היום ה-21 בינואר , 2018

Select your Top Menu from wp menus

גשם ובצורת, מעדיף את גרסת הבמאי ב’שמע ישראל’

מי שמאמין, מאמין גם כשלא יורד גשם, ומאמין עוד יותר שהכתובת היא לא דני רופ, רונית אדלר וחבריהם החזאים

זה שיש בצורת, אני לא מחדש לכם. זה שכל מי שיודע, יכול, חושב שיודע להוריד גשם, ניסה ולא הצליח, אתם יודעים.

זה שיש לא מעטים החיים כמו הצרצר במשלי קרילוב ולה-פונטיין, גם אתם מכירים לבטח.

מכל הגרסאות, ההשערות, הניתוחים המלומדים ואנשי המדע, אני בוחר את הגרסה המופיעה ב’שמע ישראל’.

הנה המקור ככתבו ולשונו: “וְהָיָה אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְותַי אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּום. לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלוקֵיכֶם וּלְעָבְדו בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּו יורֶה וּמַלְקושׁ. וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם. וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלוקִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר ה’ נתֵן לָכֶם…:”.

כדי להרגיע את רוחות האנטי (הדתה), אומר שלצורך העניין לא מדובר על ‘דת’ אלא, על הפרשנות העכשווית למושג של ו’אהבת’ שאני מאמין, הרוב יסכים לפרשנות המחברת.

האם קיימת די אהבה בין אדם לחברו בחברה הישראלית? האם אנחנו באמת מקיימים את הציווי האלוקי ביחסנו ל-נכים, אלמנות, ילדים חסרי ישע, משפחות חד-הוריות, תושבי הפריפריה, המובטלים ועוד?

האם הסולידריות, הערבות ההדדית, בתוכנו, כמו שהייתה רק לפני שניים-שלושה עשורים?

האם הנטייה לשנוא בעלי דעה שונה משלנו, לשני הכיוונים, לא עברה את כל הקווים האדומים?

האם העושק, הניצול, הרמאות והאנוכיות, לא עברו את מפלס הסובלנות?

חברים וחברות יקרים. איני אומר זאת על אף אחד מכם באופן אישי. אני מדבר קודם כל על עצמי מול המראה.

זה המצב, אלה העובדות שמתקשרות ומתחברות לבצורת הקשה זו השנה הרביעית

ולא, לא השתגעתי, לא התחרדתי, פשוט הולך עם האמת הפנימית ומגיע למסקנה באופן לוגי, ולא מדעי ונאור, כמנהג חלק מיושבי הארץ האהובה והצמאה הזאת.

נ.ב

תגידו ‘חשוך’ תגידו ‘ימי הביניים’ תגידו מה שתגידו, העיקר שהתפילות יורידו גשם…

 

יניב את נפתלי, הגבינה נמצאת בקלפי

פעם, אמרו שמה שלא הולך בכח ילך ביותר כח & היום מנסים את זה אלדד יניב ומני נפתלי במייצג השבועי ברוטשילד

חמישים וחמישה שבועות, סופרים אלדד יניב ועוזרו מני נפתלי את מניין הפגנות המוצ”שים שלהם, תחילה בפתח תקווה ועכשיו בתל אביב.

חמישים וחמישה מוצ”שים ומה שביניהם הם זועקים בגרון ניחר “ביבי לכלא מעשיהו’ שלטים עם כיתוב מזעזע ‘סוף הציונות’ ‘BDS’ ועוד כהנה ביטויים ואמירות שלא היו מביישים הפגנות של שונאי ישראל בעולם. אבל נניח לזה ונלך לעיקר.

מטרתו המוצהרת של אלדד יניב היא הפלת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא חוזר ואומר בכל הזדמנות ובכל סרטון שמעלה ביו-טיוב, שבכלל לא חשובות העבדות, את ביבי צריך לגרש בכל מחיר.

ההתבטאויות האלה של אלדד יניב וההפגנות בתל אביב הזכירו לי את משל ‘העורב והשועל’ של לה-פונטן.

עורב יושב על עץ ובפיו חתיכת גבינה. השועל הערום חושק בגבינה, ורק בגבינה, ומתחיל להלל ולשבח את העורב, לא פחות ולא יותר, על קולו הערב. ‘אחי, עם קול כמו שלך, אייל גולן יכול לתלות את הנעליים. שיר אחד אחי, אם לא בשבילי, אז בשביל החבר’ה’.

העורב מהסס, אבל מחמאות כאלה הוא לא שמע מעודו..

השועל עובר לרוטשילד ומגביר את הלחץ. ‘אחי’, הוא אומר לעורב ‘הנה, אפילו יש לי אישורי כשרות מהרב שרליו והחבר ד”ר יועד פנדל בירושלים, שיר אחד אחי וזהו’.

טוב, בסיפור המקורי העורב משתכנע, כידוע, פותח את פיו, ועוד לפני הצליל הראשון הוא …מאבד את הגבינה לטובת השועל.

אבל אתם מבינים שאת הסיפור הזה קרא גם ראש הממשלה בנימין נתניהו והפיק את הלקח. הוא לא מתכונן ‘לשיר’, בטח לא ‘לזמר’ ואת הגבינה יצטרך אלדד יניב ועוזרו נפתלי למצוא בקלפי.

 

השבת תשמור על עצמה כמו ששמרה עלינו אלפי שנים

חוק, כל חוק, ששיקול הדעת ליישומו נתון בידי אדם, סופו שישיג את ההיפך

‘חוק המרכולים’ עומד לבוא לעולם בלידת עכוז. בינתיים, החוק מוצג כחישוקים לשמירת השבת וימנע פתיחת מרכולים ובתי עסק בערים השונות של ישראל.

אלא, שאליה וקוץ בה. מדוע? היות ומימוש החוק, יישומו והוצאתו לפועל נתון לשיקול דעתו של שר הפנים, היום אריה מכלוף דרעי.

איני חושד בכשרים, ובטח לא באריה שירצה לפגוע בקודש הקודשים, השבת.

אבל רגע. אם הפלטפורמה עליה הציבו את אדני החוק הוא אדם בשר ודם, מי תוקע לידי שמחר, חודש עוד עשר שנים, לא יהיה שר פנים אחר, נגיד אברהם פורז?! זהבה גלאון, ומה אז? הפגיעה הסיטונאית בשבת תהיה בחסות החוק (השר)?

משהו כאן לא מסתדר לי. היות וחוק חייב להיות אוניברסלי ובלתי תלוי באדם זה הוא אחר ביישומו-מימושו, אזי כיצד יוכל החוק לעמוד על רגליו שלו, כאשר רגליו של השר הנוכחי דרעי יוליכו אותו אל מחוץ לפוליטיקה?

חברים יקרים. אם מישהו חושב שאברהם פורז ישמור על השבת, אז אני מעדיף שהשבת תמשיך לשמור על עצמה ועלינו, כפי שהיא עושה מזה שלושת אלפי שנים.

 

 

ריבלין, אתה לא נשיא של ‘ארגז חול’…

כאשר האגו גדול מהתפקיד, העסק חורק & ריבלין&נתניהו, למשל

לא מצליח להשתחרר מהתחושה שהנשיא שלנו ראובן ריבלין נמצא במסע נקמה בלתי פוסק נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא מבין את האמירות השקופות, הנושאות ניחוח של ‘נא בעין’ שבכל הזדמנות מייצר הנשיא ריבלין.

זה קרה שוב השבוע בכנס לחינוך ודמוקרטיה. ריבלין שיבח את ההפגנות בפתח תקווה ובתל אביב, ובעקיפין-מרומז את מי שעומדים מאחוריהן אלדד יניב ומני נפתלי.

“אין תחליף לכיכרות העיר האמיתיות”, אמר הנשיא, כאילו שהוא הגיע מהמאדים ואינו יודע שההפגנות הללו שנויות במחלוקת בעצמן.

איני חולק על זכותו, ולעיתים על חובתו האזרחית של הנשיא לומר דברים שנויים במחלוקת, גם אם אינם ערבים לאוזן הפרטית של מאן דהוא.

אבל, זה לא המקרה. זה שקוף מידי, זה מכוון מידי בדיוק אל בין עיניו של ראש הממשלה.

נראה שהנשיא החליט ללכת בדרך הקלה אשר תקנה לו באופן אוטומטי חמישים אחוז מתמיכת העם, אבל מה קורה שבאותו הזמן, החצי השני מתרחק ואפילו מתנכר לנשיא.

 

 

ערוץ 20

אמיר איבגי, דנה סומברג, נועם אמיר, טלי שמש, נירית לינור, אראל סג”ל, אלירן טל (רשימה חלקית)

העובדה שהדברים הבאים נכתבים, היא תעודת עניות לתקשורת הישראלית, לכנסת ישראל ולרגולטור.

ערוץ 20, או בגלגולו הקודם, ערוץ מורשת, מאוים חדשות לבקרים בהוצאה להורג או במיתת נשיקה, ושהערוץ יבחר את הדרך.

מה זה הדבר הזה? מהיכן החוצפה ועזות המצח לתת את כל הכלים התקשורתיים לפלטפורמות אוניברסליות של ‘חדשות’ ולהחריג את הערוץ היחידי המצהיר על מחויבותו למוסר ולערכים היהודיים קודם.

הדבר מקומם יותר כאשר הדברים נאמרים על השולחן ומופיעים בספר המכרז שדרכו קיבל הזכיין את רישיון ההפעלה שלו.

מנגד, רוב הערוצים, לא מצהירים, אבל פועלים דה-פקטו ברוח האוניברסליות הבינלאומית, הן הערכיים והן והחברתיים.

לא שיש לי משהו נגד האוניברסליות, אבל תמיד, תמיד אעמיד את הערכים היהודיים לפניהם. מדוע? כי הערכים, התורה והתרבות היהודית כוללת את הכל בתוכה, והכל נתון לפרשנות והדגשים. אף אחד לא המציא ולא עומד להמציא את גלל הסדר והמחויבות החברתית.

נחזור לערוץ 20. זאת הפעם הראשונה בתולדות העיתונות והתקשורת הישראלית שקמים עיתונאים ועיתונאיות מהשורה הראשונה ומביעים את רצונם ‘לשרת’ את האמת וחופש המידע תחת כנפיו של ערוץ יהודי ויעודי ערכית.

מה רע בזה? אני שואל. מדוע שסוף-סוף לא תהיה בחירה חופשית באמת בין תפריט המוגש ב’נגיעות’ ראליטי אוכל של ‘מאסר שף’ שקצים ושרצים ובין אוכל כשר.

מדוע שלא תהיה בחירה בין ראליטי ‘המירוץ למיליון’ ובין הראליטי הישראלי-יהודי ‘סלפי ירושלים’ העובר בין תחנות בהיסטוריה היהודית והחוויה האישית.

ומדוע לסתום את פיותיהם של עיתונאים מוכשרים, נשכנים ובעלי יושרה מקצועית רק בגלל שהם לא מנגנים את המנגינה הנכונה של העיתונות האוניברסלית-שמאלית-השלטת.

אולי יעניין אותך