בין חול לסלע
שני חברים הלכו יחד במדבר. במהלך המסע, התעורר בין השניים ויכוח סוער, ואחד מן החברים סטר לחברו. החבר שקיבל את הסטירה לא החזיר לו מכה ולא אמר מילה רעה. במקום זה הוא הרים מקל וכתב על החול: "היום, החבר הכי טוב שלי סטר לי בפרצוף".
השניים המשיכו במסעם, הגיעו לנווה מדבר והחליטו לטבול במים הצוננים. החבר שהחטיף את הסטירה נכנס למים ושכשך בהם להנאתו, ואילו החבר שחטף את הסטירה נסחף למים עמוקים והחל לטבוע.
חברו שהיטיב לשחות, זה שסטר לו קודם לכן, מיהר לעברו של החבר שהחל לטבוע ומשה אותו מהמים רגע לפני שטבע. לאחר שהחבר שעמד לטבוע התאושש, חרט על האבן הקרובה שמצא:
"היום החבר הכי טוב שלי הציל את חיי".
החבר, זה שסטר וגם הציל אותו מטביעה, הסתכל בו בפליאה ושאל: "תגיד לי, אחרי שסטרתי לך, כתבת בחול שהכאבתי לך, ועכשיו אתה חורט על אבן שהצלתי אותך. למה"?!.
הסתכל עליו החבר וענה "כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים לכתוב את זה על חול כדי שרוח הסליחה תוכלו למחוק את מה שהיה, אבל כשמישהו עושה עבורנו דבר נפלא, עלינו לחרוט זאת באבן כדי ששום רוח לא תוכל לטשטש את מה שהיה".
מי ייתן והמעשים, השגיאות והטעויות שעשינו כלפי אחרים, רוח הסליחה תמחק אותם.
ולגבי הדברים הטובים שעשינו לזולת, שלא ינהגו בנו בכפיות טובה.
שבת שלום
