היום ה-18 בדצמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

כביש אדום כביש כחול

היה מצופה שהיחס למה שקורה בכביש לא יהיה כאל דם כחול ואדום & אי אפשר להכות רק חרדים ולהכיל נכים, על אותה חסימת כביש

בואו נתחיל ממה שקורה בכבישים. כביש, לצורך העניין הוא הדבר הסמלי ביותר בימים אלה. שטח מוגדר מבחינת ייעודו, תפקידו, שיטחו ושימושו.

תראו מה קורה עם נושא כל-כך ברור ופשוט. וכדי שנמחיש את העניין, נאמר “על הכבישים נוסעים מנקודה לנקודה, וגם חונים בשוליו”. פשוט, נכון? אז זהו שלא. הראיה, הטרוף המתחולל בחודשים האחרונים וההסלמה ההולכת ותופסת תאוצה עם כל הפגנה כל חסימה.

כל אדם סביר יאמר שמי שלא משתמש בכביש כיעודו, עובר על חוק כלשהו.

לנוכח ההפגנות השבוע בבני ברק והעימותים האלימים בין השוטרים והמפגינים, נראה שמשטרת ישראל והפוליטיקאים מגדירים ‘כביש’ כדבר אחד והמפגינים כדבר אחר.

היחס של הפוליטיקאים בהנחיות שהם מורידים למשטרת ישראל כיצד לטפל בחוסמי הכבישים נגועה קשות בצביעות, מוסר כפול ובאיפה ואיפה.

אם אסור לחסום כבישים, בטח עורקי תחבורה ראשיים, אז אסור לחסום. נקודה. ואם מותר למישהו לחסום ולאחרים לא, אנא מכם הפיצו את רשימת ‘הזכאים’, לכן ולכן כדי שאנחנו הנהגים והתושבים נדע מראש וגם נתייחס לכל חסימה וחסימה בהתאם.

מי קבע, למשל שלנכים מותר לחסום את הכביש מתי שבא להם, היכן שבא להם ולכמה זמן שהם רוצים?, וכולם יצקצקו בלשונם, וניעו את ראשיהם כאות להסכמה ש’זה בסדר’. ואילו, כאשר החרדים חוסמים כבישים, ישמעו נהגים התקועים בפקק אומרים : למה המשטרה לא מכסחת להם את הצורה. אני תקוע כאן כבר …רבע שעה”. אתם מבינים, כשהנכים חסמו את הכבישים זה היה לשעות רבות, ולא נשמע בדל של ציוץ מאף נהג…

אני כמובן בעד הנכים, אבל נגד סגירת כבישים, אני מבין ולא מסכים למה שעושים החרדים (הפלג הירושלמי) ולא מסכים בשום פנים ואופן להפגנות וסגירת הכבישים.

בקיצור. לאף אחד, ולא בשום מקרה, מותר למישהו לסגור כבישים במדינת ישראל. וכאשר זה קורה, על המשטרה לפנות את הכביש מחוסמיו.

 

 

השמאל קופץ על כל הזדמנות לנגח את הימין, אפילו שאין הזדמנות

אפשר לחשוב שזהבה גלאון הצליחה לשכנע את אילן גילאון בקריצות עין & רק נאמר שגלאון פרשה מהכנסת בכעס

אין רגע דל בגזרת מלחמות הסרק. אפילו לא לרגע.

מה שעושה השמאל לח”כ בני בגין, זה כאין ואפס למה ש’עשו’ לו חבריו בליכוד, ח”כי אמסלם וביטן. בואו נסכים שלאניני הטעם, אלה שלא נחשפו בחייהם ועיסוקם לסוג כזה של ‘שיכנוע’ כפי שהיה בין השניים לבגין, זה נשמע ונראה רע.

אבל, שאנשי השמאל ‘יזדעזעו’ ויצאו בתופי טמטם כדי להלל ולשבח את בני בגין כקורבן?! לא לעניין.

רבותי הנכבדים, לצורך הפרוטוקול אומר, שכל מקצוע וכלי העבודה שלו. לרופא הסטטוסקופ, לנגר המשור, לנהג ההגה וכך הלאה. כלי העבודה המרכזי של חבר כנסת הוא קודם כל פיו, הדיבור. מה לעשות, ככה זה.

לצורך הדוגמה. נראה מה יעשה רופא עם סטטוסקופ וכדורי אספירין מול אבו מאזן, או מה יעשה חבר כנסת בחדר ניתוח. כל אחד והעבודה שלו, כמו שאומרים החברה וח”כ מנחם בגין.

…מפלגה זה לא אוסף של אנשים עם סדר יום פרטי. מחויבות של מפלגה, במיוחד עם שותפים (קואליציה) היא הדדית וכרוכה בויתורים והגמשות הדדיות.

מה שהיה עם בגין, זה בדיוק מה שהיה צריך לעשות עם מי שלא מוכן לנהוג בהצבעה כפי שהחליטו רוב חבריו במפלגה. להביע את דעתו נגד, כן. להצביע בניגוד להחלטת הרוב, לא רבתי.

אז מדוע השמאל פתאום מחבק את בנו שח שנוא נפשם האידיאולוגי מנחם בגין? פשוט מאוד. בני בגין הפך לרגע לחייל בשירות המשימה הקדושה של השמאל לפגוע, להחליש ולהביא לסדקים בחומת הימין.זה כל הסיפור על רגל אחת.

הייתי רוצה לראות מה הייתה עושה יו”ר מר”צ לאחד מחברי סיעתה אילו אותו חבר או חברה היה מצביע בניגוד לעמדת המפלגה?!

ההצגה ודמעות התנין המלוות בטקסטים מרגשים על חופש, דמוקרטיה, וכל יתר הסופרלטיבים שהשתמשו בהם אנשי השמאל השבוע, ראוי שיגנזו להזדמנות חגיגית יותר, נגיד כאשר נציג שלהם יהיה ראש ממשלה…

בינתיים נסתפק בדבריו של חתן השמחה, ח”כ בני בגין, על החלפתו בוועדת הפנים “דוד ביטן מילא את תפקידו”, נו, מאמצים את תשובתו?!

 

 

 

‘בלאק פריידי’

לקנות כלום ביוקר

עולם הצרכנות המציא את פטנט ה’מבצעים’ ועכשיו הוא מוכר את המבצעים במבצע…

הטירוף המתהווה ל’בלאק פריידי’, או נכון יותר, הטירוף הנבנה זה מספר שבועות, ראוי שידליק נורה אדומה אצל כל מי שהחיים חשוב לו.

אנחנו נמצאים עמוק-עמוק בריצת האמוק שלנו כצרכנים אל שום מקום. היצרנים והתקשורת אילפו אותנו לצרוך מכל הבא ליד, ולא משנה אם אנחנו צריכים או לא את המוצרים איתם אנחנו מביאים הביתה.

הויכוח הנצחי שלי עם רעייתי שתחיה בנושא הוא: היא אומרת ‘קניתי את זה כי היה במבצע’ ואני אומר, ‘תקני רק את מה שאת צריכה, ותשלמי כמה שזה עולה’.

יום שישי השחור יעשה לרבים שחור בחשבון הבנק, כי כמו שהדברים מתגלגלים המונים הולכים לקנות ים של מוצרים, שאת רובם הם לא צריכים או לא היו קונים עכשיו. אבל, הם יקנו רק בגלל שטיפת המוח שעושים להם בתקשורת.

אני לא יודע מה התוכניות שלכם ליום ‘שישי השחור’, אני בכל אופן, ינעל את כרטיס האשראי של אישתי ולא אוציא מזומנים. כן, גם אתנתק מהאינטרנט לארבעים ושמונה שעות, מה שבטוח.

 

 

עוד ישוו בין נתניהו לרוברט מוגבה…

הטיעונים לגבי גיל ואורכו של השלטון, גמישים מאוד, בעיקר מצד השמאל למה שקורה בימין

אני לא מבין מה רוצים מבנימין נתניהו. בזימבאבה התפטר רק עכשיו הנשיא הנבחר רוברט מוגבה, והוא רק בן תשעים ושלוש. מוגבה מתפטר אחרי חמישים שנות שלטון.

נראה שהטיעונים של מתנגדיו של נתניהו באשר לגיל, לא רלבנטיות, ובאשר למשך הזמן ‘הרב’ שהוא בתפקיד, עשר שנים במצטבר, זה ממש לא רלבנטי.

חברים. הסירו דאגה מליבכם. כאן זה לא זימבאבוה, ונתניהו לא מזכיר אפילו את רוברט מוגבה ומדינת ישראל היא ממש לא זימבאבוה. יבואו בחירות, וכל אחד יחליט על העדפותיו.

 

 

פוטין הצטלם לניצחון בסוריה אבל אני ראיתי את אובמה המפסיד

כאשר ראיתי את פוטין, רוחאני וארדואן, בעצם ראיתי רק את ברק אובמה. תמונת הניצחון בסוצ’י היא תמונת ההפסד שלנו, המערב הדמוקרטי.

כמה מרגיז להיזכר כיצד הנשיא הכושל אובמה איפשר, שלא לומר, הזמין את האונס הקבוצתי של מתנגדיו של נשיא סוריה באשר אסד וחבריו בלוב, מצרים, טוניס ומדינות ‘האביב הערבי’.

בכל פעם שאני נזכר בנאומיו הצחים אך הריקים מתוכן של הנשיא האמריקאי אובמה, אני מתמלא חימה וחמלה על מאות אלפי הילדים, הנשים והגברים ששילמו בחייהם או גורשו מבתיהם.

הסבל הנושא שעובר המזרח התיכון בשנים אלו הוא תוצאה ישירה ואחריות של אותו נשיא כושל.

לצד האכזבה מנשיא המעצמה הגדולה בעולם, יש נחמה. מדינת ישראל בניווטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו צלחה תקופה ומצב לא פשוטים. חוזקה של מדינת ישראל וחוסנה שידרו לכל מי שרצה לשמוע שעם ישראל לא כדאי להתעסק. ותודו שזה בכל זאת משהו.

 

אולי יעניין אותך