בשנים האחרונות, עם התגברות המודעות הציבורית לנכסים השייכים לו, עלה גם נושא הכניסה לאתר החרמון לדיון ומאבק ציבורי. התביעה ממפעילי האתר מאגודת נווה אטי"ב הייתה להוזיל את המחירים בכל הקשור לכניסה ולשירותים הבסיסיים הניתנים למבקרים.
הסירוב לשינוי המצב מצג מחזיקי האתר הביאה בסופו של דבר להתערבות מינהל מקרקעי ישראל ושליחי הציבור בממשלה, שבהסתיים בהסכם ובהסכמה בין המינהל ונווה אטי"ב.
שרי האוצר והבינוי והשיכון חתמו על ההסכם והחורף הוא נכנס לתוקף.
הסכם החכירה מחייב פיקוח של המדינה על מחירי הכניסה לאתר, נגישותו לציבור ורמת השירותים הניתנים בו.
הסכם החכירה גובש מתוך הבנה כי מדובר בנכס לאומי ייחודי ולצורך שמירה על האינטרס הציבורי במקום.
הסכם החכירה עם אגודת נווה אטי"ב כולל תנאי לפיו המדינה תפקח על מחירי הכניסה לאתר. מנגנון הפיקוח ייקבע על ידי רשות מקרקעי ישראל בתיאום עם משרד התיירות. ההסכם כולל הוראה המאפשרת את נגישות הציבור לאתר וכן התחייבות של האגודה לשמירה על רמה נאותה של שירותים באתר במהלך כל תקופת החכירה, בפיקוח משרד התיירות.
עוד קובע ההסכם כי אגודת נווה אטי"ב תעביר למדינה מדי שנה תמלוגים בשיעור של 5% מההכנסות הנובעות מכל פעילות באתר, ללא הנחות אזור עדיפות לאומית.
שר האוצר, יאיר לפיד:"הסכם החכירה נועד לאפשר לציבור הישראלי ליהנות ממחירי כניסה מפוקחים לאתר החרמון תוך שמירה על רמת תנאים נאותה ונגישות האתר לציבור".
יו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל ושר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, אמר: "אני מברך על כניסת החלטת המועצה לתוקף אחרי חתימת שר האוצר וחתימתי. משאבי הטבע של מדינת ישראל צריכים להיות נגישים לכולם במחירים הוגנים ורמת שירות נאותה תוך פיקוח הדוק של המדינה. הוריתי לוועדת המשנה להתכנס כבר בימים הקרובים על מנת לאשר ולדון על התעריפים החדשים על מנת שכבר בחורף הקרוב יזכו הגולשים ליהנות מהנחה משמעותית".
עם חתימותיהם של שרי האוצר והבינוי על ההסכם עם אגודת נווה אטי"ב, מגיעה לסיומה סאגה שנמשכה מיד אחרי מלחמת ששת הימים וכיבוש החרמון.
הרצל בן אשר
