צה"ל הנהיג שינויים באשר לקבלת חיילים שבזמן שירותם חלו וחייבים לראות רופא.
עד לפני מספר שנים הרופא הצבאי קיבל חיילים בבסיס גיבור ועל פי החלטתו המקצועית, החייל טופל. במקרים בהם מצבו הרפואי של החייל חייב אישפוז או מנוחה בבית, האישור ניתן כדין.
השבוע, נ' קצינה המתגוררת בקריית שמונה ומשרתת במרכז הארץ חלתה עם חום גבוה שהגיע ל-39 מעלות. היות ובקריית שמונה או באזור לא נמצא רופא המוסמך לטפל בחיילים, נאלצו הוריה של החיילת להסיע את בתם עד …כרמיאל.
מסתבר, שצה"ל הפריט את השירות החיוני הזה והעביר אותו לגוף פרטי, "ביקור רופא". אותו גוף מספק את השירות בכרמיאל, הנקודה הצפונית ביותר ואם אתה חייל או חיילת הנזקק לרופא ואינך נמצא בבסיסך, נגזר עליך לנסוע עד כרמיאל.
אותה קצינה, נ' קדחה מחום וסבלה, בנוסף למחלתה, גם מהנסיעה הארוכה לכרמיאל.
הוריה של נ' כועסים ובשיחה עם "חדשות הגליל" הם אמרו: "לפעמים אנחנו לא מבינים את הצבא. כל הזמן שומעים על מקרים של חוסר טיפול ורשלנות כלפי חיילים חולים, וכאן בקריית שמונה אין אפילו את הדבר הבסיסי ביותר, רופא שיטפל בבת שלנו. אנחנו מאוד מאוכזבים ומרגישים פגועים, ולא רק בגלל העובדה שנאלצנו להסיע את הבת שלנו עד כרמיאל בחום גבוה. אנחנו מאוכזבים מהיחס. אנחנו מקווים שצה"ל יתקן את הדבר וחיילים יוכלו להגיע לרופא בקריית שמונה, רופא שיהיה מקובל על הצבא", אומרים הוריה של החיילת.
מיותר לציין שיש ציפייה מאוד בסיסית מצה"ל אשר ילדינו מצויים תחת חסותו, שידאג באופן ראוי וסביר בילדים שלנו. המקרה הזה הוא ממש ההיפך מ'לדאוג'.
פנינו לדובר צה"ל לקבל את תגובתם והינה היא לפניכם.
מדובר צה"ל נמסרה התגובה הבאה: "צה"ל מספק לחייליו שירותי רפואה בעת שהותם מחוץ ליחידה באמצעות הסכם עם חברת 'ביקור רופא'. פריסת המרפאות נקבעת על-פי נתונים המצויים בידי צה"ל אודות יישובים בהם קיים ריכוז גדול של חיילים.
במקרים חריגים ודחופים בהם נבצר מן החייל להגיע לסניף 'ביקור רופא', ניתן להיעזר 24 שעות ביממה במוקד אחיות טלפוני 'מקול הלב', בו יינתן מענה מלא לחייל. כמו כן, ניתן להגיע לחדרי המיון בבתי החולים, ובהמשך לפנות לקבלת החזר תקציבי מלא בגין פנייתם, שיאושר בהתאם לקריטריונים המפורטים בפקודות.
אנו מכירים את מצב שירותי הרפואה באזור קריית שמונה ופועלים על מנת לשפר ככל הניתן את שירותי הרפואה באזור."
איני יודע אם הדברים האלה של דובר צה"ל יכולים להרגיע את ההורים ואת ילדיהם החיילים, אני, בכל אופן לא נרגעתי.
