עשו ניסיון ושאלו את עצמכם, וגם את בני הבית, האם אתם יודעים למה בכלל חוגגים סוכות. תגלו הרבה אממממ… וגם כמה טעויות, ולא זה לא במקרה, משום שמרוב האלמנטים והאוירה הטובה, אנחנו לעיתים שוכחים לשאול את עצמנו, על שם מה עבדנו כל כך קשה?
בגמרא יש מחלוקת תנאים אם הסוכות הן זכר לסוכות שבני ישראל בנו בצאתם מארץ מצרים או שמדובר בזכר לענני כבוד, שהרי כשעם ישראל יצא ממצרים היה מוקף בענני כבוד מארבע רוחות. ברובד היותר עמקו ישנו רעיון נוסף שלפיו הסוכה היא 'צילה דמהימנותא', כלומר צל האמונה. דפנות הסוכה מהווים כביכול את החיבוק של הקב"ה, אחרי שעשינו תשובה והתנקינו מכל החטאים בראש השנה ויום הכיפורים.
בכל אופן, נשאלת השאלה למה דווקא בסתיו? ולא דווקא עכשיו? התשובה הפשוטה היא כדי להראות שאנחנו עושים את המצווה לשם המצווה. אם היינו חוגגים את סוכות באביב, זה היה טבעי לצאת לקמפינג, לאוהלים ולסוכות בחוץ. כך לא היה ניכר שזה לשם המצווה. לכן דווקא בזמן שכולם בעולם נכנסים לבתים כי החל הסתיו, אנו יוצאים מהבתים, כדי להראות עד כמה המצווה חשובה בעינינו. מעבר לכך, כתוב שמערכת החגים של עם ישראל בנויה כמו מערכת החיים של האדם, פסח הוא הלידה, שבועות שבו קיבלנו את התורה הוא בר המצווה, וסוכות הוא החופה עם הקב"ה. לפני סוכות אנו עוברים תקופה שכוללת את בניית הקשר מחדש עם הקב"ה באלול, ראש השנה ויום כיפור.
רבים מתבלבלים ולא ממש יודעים מה לעשות עם הסוכה ומה לעשות בתוכה? על פי ההלכה יש לשבת בסוכה בכל שבעת הימים, כאילו זה הבית החדש שלנו. בלילה הראשון חובה לאכול בסוכה סעודה הכוללת פת לחם. בשאר ימי החג לא חייבים לאכול, אבל אם רוצים לאכול סעודה עם לחם או כמות מסוימת של מזונות, חובה לעשות זאת בסוכה. פירות, חטיפים ונשנושים, לא חובה לאכול בסוכה. בנוסף חייבים לישון בסוכה, כולל שנת ארעי, חוץ ממקרים מסוימים של גשמים, ריח רע או כשהוריו או אשתו של האדם חשים צער על כך שהוא ישן בסוכה.
יש את עניין השמחה, שכן ציווה אותנו בורא עולם "ושמחת בחגך". והשאלה המתבקשת היא למה שנשמח דווקא בתנאים קשים? הרי היה יותר מובן אם הוא היה אומר לנו ללכת בסוכות לבית מלון חמישה כוכבים, לשתות וכו'. התשובה היא שסוכה מסמלת את ההבדל בין הגישות לעולם הזה. ברגע שאדם רואה את העולם הזה כעולם קבוע, הוא מחפש יותר את החומריות. ידוע ש'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו', כלומר, אנו לא מצליחים להשיג בחיינו אפילו חצי מהחומר שהיינו רוצים להשיג. לכן במצב כזה אין שמחה פנימית כי האדם נמצא כל הזמן במרדף אחרי גירויים חדשים.
מצוות ארבעת המינים
אחד הסמלים של חג הסוכות, מלבד הסוכה עצמה, כמובן הם ארבעת המינים. מדוע צריכים לנענע אותם, מהי המשמעות הפנימית של כל זה, ולאיזה מין מבין הארבעה אתם דומים?
"במדרש מדמים את ארבעת המינים לאברים מרכזיים בגוף האדם", אומר הרב יצחק גבאי מארגון "הידברות". "כתוב שהאתרוג דומה ללב של האדם, הלולב לעמוד השדרה, הערבה לשפתיים, וההדס כנגד העיניים. אגב, להדס יש שלושה ענפים, ולנו יש רק שתי עיניים. לכאורה מוזר. האר"י הקדוש מסביר שזה כנגד העין השלישית. אנשים חושבים שזה מושג שהגיע מעולם המזרח, אבל העין השלישית לפי הקבלה רואה את החיים באופן יותר רוחני ופרופורציונלי, ולכל אחד מאתנו יש עין שלישית משלו. בנוסף לכך, האתרוג מסמל את התורה כולה. בגימטריה אתרוג זה תרי"ג פחות שלוש. מהם השלוש? שלושת המינים האחרים. יוצא שארבעת המינים ביחד הם תרי"ג".
למי אין טעם וריח?
הרב גבאי מסביר שארבעת המינים מומשלים גם לסוגי אנשים בעם ישראל. האתרוג, בעל הטעם והריח, מסמל אנשים שלומדים תורה ועושים מעשים טובים, הלולב הוא בעל טעם (תמר) אך חסר ריח, ומשול לאנשים הלומדים תורה, אבל מידותיהם לא מתוקנות, ההדס הוא נטול טעם אך בעל ריח, ומסמל אנשים טובים מבחינת מידות, אך רחוקים מחיי תורה ואמונה ואילו הערבה, המין הנחות ביותר, מסמלת אנשים שאין להם לא טעם ולא ריח, כלומר לא מצוות התורה ולא מעשים טובים.
"ארבעת המינים ביחד מסמלים את אחדות עם ישראל. גם הסוכה מסמלת שלום ושלמות בין חלקי העם. אבל למרות הכל, בסופו של דבר זה לא קורה בשטח, ואנחנו עדיין שונים. אז למה לוקחים את ארבעת המינים המפורדים ומאחדים ביניהם? כאן צריכים להסתכל על המשמעות, של נטילת ארבעת המינים. הרי איך נוטלים? לוקחים את הלולב, ההדס והערבה בצד ימין כשהם מאוגדים, והאתרוג ביד שמאל. למה הוא מופרד? הוא מסמל את הנפרדות. אמרנו שהוא עדיף על כולם, כי יש בו גם טעם וגם ריח. אבל הוא מתרחק באופן מסוים, לא מתחבר איתם באופן מושלם, כי הוא חושב שהוא כביכול הכי טוב. אבל צריכים לזכור גם שכולנו לב אחד. רמז לכך ניתן למצוא בעובדה שהברכה היא לא 'ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם על נטילת ארבעת המינים' וגם לא 'על נטילת אתרוג', אלא 'על נטילת לולב'. לולב מלשון לב. זה מסמל שהאיחוד הוא על ידי זה שכולנו מחוברים בלב".
נשים, אגב, לא מחויבות במצוות ארבעת המינים ובכל אופן אישה ספרדית רשאית ליטול את ארבעת המינים בלי ברכה. הנענועים על פי האר"י ז"ל הם ימין, שמאל, קדימה, למעלה, למטה, אחורה, ועומדים עם הפנים לצד מזרח. ביד ימין נוטלים את הלולב שאגודים בו ההדסים והערבות, וביד שמאל את האתרוג. אישה שעושה כן מקיימת את המצווה אע"פ שאינה מצוּוַה.
ומה עושים עם ארבעת המינים לאחר החג? נהוג לעשות מהאתרוג מרקחת לאכול בט"ו בשבט. את ההדסים נוהגים לקחת כדי להריח בהם במוצאי שבת. את הערבות והלולב שורפים בערב פסח עם החמץ.
ועל מה שמחת תורה
בשבוע הבא נשמע המון מושגים: חג שני, שמחת תורה, שמיני עצרת, סוכות ב', הקפות, חול המועד וכו'. אז בואו נעשה קצת סדר
אחד החגים השמחים ביותר בלוח השנה העברי הוא שמחת תורה. זהו היום בו אנו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש. ביום שמח זה עורכים הקפות עם ספרי התורה, ורוקדים ושמחים בשמחת התורה.
אז מה בדיוק עושים בשמחת שם? הנה רשימת המצוות והמנהגים אותם מקיימים ביום מיוחד זה.
מדי שבוע בבית הכנסת קוראים בתורה פרשה אחת מחמישה חומשי תורה. קריאת התורה מחולקת כך שבמשך השנה נסיים את קריאת כל חמשת חומשי תורה (עוד על קריאת התורה תוכלו לקרוא כאן).
בשמחת תורה מסיימים את התורה בקריאת הפרשה האחרונה, 'וזאת הברכה', ומתחילים לקרוא את הפרשה הראשונה, פרשת 'בראשית'. אנו שמחים בשמחת התורה על כך שזכינו לסיים מחזור נוסף של קריאה בתורה ולכן יום זה נקרא בשם "שמחת תורה".
האדם שמתכבד לעלות לעליה האחרונה בה מסיימים את ספר התורה נקרא חתן תורה, ומי שמתכבד בעליה הראשונה של ספר בראשית נקרא חתן בראשית.
לרגל שמחה מיוחדת זו, אנו עורכים טקס מיוחד שנקרא בשם הקפות. בליל שמחת תורה וביומו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים את בימת הקריאה שבע פעמים ויוצאים בריקודים נלהבים יחד עם ספרי התורה. גדולי ישראל במשך הדורות הדגישו את מעלת הריקודים והשמחה ביום זה. אז אל תהססו, הצטרפו למעגל וריקדו גם אתם!
ארבעה סוגי שמחות
בחג סוכות יש ארבעה סוגים של שמחה: השמחה הראשונה היא השמחה הפשוטה של החג שאנחנו חשים נוכח אוכל טוב, בשר ויין, בגדים יפים ואווירת החג הנפלאה. שמחה שנייה היא שמחת בית השואבה, שעליה נאמר שמי שלא ראה את שמחת בית השואבה בבית המקדש לא ראה שמחה מימיו, והיא נעשתה על ידי כלי נגינה. השמחה השלישית, היא שמחת יום טוב באחרון שאחרי חג הסוכות, ביום שמיני עצרת. לפי היהדות, בכל ימי הסוכות אלוקים שמח עם כל אומות העולם, הואיל והיו מקריבים לו קורבנות בבית המקדש כנגד כל אומה ואומה ואילו בשמיני עצרת הוא ייחד זמן מיוחד רק עִם 'עָם ישראל', מתוקף אהבתו אליהם. זהו זמן שרק עם ישראל מקריב לו קורבנות. השמחה הרביעית היא שמחת תורה, והיא הגדולה מכולן. בדרך כלל, לפי ההלכה, ביום טוב אסור למחוא כפיים, ואולם בשמחת תורה התירו, אפילו אם חל בשבת. זאת למה? כי ביום הזה אנחנו מציינים גם את השמחה של שמיני עצרת וגם את שמחת תורה. אנחנו שמחים שזכינו בתורה הקדושה, שמכוונת אותנו בכל צעד בחיים שלנו, היא מעין ספר הוראות יצרן, שאלוקים הואיל בטובו מתוקף אהבתו אלינו לתת לנו, ושמי שמספיק חכם משקיע את חייו ללמוד את הספר הזה ולקיים אותו. בכל מקרה, על כל יהודי לשמוח ביום הזה. גם מי שעדיין לא זוכה ללמוד תורה ולקיים אותה. כי התורה טבועה בנשמתו, והולכת איתו תמיד.
סגולות לשמחת תורה
ככל שאדם שמח יותר עם התורה, כך יושפע עליו שפע רב יותר של ישועות, בדמות פרנסה, בנים, שמחה, זיווג, נחת וברכה לכל השנה. בנוסף, הגאון ר' חיים פלאג'י זצ"ל כותב שמאוד חשוב להיזהר בתפילות שמיני עצרת-שמחת תורה, "כי אין בכל אלו הימים יום רצון לה', לשמוע ה' תפילתו בכל מה דבעי כיום הזה". בנוסף, גם רבי מרדכי מנדבורנא כותב שחשוב מאוד לסיים ספר תהילים ביום הזה, והבעל שם טוב הקדוש מוסיף שמי שיכוון בתפילתו היום הזה, תפילתו תהיה בכוונה כל השנה.
שמיני עצרת
בחוץ לארץ חוגגים יומיים חג, היום הראשון מכונה 'שמיני עצרת' והיום השני מכונה 'שמחת תורה'. קהילות רבות נוהגות לערוך הקפות גם בליל שמיני עצרת אך ההקפות העיקריות נערכות בלילה וביום השני, בשמחת תורה.
על שום מה מקיפים?
בשעת ההקפות, שעושים בזמן שמחת תורה, מקיפים את הבימה שבע פעמים, יחד עם ארבעת המינים וספר התורה שמוציאים במיוחד מההיכל, תוך שמחה גדולה, ריקודים ושירה. ההקפות הן שבע במספר, זכר לבני ישראל שהקיפו את חומת יריחו שבע פעמים, ואז מבלי שלחמו או הפעילו כל כח פיזי, החומות פשוט נפלו.
תפילת גשם
חג שמחת תורה מבשר גם את בוא החורף, ולפיכך בתפילת שמונה-עשרה יוסיף השליח ציבור תפילה מיוחדת המבקשת מבורא עולם שייתן גשם לארץ הצמאה. בארץ אומרים את התפילה בשמחת תורה, ובחו"ל בשמיני עצרת.
הלכות חול המועד
הימים שבין ראשון ושביעי של סוכות נקראים 'חול המועד'. להלן תקציר להלכות הימים הללו:
יש ללבש בגדי חג בימי חול המועד, מצווה (תמיד) לקנות לאשתו וילדיו מתנות לחג, אין מניחים תפילין (אך כמובן שמתפללים שחרית כרגיל). מצווה לעלות לירושלים- לישיבות ולכותל אף בזמן הזה. עשיית מלאכה בחול המועד, שאינה צורך המועד: אסור מדרבנן ויש אוסרים מהתורה. לצורך המועד: מותר.
כל מלאכת 'דבר האבד' מותרת אף שאינה צורך המועד כגון: צרכי הרבים, דואר, בנקים, חנויות אוכל או במקרה שיש חשש לפיטורים מהעבודה. הכלל העולה: כל שיש הפסד או דבר האבד מותר.
כל סחורה שאינה צורך המועד אסורה בין לקנות ובין למכור אך בדבר האבד מותר כגון אם המחיר יעלה או לא ימצא דבר זה שוב בשוק.
אסור לתקן את הרכב בחול המועד אלא אם כן התיקון אינו מלאכת אומן.
אסור להדפיס ספרים בחול המועד
מצווה להסתפר ולהתגלח לפני החג
אסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד
מותר לשטוף הבית
מותר לצחצח נעליים
מותר לגהץ
אסור לכבס בחול המועד אפילו לצורך המועד אלא אם כן אין לו בגדים כלל והם צורך המועד
מותר לנגן
לא מתחתנים בחול המועד
פהשקווילים
לאחר הצלחה הכבירה בשנה שעברה של חגיגות שמחת תורה בשכונת הורדים, ממשיכים את המסורת גם גם השנה. יהיו זיקוקים, תקליטן ברמה גבוה מאוד + תתזמורת חסידית, פופקורן, שתיה חינם, הגרלות על פרסים שווים במיוחד, ופרס לכל ילד. תרשמו ביומן: שמחת תורה במגרש הורדים (בכניסה לשכונה מכיון היציאה מהעיר). ריקודים יתחילו בשמונה ורבע. יהיו שם: המרא דאתרא, הרב שלום לוי שליט"א, הרב איתמר לוי, רבנים נוספים, ראש העיר, גבאי בתי הכנסת מהשכונה ומהעיר, ומאות יהודים צדיקים שרוקדים לכבוד שמחתה של תורה.
מדיהדות
דיסקים מומלצים לאחרי החגים:
"צמאה 4". בעקבות הצלחת "צמאה- מניגוני הרבי מלובביץ'" (אלבום זהב) הגיע האלבום השני בסדרה אמנים מבצעים את ניגוניו 'של בעל התניא'.
בהשתתפות: רמי קליינשטיין, אהוד בנאי, אביתר בנאי, ברי סחרוף, דוד דא'ור,דניאל זמיר, יונתן רזאל, שי צברי, ישי ריבו ונריה מויאל.
'טיפות של אור'. אלבומו החמישי של המוסיקאי המחונן ניסים ברוך, משלב בתוכו מגוון סגנונות מוסיקליים, כשרעייתו, בנו ובתו מצטרפים לנגינה באלבום, מה שהופך אותו למשפחתי במיוחד.
