מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את קידום ההתחדשות העירונית בקריית שמונה ומצא כי למרות הצורך הביטחוני והחשש מרעידות אדמה, ב־12 מיזמי פינוי־בינוי הכוללים יותר מ־9,200 יחידות דיור לא הוצא עד כה אפילו היתר בנייה אחד
אומרת נטליה שהצטרפה לעם היהודי לפני שבע שנים * תהליך הגיור היה בליווי איליה בעלה, אימו ובנה, שעכשיו גם הוא נמצא בעיצומו של תהליך הגיור * "...ואת קריית שמונה אני לא מוכנה לעזוב", היא אומרת בביטחון
כאשר ברקע מתנהלים קרבות פוליטיים חסרי תכלית על קרדיטים מדומיינים, יש מאחינו ואחיותינו שעושים מעשה יהודי-ציוני ומקימים עוד 'חומה ומגדל' בקריית שמונה * משפחת שיר-אשחר היא משפחה אחת מתוך קבוצה לא קטנה של משפחות שמאמינות בקריית שמונה ופורקות את המזוודות
קריית שמונה תזכה ועל שמה תקרא אוניברסיטה דוגמת אוניברסיטת תל אביב. לפחות בזה נהיה שווים לתל אביב… הרצל בן אשר עקרונות הקמת האוניברסיטה קובעים כי קריית שמונה תעמוד במרכז: כל המבנים האקדמיים החדשים ייבנו בתוך תחום העיר, תוך תכנון "עיר חכמה" המשלבת קמפוס, מגורים ותעשייה. המהלך נועד להעמיק א...
דוד קמרי החליט לקחת את העניינים בידיים ומצהיר כאן על התמודדות על ראשות העיר * נמאס לו מהסיפורים שמספרים לו ולתושבים ואינו יכול לראות את העיר במצבה העגום * ...ותנסו לעצור אותו
השבוע פרסמה אמא מקרית שמונה פוסט נוגע ללב על סרטון שנעשה בבינה מלאכותית ובו הציג את ביתה בצורה מעוותת. חוץ מרוע לב צרוף של מי שהכין את זה, יש כאן חוסר מוסריות זועקת כלפי מי שהפיץ, שיתף, הגיב או אפילו צפה.
שלושה סיפורים מהחודש האחרון מראים שלעיתים אנחנו מפחדים מאחרים – בלי סיבה אמיתית, בלי תוכן או היגיון. אחרי הקריאה אפשר לעצור ולשאול: האם גם אני תופס את המציאות עקום, או אולי המציאות אכן עגומה?
השם והתואר שהכי מזוהים עם שולה בן שטרית זה "המנהלת שולה", שם ותואר שרכשה בעמל, יזע והרבה דמעות * מאחורי הדמות הקשוחה והאסרטיבית עומדת אישה רגישה המסוגלת להזיל דמעה על כאבו של האחר * שולה מסיימת כמעט ארבעה עשורים במערכת החינוך וממשיכה הלאה * סיפורה של סינדרלה מקומית
ליאורה בן אשר שהייתה מורה למלאכת יד ולאחר שיצאה לגמלאות התפנתה לאהבתה הגדולה, כתיבה. בנוסף לשיר השבועי היוצא זה כשלושים שנה, תחילה ב'מידע 8' ו'שישי ב-8' ומאז 2005 ב'חדשות הגליל', הוציאה שלושה ספרים. שניים לילדים ולאחרונה ספר שירים למבוגרים.