היום ה-22 בספטמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

חמש עלינו – טלי פרץ כהן

1.  כשהתחלתי לנהל את מרכז הסיוע נדהמתי מכך שלא היה בקופה אפילו שקל. "עלייך לגייס את כל הכסף בעצמך", נאמר לי. בשנים הראשונות הייתי המנהלת והעובדת היחידה. היום הצוות מונה שש נשים מדהימות ומסורות המסייעות ומלוות נפגעות ונפגעים החל מתוכניות התערבות לאוכלוסיות השונות וכלה בהרצאות סדנאות ימי עיון לילדים נוער ומבוגרים. עד היום אני מגייסת תרומות…

 

2.  בתי השנייה, אריאל, הגיחה לאוויר העולם ימים ספורים לאחר שגייסתי את בכורתי, דניאל. אחת החוויות המכוננות בחיי. לתוהים מה משמעות הפער הגדול ביניהן?! אז הן רבות, אוהבות, מתפנקות, מקטרות…. ממש כמו בכל המשפחות. ובעיקר הן ממלאות אותי באור ואהבה גדולה.

 

3.  הדבר שהכי מרגיע אותי כפמיניסטית אמיתית, זה להיות בבית, לבשל, לאפות, לצייר, ולשפץ רהיטים ישנים. חבריי יודעים שאחד הדברים הכי משמחים עבורי הוא לקבל כורסא רעועה או שידה פצועה הזקוקה למגע יד אוהבת, מלטפת. ביתי הוא אכן מבצרי.

 

4.  חברותי העובדות במרכז הסיוע תכננו לרשום אותי ל"משחקי השף". בתי בת ה-6, מתכננת לרשום אותי ל"מאסטר שף". בינתיים, ימשיכו בני משפחתי וחברותי המדהימות לעבודה במרכז הסיוע ליהנות ממטעמי.

 

 

5.  אני ירושלמית. נולדתי בבית החולים שערי צדק בירושלים. ולכן, ירושלים חקוקה בליבי כגן עדן עלי אדמות. זיכרונות ילדות רבים מגיעים מביקורים שערכנו בחופש הגדול.

       מי היה מאמין שאותה ילדה שהתרוצצה עם אחותה בסמטאות העיר העתיקה, תזכה להשיא משואה, בעיר הקודש בבגרותה.

 

 

 

אולי יעניין אותך