היום אנחנו אנשי בשורה לתושבי קריית שמונה בעניין חיובי הארנונה. מערכת "חדשות הגליל" מלווה את נושא העלאת תעריפי הארנונה זה למעלה משנה, והיום אנחנו יכולים לבשר שבעקבות התערבות משפטית של עו"ד מאיר זנטי, אליו פנינו, הודיע היועץ המשפטי של העירייה עו"ד אריאל בר יוסף שחיובי הארנונה בעקבות המדידות לא יחולו רטרואקטיבית.
עו"ד זנטי אשר קיבל את פניתנו ולקח על עצמו את המשימה כ"תרומה לקהילה", הגיש לעירייה פסיקה של בית המשפט העליון בעניין "מעונות מכבי" נגד עיריית רמת גן, מקרה הדומה לעניין קריית שמונה.
טענו מלכתחילה שאין זה ראוי שעיריית קריית שמונה תחייב רטרואקטיבית תושב בארנונה חריגה בעקבות מדידות שהיא עשתה, ובתנאי שבאותו בית לא היו תוספות ולא הייתה בניה בלתי חוקית. בכתבות השונות שהבאנו ב"חדשות הגליל", חזרנו על הטענה ואף פנינו אל תושבי העיר לשלוח אלינו חיובי ארנונה על בסיס זה. ואכן, תושבים רבים שלחו אלינו את הודעות החיוב והמדידות, ואצל חלקם הגדול אכן היה מדובר בחיוב שנבע מ'תיקון טעות' שהעירייה גילתה במדידות האחרונות.
נעשו מאמצים חוזרים ונישנים גם באמצעות כתבות בעיתון וגם בדרכים אחרות להניא את העירייה מהחלטתה השגויה שגם קיבלה את חותמת מועצת העיר, אולם כל ההדברויות לא העלו דבר.
כאמור, לנוכח עמדה זו, מחד והתחושה העמוקה שלנו שמהלך זה אינו ראוי, פנינו אל עו"ד מאיר זנטי ובשיחה הראשונה איתו הוא נעתר מיד לקחת את ה'תיק' על עצמו, בהתנדבות מלאה.
עו"ד זנטי הגיש לעירייה את פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין מעונות מכבי הגד עיריית רמת גן השוללת מהרשות את הזכות לחייב הפרשי ארנונה רטרואקטיבית עקב מדידה מחודשת.
הפסיקה היא מיום כ"ד באדר תשע"ב – 18.3.2012.
בסעיף 10 בפסיקת בית המשפט העליון מצוין בברור את מה שטענו לגבי המדידות בקריית שמונה, וכך כותבים השופטים: "… אילו היה בפנינו ממצא עובדתי המורה למשל כי המערערות (מעונות מכבי ובית בלב בע"מ ה.ב.א) ביצעו עבודות בניה ונמנעו מלדווח אודותיהן לעירייה, יתכן שהיו מתקיימות הנסיבות החריגות המאפשרות חיוב רטרואקטיבי. התוספת של 320 מטרים רבועים משקפת את הפער בין המדידה שנערכה בשנת 2004 לבין המדידה שנערכה בשנת 2008. אין בפנינו, ואף לא הייתה בפני בית המשפט המחוזי, כל ראיה לכך שההסבר לפערי המדידה הוא דווקא עבודות בניה שלא דווחו. הסבר אלטרנטיבי לפערי המדידה כגון שגיאה באחת המדידות, או שיקול דעת שונה בסיווג שטחים מסוימים כשטחים בנויים או כשטחים פתוחים לא היה מצדיק חיוב רטרואקטיבי. משלא הוכח כי נעשתה תוספת בניה בפרק הזמן שבין שתי המדידות, ולמעשה לא הוצג כל הסבר לפער שבין המדידות, , אין סיבה להניח כי המערערות התנהלו בחוסר תום לב ונמנעו מלדווח לעירייה על שינויים שחלו בשטחם. הסתמכותה של המשיבה על הפער המספרי בין המדידות, ועליו לבדו, אומרת דרשני. אשר על כן, איננו מוצאים כי מתקיימים במקרה זה הטעמים המיוחדים אשר מצדיקים חיוב רטרואקטיבי בארנונה. לפיכך, דין החיוב הרטרואקטיבי להתבטל", עד כאן דברו של בית המשפט העליון, וההחלטה שלא לחייב רטרואקטיבית כאשר מדובר בהפרשי מדידה בין שתי מדידות שהעירייה ערכה באותו מבנה.
משמעות ההחלטה לגבי תושבי קריית שמונה שהמקרה שלהם 'נופל' בהגדרה זו היא, ואשר קיבלו חיובי ארנונה עבור שנת 2011 לא יחויבו עבור אותה שנה וישלמו את הפרשי הארנונה החל משנת 2012.
כאן המקום לציין ולהודות לשניים: עו"ד מאיר זנטי על החלצותו לטפל בנושא מהצד המשפטי, בהתנדבות וליועץ המשפטי של העירייה עו"ד אריאל בר יוסף.
השניים השכילו להפעיל שיקול דעת עודף ולחוס על כספו של הציבור שהיה מוצָא לשווא במאבק משפטי שתוצאותיו ידועים מראש.
כאן גם המקום לציין שהעירייה הסתמכה על פסק דין משנת 2010 כאשר חייבה את הפרשי הארנונה רטרואקטיבית.
