיתי בראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב על נאום קרי.
האמת?! נצבט לי הלב. נראה בעליל שהאיש נותן את כל כולו לתפקיד. עיניו נפוחות מחוסר שינה, השנים קפצו עליו וכובד המשא מעיק, אבל נתניהו מתמודד, נאבק, נלחם ולא מרים ידיים.
האמת?! אני דואג לשלומו. תוקפים אותו גלים גלים, מבית ומחוץ. המתקפות, רק אלוקים יודע, אינם חפים משנאה ואינטרסנטיות אישית, והאיש נלחם, מגיב ומשיב מלחמה שַׁעְרה. זה הפך להיות מוגזם ואכזרי מיום ליום, ועוד מאשימים את נתניהו שהוא נלחם להישרד, אותם אלה שמאכילים אותו מרורים.
– אהוד ברק במילה אחת. עצוב.
– החזאים, כמעט כולם, אמרו שהשנה תהיה שחונה.
היום מסתבר שהחזאים 'שכונה'.
