היום ה-31 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

יום העצמאות לעם הנבחר

ביום רביעי, ערב יום הזיכרון, כינסתי את ילדיי כדי לספר להם על השואה. לא תמיד קל למצוא את המילים הנכונות, הסיפורים המתאימים והתיאורים המדויקים לילדים בני פחות מ-10 שנים, אך בכל זאת מצאתי כמה סיפורים והסברים שיניחו את דעתם ולא יגרמו להם סיוטים בלילה (מקווה).

בסוף אמר לי אחד מהם "אבא, אני לא מבין, למה אנחנו כל הזמן נרדפים? למה כל הזמן יש לנו צרות? לא מזמן ציינו את פורים בו רצו להשמיד להרוג ולאבד, לפני שבוע דיברנו על שעבוד מצרים, עכשיו על השואה ובשבוע הבא יום הזיכרון. איך כל כך הרבה צרות מגיעות בזמן כל כך קצר? מה אנחנו לא העם הנבחר?". אז כמובן שהסברתי לו שאנחנו רק מציינים את האירועים בהפרש קטן, אך כל הסיפורים התקיימו לאורך אלפי שנים. וחוץ מזה אנחנו באמת העם הנבחר. ככה כתוב בתורה, וככה אנחנו מאמינים.
הסברתי לו שאני מודה שהמשוואה של העם הנבחר לא ממש מתחשבת טוב עם כל ההיסטוריה והאסונות שלנו, ואז הוא מיד שאל "רגע, אבל כולם מסכימים ויודעים שאנחנו העם הנבחר, שאנחנו אוחזים באמת, ואלוקים נמצא איתנו?
הסברתי לו את המציאות ברמה שתספק אותו, אך אחר כך התחלתי להרהר לעצמי, אם היינו נולדים כנוצרים, כמוסלמים או כבני דת אחרת סביר להניח שהיינו חושבים כך על דתות אחרות. אז אולי אנחנו נמצאים על מצב אוטומט רק בגלל שנולדנו כיהודים, ולא בגלל סיבות בלתי תלויות? כלומר, איך מבודדים את עובדת היותנו יהודים ובוחנים לעומק את נכונות הדת שלנו דווקא? ובמילים אחרות, אולי דווקא בני הדתות האחרות, שמאמיניה משוכנעים בכל לבם בצדקת דרכם, הם-הם הצודקים, ואילו אנחנו טועים?

 

קצת הרבה

כשהייתי קטן היה לי חבר שהיה משתמש במונחי לשון מורכבים כמו "קצת הרבה", "כמעט במדויק", "כמעט מאוד" וכו'. במקביל יש מושג הלכתי שנקרא "מודה במקצת". הכוונה היא שאם בא מישהו ואומר 'פלוני חייב לי 100 שקל', והאדם השני כופר בטענה כולה, זה משהו אחד. אבל אם הוא מודה שהוא חייב 50 שקל, זה כבר אומר שהוא נמצא בעמדת נחיתות, כי הרי הוא מודה במקצת. ובהקבלה לנושא שלנו, אם תיקח את שתי הדתות העיקריות, הנצרות והאסלאם, שתיהן באות ומודות במקצת. שתיהן מודות שהכל התחיל בעם ישראל. הן מודות על האמת שאנחנו מחזיקים, ואנחנו לא מודים כלל במה שהם מחזיקים.

הרי שאר בני הדתות בעצם לא באים לשלול את ההיסטוריה שלנו, אבל הטענה שלהם היא שבאיזשהו מקום הם תפסו את המקום שלנו כעם הנבחר ולכן זה לא יתכן לעולם שדבר כזה נכון, שכן הרי אלוקים עצמו אומר בספר התנ"ך שכולם מאמינים בו: 'כה אמר ה', נותן שמש לאור יומם, חוקות ירח וכוכבים לאור לילה, רוגע הים וכו', אם ימושו החוקים האלה מלפני, נאום ה', גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים'. כלומר, בחירתי בעם ישראל הוא חוק טבע נצחי שלא ימוש לעולם, ככל שאר חוקי הטבע בעולם.

מי שמכיר קצת את הדתות האחרות שנשענות על התגלות כביכול של הקב"ה למוחמד או לישו, במקום מבודד מבין שאי אפשר להשוות התגלות פרטית שכל אחד יכול להמציא כמובן, להתגלות אדירה של הקב"ה במעמד מתן תורה על הר סיני, לעיני כל עם ישראל? בכלל, אצלנו ביהדות אין ואקום היסטורי בשום שלב, מאברהם אבינו עד היום. הכל מתועד, הכל גלוי, הכל נשמר כמו שצריך.

יש לזכור כי יכולות להיות מחלוקות בפרשנות, אבל אם ניקח את ספר התורה עצמו, אין בו שינוי. למשל, יהודי תימן היו מנותקים מהעם כבר מחורבן בית ראשון, ורק כשהוקמה המדינה התאחדו עם שאר חלקי העם. תפתח את ספרי התורה שלהם, שנשמרו בגלות יותר מ-2,000 שנה, ותראה שאין שינוי אפילו באות אחת משאר ספרי התורה שהבאנו מכל הגלויות. אגב, הנצרות טוענת שהקב"ה הגלה את עם ישראל כי הוא מאס בהם, ולפי הכתבים שלהם העם היהודי לעולם לא יחזור להיות ריבוני בארצו. כשהוקמה המדינה זו הייתה סטירת פנים לממסד הנוצרי. ואז הם המציאו טענה חדשה: 'עם ישראל חזר לארצו כדי להתנצר'.

 

הרב זמיר כהן נתן המחיש בצורה מתוקה את הנושא: "אם ארצה לעשות עכשיו סקר, מי הרב הכי גדול בעולם היהדות, זו תהיה בעיה, כי כל אחד יציין מיד את הרב שלו. אז מה צריכים לעשות כדי להגיע לאמת? לשאול מי הרב מס' 2 בעולם. כל אחד אמנם יציין את הרב שלו כגדול ביותר, אבל במקום השני תהיה התשובה האמיתית יותר, ללא קשר להעדפה האישית. כך, גם אם שואלים את בני הדתות האחרות מיהי הדת מס' 2 בעולם, כולם יצביעו עלינו. כשאין להם אינטרס אישי, כולם מצביעים על היהדות בתור האופציה השנייה".

 

העם הנבחר חזר לבית

הרב יפתח סופר מחבר סדרת הספרים "ובחרת  ובחיים" (שמרצה מידי יום בכולל חזון עובדיה בעיר) כתב "כבר בתורה הקב"ה מבטיח לעם ישראל שלא יעזוב אותו לעולם. אז איך אפשר מצד אחד להאמין בתורה ומצד שני להאמין במשהו שסותר את מה שכתוב בה? שנית, זה לא נכון שעם ישראל פרשׁ מהתורה. יש עשרות אלפי בתי כנסת בארץ ובעולם, יש מאות ישיבות. יש מיליוני יהודים שומרי תורה ומצוות. יש פסוקים מפורשים שאומרים שגם אם לא נלך בדרך הנכונה, הקב"ה לא עוזב ולא יעזוב אותנו. חוץ מזה, לפי תורת הסוד עם ישראל הוא חלק מהקב"ה, אז איך יכול לעזוב את עצמו? יש הרבה עדויות שהקב"ה לא עזב אותנו מעולם, כמו העובדה שעם ישראל חזר לארצו אחרי 2000 שנות גלות, מהלך שלא היה לו תקדים בתולדות ההיסטוריה האנושית. בספר ישעיה כתוב במפורש שאחד הסימנים למשיח הוא קיבוץ הגלויות. איך היה אפשר לדעת דבר כזה כבר בתקופת בית ראשון, לפני כ-2,800 שנה בערך?".

אז השנה כשאתם מנפנפים במנגל, עושים מסלולים וסתם נהנים ביום העצמאות, תזכרו שהוא בא לסמן ולסמל לנו את ההבטחה של הקדוש ברוך הוא שעם ישראל, העם הנבחר יחזור שוב לביתו.

 

 

בין יום השואה ליום העצמאות צריך תפילה

גרמניה, ממש לפני סיום מלחמת העולם השנייה. באחד ממחנות העבודה של הנאצים כבר הבינו שהטנקים הסובייטים נמצאים במרחק נגיעה מהם, והתכוננו לברוח ולנטוש את המחנה. אבל רגע לפני הבריחה הגדולה, למפקד המחנה היה חשוב לסיים "יפה", אז הוא הורה לחייליו לאסוף את כל היהודים ל"שיחת פרידה", אותה לא ישכחו במהרה.

 

אחרי שהיהודים התאספו במעגל החלה ההצגה האחרונה, ומפקד המחנה כבר ידע מי יהיה הכוכב שלה: רבי שרגא פייבל מושקוביץ, היהודי הזקן שהיה בעברו ראש ישיבה ומחנך דגול בהונגריה, ובתקופת השואה הדריך את היהודים בכל נושא הלכתי ושמר על הקלה כבחמורה. מפקד המחנה לא בזבז זמן. הוא צעד מול רבי שרגא כשבידו האחת מזלג עם בשר חזיר, ובידו השנייה אקדח טעון.

 

"תשמעו", אמר, "המלחמה כבר נגמרת, הסובייטים בדרך לכאן, ואני בטוח שתרצו לחזור למשפחות שלכם. אבל אתה", הפנה מבט ליהודי הזקן, "תוכל לצאת מכאן רק אם תטעם מבשר החזיר שיש לנו כאן. אם לא, אתה רואה לבד מה אני מחזיק ביד". רבי שרגא הביט בו בגיחוך. "במשך כל המלחמה הקפדתי על כשרות", אמר, "וגם עכשיו אני לא מתכוון בשום אופן לטעום מהאוכל הלא כשר". הגרמני ניסה לשדל אותו מעט, אבל כשהבין שהמאבק אבוד, הוא לא חשב פעמיים וירה בו מטווח אפס. רבי שרגא נפל, התבוסס בדמו ומת.

 

שאר היהודים, שהיו מזועזעים מן המראה של רבם האהוב שהיה להם משענת רוחנית איתנה, פגשו את בנו אחרי המלחמה וסיפרו לו את שאירע. בכולם הדהד אותו כאב, דווקא בסוף המלחמה, אחרי ששרד את הכל, נרצח האדם האהוב בגלל קפריזה של מנהל המחנה, ורק בגלל שהתעקש בחירוף נפש שלא לאכול אוכל לא כשר.

 

…עכשיו, ברשותכם, נקפוץ לתל אביב, לפני קצת פחות מ-25 שנה. יהודי סוחר נשק שהתגורר בתל אביב ועסקיו היו חובקי עולם ישב במשרדו המפואר. פתאום צלצל הטלפון, זאת הייתה אשתו. "לא הספקתי להכין ארוחת צהריים", אמרה לו, "אז תקפוץ הביתה בבקשה ותקנה אוכל לכולנו". כעבור זמן מה הוא ירד מהמשרד, הגיע למסעדה הלא-כשרה שתמיד נהג לסעוד בה ועמד בתור. הוא ראה את המוכר מכניס את נתחי בשר החזיר לפיתות של האנשים שעמדו לפניו בתור, ופתאום עברה בגופו צמרמורת.

הוא נזכר שכשהיה ילד סיפרו לו הוריו שסבו נהרג בסוף מלחמת העולם השנייה רק בגלל שהתעקש שלא לאכול בשר חזיר. "מה קורה כאן?", שאל את עצמו, בעודו מביט באנשים שיושבים סביבו ואוכלים את אותו בשר לא כשר. "או שאני לא נורמלי או שסבא שלי לא היה נורמלי. אני עומד כאן כדי לקנות לכל המשפחה שלי אוכל שסבא שלי מסר את נפשו כדי לא להכניס לפיו?".

האיש יצא מהתור, חיכה בצד, חשב ושקל את העניינים. בסופו של דבר החליט לבדוק מקרוב את היהדות, לבחון האם יש בה היגיון ואמת, או שמא מדובר סתם בפולקלור ובאחיזת עיניים. הוא החל לחקור את היהדות, השתתף בסמינר של ארגון "ערכים", שהיה אז רק בתחילת דרכו וחזר בתשובה שלמה.

מדובר במנכ"ל ארגון "ערכים", הרב יוסי וליס. ולחשוב שהכל התחיל בגלל אותו סב שמסר את נפשו כדי לא לאכול אוכל לא כשר.

להבדיל בין הנשמה לגוף, שבוע לצערי נחשפתי לשעות השידור של הערוץ 10 ביום שלישי (ערב לפני יום השואה). שלא מתוך בחירה הייתי במקום בו הערוץ שידר לעם ישראל את מיטב התוכן שהוא יכול לספק. האמת הזדעזעתי עד עמקי נשמתי.  נאור ציון, ליצן שמתפרנס מלצחוק ולבזות אחרים זכה לקבל תוכנית עלובה (מה זה הקונספט המטופש הזה?!) בה הוא מסתובב ברחבי העולם ורץ ממסעדה למסעדה ותוך כדי שהפה שלו מלא בשרצים, פירות ים וטריפות הוא מספר לקהל כמה הם טעימים וכמה חסר לשרץ בפיו מלח. הרהרתי לעצמי איך אף אחד בשרשרת קבלת ההחלטות שם לא הצליח להבין שזה לא מתאים, לא שייך, לא יהודי, מתסיס, ועושה טעם רע בפה ובנשמה?
אם לא די בזה, בתוכנית אחר כך (תוכנית כלכלה עם גדי סוקניק) הגיע מבקר מסעדות מהערוץ לאחת מהמסעדות הטרפות של תל אביב ומדרג את המנות המוצעות במסעדה המכילות בשר וחלב, נבלות ושאר מאכלים שעליהם יהודים היו מוכנים למסור נפשם בתורה, והעיקר שלא לטעום מהם.

נכון שאפשר עכשיו להקניט, לבזות וכו', אך עדיף שכולנו פשוט נתפלל שגם העם הנבחר יבחר בטוב.

 

פהשקווילים

– לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, תתקיים הרצאה מרגשת במיוחד:

יום א', ל' ניסן, (8במאי) בשעה 20:00 בבית וונקובר (מתנ"ס "כל נדרי") ברח' ש"י עגנון.

עשהאל שבו שאיבד מחצית ממשפחתו ואת רגלו הימנית בפיגוע רצחני, מספר על ההתמודדות, על הקשיים שבדרך ועל ההצלחות… הציבור מוזמן! הכניסה חופשית! לפרטים: תהילה, רכזת "אמונה"-0545956657

 

– אירוע "מזיכרון לעצמאות" המסורתי של ישיבת ההסדר יתקיים ביום רביעי, ג' אייר תשע"ו (11.5.16), במתחם הישיבה.

מתחיל בצעדת זיכרון ממצפה לירן לזכר הנופלים בליווי המשפחות השכולות, ממשיך בטקס מעבר ותפילת עצמאות חגיגית ומסתיים בהרקדה והפנינג מתנפחים ודוכנים. כולם מוזמנים.

אולי יעניין אותך

Bottom ad