תחושות קשות של כעס ואכזבה מלווים אותי מאז היוודע תוצאות המדגם.
פתאום, אני מגלה שאני בבון, עבריין, מוגבל, חסר דעת, בקיצור גוש בשר מדולדל שקיבל צעצוע, זכות הצבעה ולא ידע איך להשתמש בו.
ככל שהזמן עובר, כך אני חש שהדבק השברירי שמחבר אותנו כאן, הולך ונסדק, הולך ונשבר.
היות ואנחנו מצויים בתקופה של 'אחרי', כללי המשחק צריכים להיות ברורים, ובעיקר מופנמים. ברור שיש מחלוקת, ובגלל זה לא הייתה הכרעה והלכנו לבחירות שניות ושלישיות.
נכון שהקרב על לשכת ראש הממשלה היה חריג בחריפותו, ונכון שעם כל המידע הזה הצבענו ויותר מחצי העם אמר בהצבעתו 'מכירים את העובדות, מכירים את המניעים, ובכל זאת רוצים את בנימין נתניהו'. מה לא ברור כאן?! מה צריך להסביר?!
מילה ליחידים ולעמותות המטיפים מבוקר עד ערב על 'ערכים' ומדקלמים 'שלושה כתבי אישום'.
הדקלומים והשימוש במילה 'ערכים' או לחילופין 'מושחת' כלפי בנימין נתניהו, לא עושה עליי שום רושם. נקעה נפשי ממקהלות הצביעות והשנאה העושים כל מאמץ לקבע שקר בתודעת אזרחי ישראל, כאשר האמת היא ששנאתם לאיש היא הסיבה היחידה המביאה אותם לנהוג באובססיביות חסרת תקדים להעיפו 'לכל הרוחות', ויעלה כמה שיעלה.
כאשר אני שומע מאותם פיות האומרות עליי ועל חבריי לדעה 'בבונים' 'קופים' 'עבריינים' 'ערסים' ועוד כהנה וכהנה ביטויים מעליבים ומקטינים, ומיד לאחר מכן מאותם פיות יוצאת הטפה על 'ערכים' ו'שמירת החוק', אני מגחך לעצמי, במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע יותר אני מרחם עליהם.
מה בדיוק חושבים להם אליעד שרגא (נאד נפוח שטוף בשנאה), רם בן ברק (אנחנו לבנים והם שחורים), יונתן גפן (טרזן מלך הקופים, וסליחה מהקופים), יאיר גרבוז (מנשקי מזוזות) והמלך זולו, (יאיר לפיד – הח'ארות) ועוד שורה ארוכה של ישויות שמהותן שנאה ודחיה?!
חבורת חברי הכנסת, בהובלת 'אַבּוּ כוּלוּ' עופר שלח, שמסוגל להסביר משך שעות מדוע גשם יורד בחורף ומדוע חשוך בלילה. החבורה הזאת משתעשעת ברעיון לחוקק חוק שלא יאפשר לבנימין נתניהו להרכיב ממשלה, אותה חבורה סובלת מ'דמנציה שלאחר הבחירות', שכחה שזה עתה סיימנו בחירות על נושא מרכזי אחד, נתניהו עם כתבי 'אישום' לראשות הממשלה, כן או לא?.
חברי הכנסת ושובל מגלגלי העיניים לשמיים מזכירים לי את אותו בריון שכונתי שחייב אותנו לשחק מולו כדורגל עד ש…הוא ינצח.
הבנתי שבסך הכל מדובר בעוד מאמץ של שלח ושות' למצוא את 'נקודת הארכימדס' להפלת נתניהו.
חברים, זה לא יקרה וכדאי שתמשכו את ידכם מהאש…
אחד שֹונא ואחד חנפן
מידי פעם מקבלים כאן התייחסות עיתונאים שונים. היו ששאלו 'איך אתה מותח ביקורת על קולגות?'. תשובתי הייתה, שהימצאות האמת אינה אוטומטית אצל עיתונאים, וחובת ההוכחה היא עליהם. וכל עוד יהיו עיתונאים ועיתונאיות שבחסות מקצוע העיתונות ינסו 'לגנוב' את דעתו של הציבור, אומר את דבריי.
השבוע, היינו עדים להשתלחותו של עיתונאי, שעתידו טמון בעברו, מוטי גילת, שהעז לכנות את מצביעי הימין ונתניהו כ'עבריינים' ו'מושחתים'. האיש, שבאמת, היה לו עבר מפואר, התברג (כיצד?) בערוץ הציבורי, ובכל תוכנית, אם בטלוויזיה ואם ברשת ב', הוא מפיץ רעלים ברמת מסוכנות של נחש קוברה. מנהליו הצמידו לו את התואר 'פרשן בכיר' (בכיר? במה?), ובחסות הפיקציה הזאת שוטח גילת את משנתו ואמונותיו באשר לתקינות ציבורית, ערכים מועדפים, ומה לא?!
תוצאות הבחירות הטריפו את דעתו ובסערת רגשות הוא לא שלט בסוגריו וכל הרעל ומה שהוא חושב באמת, יצא החוצה.
מאכזב להיווכח שככה מתנהלת איגוד שידור ציבורי שמיום ליום יש תחושה שמנהליו מסתובבים עם פינצטה ושולפים שדרים, עיתונאים, פובליציסטים על פי 'מצפן נתניהו'.
הנה אנחנו מדברים על מוטי גילת, ומגיע יגאל גואטה.
יגאל גואטה, שהחמאתי על צירופו (בגלל הפרופיל שהוא מייצג) לתאגיד השידור הציבורי (אגב, באותה הזדמנות החמאתי גם ליעקב אייכלר החרדי, שהוא מבחינתו נותר עם ערכיו ואמונתו מבית עד היום, כולל האמירה 'בע"ה' בשידורי היומנים באחת עשרה בלילה).
גואטה, עלה לאוויר ביום רביעי השבוע בחמש אחה"צ יחד עם שלי יחימוביץ'. בפתח התוכנית, יחימוביץ' 'התוודתה' על הצבעתה (העבודה, גשר, מר"צ 'תעשו פרצוף מופתע') ושאלה את גואטה עבור מי הוא הצביע. והדבר הכי חשוב שהיה לו לומר בתוכנית הבכורה, תקשיבו טוב 'הצבעתי לש"ס, והתפללתי שהליכוד יהיה בלי נתניהו'.
סוג של אתנן (ליקוק) ל'אח הגדול' משמאל.
אגב, יחימוביץ' בחוכמתה לא שֹמה סייגים והתניות להצבעתה, ובצדק. גואטה, שבדיעבד מסתבר, הבין שזכות קיומו מאחורי המיקרופון הוא במילוי הציפיה המאוד מסוימת, סיפק את הסחורה במלואה, כולל סבלות.
עצוב שזה מה שקורה לאנשים בדרך מ'שם' ל'כאן'.
מי אתם שתקבעו עבורי?!
ליקוי מאורות גדול נרשם ביום שני השבוע בבחירות השלישיות שערכו.
פתאום הסתבר שבנימין נתניהו מהלך במדינת 'גמדים' עד כדי כך שגם כאשר המזל דופק על דלתו של המועמד המתחרה, בני גנץ, הם מגרשים אותו באבנים ומקלות.
אגב, לפני שנמשיך. אילו גנץ היה מקבל את הצעת השותפות של נתניהו, בימים אלה הוא היה …ראש ממשלת ישראל. אני לא מאמין, אבל עובדה.
הדברים נכתבים ביום רביעי בערב, ויכולים להיות שינויים כלשהם, כך שהכתוב טוב לשעתו…
הנדנדה בין 58 ל59 מנדטים, נמשך מאז פרסום המדגם, אך יהיו דברים שלא ישתנו כך או כך…
…אם אחרי בחירות שלישיות זאת התגובה וזו ההתנהגות של חלק מהמפסידים, אנחנו בבעיה. אם מישהו חשב שהשימוש במילה 'דמוקרטיה' היא על תנאי, בתנאי שרק אני מנצח, יש לנו בעיה.
ואם מישהו חשב או חושב שיחלקו את המשחק הדמוקרטי בשיטת ה'סלאמה', חלק בבחירות, חלק באיומים ומאמרי שטנה וחלק בבג"צ, הוא טועה מאוד.
יש לי הכבוד לומר את דבריי כ-בבון, קוף, בן לעיירת פיתוח, מוגבל בדעתי ומשתייך למחלקת 'חרש, שוטה וקטן', כך שמראש השטיח נשמט מתחת רגליכם של ההפוכים ממני. אפילו לא אתן לכם לומר את הדברים הללו עליי, אני אומר.
העובדה שיש בידיהם של מי שמכונים 'אליטות' (מבחינתי, לא תואר ערכי, אלא תו זיהוי למתנשאים ויהירים) את עמדות הכח במערכת המשפט (בג"צ, אהרון ברק), תקשורת (שלל הערוצים, העיתונאים והעורכים) והחלקים האנרכיסטיים באקדמיה, אינה ערובה לכך שהאמת, היושר, הערכיות והצדק ניצבים לימינם/שמאלם.
נפשו של מי שיכול להזדהות עם הפרופיל שהצגתי, נקעה. נמאס, די נמאס מהבליסטראות, ההתנשאות וחיצי הביקורת שאתם יורים עלינו מבוקר עד ערב, 24/7. דיי מהפוזה ש'אנחנו נחנך אתכם, אנחנו נקבע מה נכון, אמיתי, ערכי ומוסרי, ואתם תורידו את הראש ותבצעו את הנחיותינו'.
נמאס עד זרה מכך שאנשים נורמטיביים במפגשם איתנו מגלים את פרצופם המכוער והמקועקע בהטפת מוסר באשר ל'מה אני צריך לחשוב. מה אני צריך לומר. ומה נכון אבסולוטית בכל מצב נתון'.
אז לא. עד כאן. הפעם כל הגבולות נחצו, כל התהומות נפערו ומה שנותר זה לומר לכם 'עד כאן ולא עוד'.
איני צריך או מתכוון להסביר לכם 'אדוני הארץ' מדוע חשבתי שבנימין נתניהו הוא ראש הממשלה המועדף עלי. וככל שאתם מסבירים ותוקפים מדוע לא, אני וכמותי משתכנעים, עד כמה נכון בחרנו ועד כמה ברחנו מהטעות שחלילה הייתם גורמים לנו לעשות, ולא לבחור בו.
אני גאה במה שאני, אני גאה בחינוך, במורשת ובתרבות ממנה באתי. לא רק זאת, את אותם דברים אני מעביר לבני ובנותיי ולכל מי שרוצה להקשיב.
אני יהודי, בלי להתנצל, אני דמוקרט, לא על תנאי. אני תומך ב'חוק הלאום', בזכות מי שאני.
כן, אני רוצה לחיות במדינת הפקדון, ישראל, על פי תרבותי, בלי להתנצל, וכן להתחשב באחרים.
אני מנשק מזוזות (עכשיו לא, בגלל הקורונה), אני מתפלל לאלוקי ישראל שלוש פעמים ביום, במניין, אני שומר על סמל השוויון והאחווה שהביאו אבותינו לעולם, השבת.
כן, אני מחויב, באופן אישי ובמעמד שביני לבין בוראי לתורת ישראל. את יחסיי לחברי והחברה שאני חי בה ישפטו אחרים.
כן, יש בי חמלה כלפי כל בניו ובנותיו של אבא שבשמים.
כן, אני רואה בו 'בעל הבית' לעניינים אלה.
ובאשר לכללי המשחק במסגרת הנקראת מדינה, אני נאמן לחוקיה, עובד ומשלם מיסים בלי לרמות ומכבד כל אדם באשר הוא.
כן, אפגע במי שרוצה לפגוע בי, ואברך את כל מי שיוצא בבוקר מביתו להביא לחם לילדיו, שישוב לשלום בערב לביתו.
מה לא בסדר בי?! היכן אתם, שוללי זכות החשיבה וההחלטה שלי, מוצאים פגם, תקלה, משהו?!
זה אני, זה אנחנו, וזה המנהיג שבחרנו, בנימין נתניהו. ותנסו לשנות את כללי המשחק ולהכניס גול ביד…
סוף פסוק…
ככל שיריביו של בנימין נתניהו: בפוליטיקה, בתקשורת, במערכת המשפט והאכיפה, ב-540 טייסים, 1000 אנשי חינוך, 120 פרופסורים וליברמן אחד, ימשיכו לרדוף אותו, כך תעודת הביטוח החיים הפוליטית שלו תשודרג.
