זאת הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל בה נעשה מהלך חכם ואמיתי כדי להציל ישוב מוניציפאלי במדינת ישראל מאובדן עצמי. הישוב ירוחם דומה במאפיינים החברתיים-כלכליים-תרבותיים שלנו לרוב עיירות הפיתוח בארץ. לרוב, מדובר באוכלוסיות שעלו לארץ ממדינות האיסלם, ושוכנו בישובים ללא תשתיות ניהוליות כלכליות ראויות. מקורות התעסוקה ואפשרויות הפיתוח, גם הן לא היו מן המשובחות, בלשון המעטה. עמרם מצנע, איש בעל יושר אישי גבוה וסולם ערכים נדיר שקשה למצוא אצל חלק מהמנהיגים הן במישור המקומי והן במישור הלאומי, ובנוסף גם אלוף במילואים, הגיע לירוחם לפני חמש שנים. הישוב התנהל אז בערך כמו שקריית שמונה מתנהלת היום. אותם מאפיינים. חוסר יציבות שלטונית, חוסר סדר יום לניהול העיר, חוסר חזון ומעל לכל ניהול כושל. גם בירוחם, אז וגם אצלנו היום, נבחרי הציבור עסוקים בהישרדותם האישית-פוליטית, ואחרי יום עבודה למען עצמם ובשבילם, לא נותר להם כח להנהיג את העיר שעליה הם מופקדים בצו התושבים.
בראיה לאחור של שתיים עשרה שנים, אפשר לקבוע שהמחלה המרכזית ממנה סובלת קריית שמונה הוא בחוסר היכולת הניהולית של ראשי הרשויות בתקופה האמורה. אפשר להוסיף לממצא גם את המשפט "חוסר מנהיגות". התיק הרפואי-ציבורי של ראשי העיר בשנים הללו נושא אין ספור 'בדיקות' ומבחנים, כולל טיפולים בזריקות, כדורים, צילומי סי טי ואפילו שוקים חשמליים, שגרמו למכונות ההחייאה לקרוס, והם המשיכו להרוס את העיר. דוגמא מעכשיו? בבקשה. ראש העיר עסוק זה שנתיים בלבחור סגנ/ים. שנתיים ימים נושא ההישרדות שלו ושל חבריו מעסיק אותם, לא את התושבים, וזה עדיין לא נגמר. במקומות נורמאליים מנצלים שנתיים ליצירת חזון לישוב, תכנון ההווה והעתיד, ואפילו מתחילים ומסיימים מספר פרויקטים. אבל, נניח שהתיק 'הרפואי-ציבורי' של ראשיי העיר בתקופה האמורה 'משקר', עדיין מבחן התוצאה מראה קריסת מערכות טוטאלית ונזק ב'גזע המוח' של העיר. כמעט מצב של 'מוות מוחי'. כמעט, כי יש סיכוי אחד לאחד להבריא העיר ולהעלות אותה על דרך המלך. הסיכוי נמצא במודל עמרם מצנע. המודל הזה הוכיח את עצמו בירוחם. מדובר בפרופיל אנושי הבא מהשורה הראשונה של המנהיגים בישראל, נוהג ומתנהג בצניעות אישית וציבורית. נטול מחויבות לחמולות, לקבלנים בעלי אינטרס צר לרווחים אישיים, בעל כושר ניהול של מערכות בינוניות-גדולות ומעל לכל בעל יושר אישי וחף מאבק של שחיתות ומושחתים. עמרם מצנע הצליח כי הוא לא התעסק בעצמו (דירת חדר, ארוחות צהרים 'לוף' ושעועית מקופסא, וזאת לא הייתה הצגה למצלמה), לא היה חייב לאף קבלן, ולכן היה לו זמן לתושבים של ירוחם. והתוצאות מדברות בעד עצמן. היה תענוג לשמוע את הצעירים והסטודנטים, את עקרות הבית והפועלים מבטאים אושר על מה שהם זכו לקבל בירוחם בהנהגתו של עמרם מצנע.
עיריית קריית שמונה נמצאת בליווי של חשב מלווה מספר שנים גדול, ואנחנו מתבשרים שהגרעון חזר להרים ראש. חברים יקרים. עצוב לכתוב את הדברים האלה, למרות שהם נכונים ואולי בגלל שהם נכונים. יש לנו היום שתי אפשרויות הראשונה לבחור ולהיות קריית שמונה במתכונתה המתמשכת מזה שנים והשנייה להחליט להיות ירוחם של הצפון. לתבוע ממדינת ישראל להעמיד לרשותנו התושבים מנהיג בעל שיעור קומה כדוגמת עמרם מצנע או דומה לו כדי שנצא ממעגל הקסמים שמחמיר את מצה של העיר מיום ליום. הדבר נתון בידנו.
