לא סוד הוא שחלק מהעיכוב בהתפתחותה של קריית שמונה נבע מאי היכולת לבנות בתים ודירות בהיקפים נדרשים. הוויכוחים בין המדינה לבין בעלי הקרקעות באזור (מטולה, כפר גלעדי ומבואות חרמון), על אף שהיו לגיטימיים, פגעו ביכולתה של קריית שמונה לבנות דירות עקב חוסר בקרקעות, ובכך לקלוט את בני המקום.
השאלה היא אם הלוקסוס בו המתדיינים יכולים לנקוט בהתשה ובסחבת כאשר מדובר במשאב כמו קרקע, על אף שהוא בידיים פרטיות, הוא הוגן כלפי מי שאינו קשור לעניין?
ובכן, קריית שמונה לא הייתה הכתובת למאבקים למרות שהייתה הכתובת להעברת הקרקעות לרשותה לשם בנייה.
המדינה לא יוצאת טוב גם היא לאחר סכסוך ארוך שנים שלווה בתביעות הדדיות בין המדינה לקיבוץ כפר גלעדי ולאחר משא ומתן ממושך. המדינה, כמו גופים וארגונים אחרים חשה ש'יש לה זמן' והשיטה היא בדרך כלל התשה. הרי לא מדובר בין אדם פרטי, אלא בקבוצת אנשים שזהו מקום העבודה שלהם ואת משכורתם יקבלו כך או כך.
היות והעניין הסתיים, נצטרף גם אנחנו לברכות, לא לפני שנזכיר שהלקח מכך הוא שאסור לתת שדברים מעין אלו יחזרו על עצמם.
חייבים לשמור על זכותו של האדם לקנינו, אולם במקרים שמדובר בזכותו של ציבור גדול כמו תושבי עיר למשאב חיוני כמו קרקע, חובה לסיים את ההתדיינות המשפטית תוך פרק זמן מוגבל ומוגדר.
עופר לוסטינג מנכ"ל מחצבות כפר גלעדי, שהיה מדמויות היותר פעילות להשגת ההסכם אומר: "לאחר 15 שנים של התדיינות מתמשכת עם מינהל מקרקעי ישראל בהם התחלפו ארבעה ראשי ממשלה ושרי אוצר, תמ"ת, שיכון, ראשי מינהל ופקידי ממשלה. ולאחר שלא נותרה לקיבוץ כל ברירה לקדם את פתרון הסכסוך אלא באמצעות הגשת תביעה לקבלת הפיצוי לו הוא זכאי על פי הדין ובהתאם למערכת החוזים הייחודית בינו ובין מינהל מקרקעי ישראל המבוססת על חוזי פיק"א כבר משנות ה-40, בגין הקרקעות שמסר במשך למעלה מארבעה עשורים לטובת פיתוחם של קריית שמונה ויישובי האזור וזאת ללא כל קבלת תמורה, הגיעו קיבוץ כפר גלעדי, רשות מקרקעי ישראל ומדינת ישראל בחסות בית המשפט המחוזי בנצרת ובמסגרת התביעה שהוגשה, להסכם פשרה ראוי.
הודות לראש העיר ניסים מלכה על התגייסותו ותמיכתו במאבקה של כפר גלעדי ועל התיאום ההדוק והקשר המיוחד שיצר עם הקיבוץ ולחברי כפר גלעדי שתמכו ואישרו את מתווה ההסכמות בדרך לסיום הפרשה בפשרה הוגנת".
הפעולות השונות של קיבוץ כפר גלעדי ועיריית קריית שמונה הביאו לחידוש משא ומתן מתקדם ומואץ בין המדינה כאמור לבין קיבוץ כפר גלעדי אשר הביא להסכם המיוחל לשחרור הקרקע.
ההסכם אושר סופית על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת וניתן לו תוקף של פס"ד שיביא למסירת הקרקע מידית לקריית שמונה.
במהלך החודשים האחרונים עיריית קריית שמונה פעלה מול משרד השיכון כדי לעדכן את התוכניות המפורטות בשכונה ולהכינה לשיווק עתידי. עדין לא יוצאים לדרך בקריית שמונה עד שעיריית קריית שמונה ומשרד השיכון לא יסיימו את התכנון המפורט של השכונה. לאחר הסדרת העניין יהיה לשווק יחידות אלו. העירייה מעדיפה להשלים את שיווק שכונת יובלים לפני תחילת שיווק בימת תל חי ב'.
ראש העיר הרב ניסים מלכה: "מדובר בהישג משמעותי המרחיב את עתודות הקרקע של קריית שמונה. שחרור הקרקע יאפשר להשלים את שכונת בימת תל-חי וייתן מענה לצעירים נוספים ומשפחות המעוניינות להישאר ולחזור הביתה. אני מודה לכל הגורמים המקצועיים בעירית קריית שמונה שפעלו בנושא. אני מודה לעופר לוסטיג מנכ"ל מחצבות כפר גלעדי על ההליכה המשותפת עימנו עד לפתרון המיוחל. לעופר יש חלק מרכזי במציאת הנוסחה שהביאה לפתרון הבעיה לאחר עשרות שנים של סחבת. אני קורא לקיבוץ כפר גלעדי להשאיר את המחלוקות הישנות מאחור ולהסתכל קדימה על פיתוח קריית שמונה כעיר המחוז בפרט וכאצבע הגליל בכלל".
