היום ה-30 בינואר , 2024

Select your Top Menu from wp menus

שבת שירה

 


שבת שקוראים בה בתורה בפרשת בשלח נקראת: "שבת שירה", על שם 'שירת הים' שאמרו ישראל אחר קריעת ים סוף, והיא כתובה בפרשה זו. לא שירת הים בלבד יש בפרשה זו, אלא עוד הרבה עניינים: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, חוק ומשפט, מן, ומלחמת עמלק ואף על פי כן לא יחדו ישראל שם לשבת זו, אלא על שם השירה בלבד, כי השירה הזו לישראל בכל הדורות שאילו עכשיו אמרוה. ולמה כן? שכל דברי התורה, הקדוש ברוך הוא מדבר וישראל שומעים, אך בשירה זו, ישראל דברו והקדוש ברוך הוא וכל פמליותיו מאזינים למוצא פיהם. כי באותה שעה נתרוממו נפשות ישראל למדרגה עליונה שאין למעלה הימנה, ונעשו לבותיהם מעינות שופעים תורה, וקול דיבורם כקול שדי.

 

פרשת שבוע: "בשלח"

הייתכן שמלך יוריד מכבודו?

כתוב בפרשה: "ועברתי…אני ה". אומר המדרש על פסוק זה: "ויוציאנו השם ממצרים לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו". ראינו על מדרש זה חידוש נפלא מאיר עיניים, כתוב: "ולא יחרץ כלב לשונו למען תדעון כי אני ה'…" בפשט אפשר לומר ש "לא יחרץ כלב לשונו", הכוונה שמרוב הפחד שהיה במצריים באותה שעה, אפילו הכלבים שתקו. שואל הגרבי"ח: מדוע דווקא התורה מדגישה כלב? מדוע לא כתוב "ולא יחרץ תרנגול לשונו?", ומתרצים תירוץ נפלא: ידוע שכשמלאך המוות עובר ליד כלב, הכלב בוכה. (ועוד אומר האר"י, שאדם שמדבר לשון הרע ולא תיקן זאת, בא בגלגול של כלב שנאמר: "ויקרא לה נוכח בשמו (לה, ראשי תיבות:לשון הרע). אבל כשאליהו הנביא עובר ליד הכלב הוא שמח שאומר אותו כלב, אולי אליהו יתקן נשמתנו? וכביכול שהמצריים מתו היו צריכים הכלבים לבכות. ומדוע? מכוון שמלאך המוות כביכול הרגם? אלא מתורץ, שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ירד להרוג במכת בכורות ולכן לא נבחו משמחה, אך גם כן לא בכו כי מלאך המוות לא ירד, אלא ה' בכבודו ירד ועזר, וכן אנו רואים שבקריעת ים סוף, אומר המדרש שכשהים נבקע, היה לעם ישראל פירות בים וענני כבוד ליוו אותם וכו'.. ורואים אנו גם שכתוב בפרשה: "נשפת ברוחך כיסמו ים צללו כעופרת במים אדירים", אותם אלו שעינו את בני ישראל בעבודה קשה מאוד, קיבלו עונש שכשתבעו בים הם נחנקו מהמים ושוב נשמו וכך עד שיצאה נשמתם, אך אלה שעינו את בני ישראל קצת פחות קיבלו עונש שכשתבעו, הם צללו כמו אבן בלי הרבה איסורים, שנאמר: "ירדו במצולות כמו אבן". מדרש זה מחזק אותנו. אם לדוגמא אדם נסע באדום, ואותו אדם קיבל צו להישפט, אותו אדם לא ישן כל אותו לילה שלפני המשפט. האם יחרימו לו את הרישיון? האם יכנס לכלא או שמא יקבל קנס כספי גדול? השאלה הנשאלת היא: האם כשאנחנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אנחנו מפחדים כמו מאותו שופט בשר ודם? הרי כשאנחנו מתפללים אליו הוא שומע את התפילות לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי מלאך אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad