בשלושים השנים האחרונות ראיתי הרבה דברים בכדורגל הישראלי אבל את מה שראיתי בשבת האחרונה כנראה שגם לא אראה יותר בליגת העל, קבוצה שמנצחת 4-1 שחקניה יורדים לחדר ההלבשה בבושת פנים, שחקנים עם הראשים נפולים, מאמן שמנצח את הניצחון הכי גדול של קריית שמונה בעשור האחרון ומפוטר עוד במחצית המשחק דרך התקשורת יורד בבושת פנים והמום לחלוטין מההחלטה שעדיין לא נאמרה לו באופן אישי אפילו גם לא בסיום המשחק. אם אחזור לאחור בזמן, שנת 2001 משחק מול הפועל ירושלים במגרש בכפר בלום, המאמן בני טבק מקריא לשחקניו את ההרכב הפותח, החלוץ שרון אזולאי לא מתוכנן להיות בהרכב, הבעלים איזי שרצקי מקבל דיווח על כך בטלפון, מתקשר למאמן ואומר לו שמרגע זה (לפני תחילת המשחק) אתה מפוטר. ולמה? בגלל שהחלוץ לא עלה בהרכב. אז נכון שאז היינו בליגה נמוכה, ולא הייתה תקשורת במגרשים ולא היינו ממש על המפה אבל אני שואל מה השתנה אצלך איזי ב15 השנים האחרונות?!
נכון שבעשרים השנים האחרונות אתה עוזר ותומך כלכלית בכל מיני מקומות בעיר, נכון שקריית שמונה עלתה על המפה הישראלית והאירופית בזכות הכדורגל שאתה הבאת לעיר (קיבלת פרסום ענק לחברה שלך איתוראן במתנה), נכון שהבאת אליפות, גביע המדינה וגביע הטוטו. כל זה לא נותן לך לגיטימציה לבעוט בדלי, ולהרוס את כל מה שבנית במשך עשרים שנה יום לפני שאתה מחליט לעזוב את הכדורגל בעירנו. יש פה המון נפשות פועלות שנתנו מעצמם למועדון ובני בן זקן הוא אחד מהם, הדרך שפעלת איזי היא דרך לא ראויה, דרך ללא מחשבה. לא חשבת מה יהיה ביום שאחרי, פעלת דרך הרגש, דרך האגו, שגבר עלייך ולא נתן לך לחשוב מה נכון ומה לא, וחבל שכך.
אני מקווה בשביל העיר קריית שמונה ובשביל תושביה שתתעשת במהרה ותחזור להיות איזי שכולנו אוהבים וכולנו מעריכים איזי שיודע להתפשר איזי עם סבלנות איזי שאוהב את שחקני הבית ורוצה לקדמם, כי פשוט חבל לזרוק עשרים שנה של עשייה שלך ושל כל תושבי המקום.
