היום ה-12 בספטמבר , 2023

Select your Top Menu from wp menus

לא התעללו בילדי המעון

נפתח ונאמר. אירועי ההתעללויות בילדים חסרי ישע מזעזעת ומפחידה ומעוררת שאט וראוי שתטופל במלוא חומר הדין ויד קשה…

…הקדמה זו חשובה כדי להפריד בין מי שעושה את המעשים הללו ובין אלה שנחשדות במעשים כאלה, אולם לאחר חקירה, בדיקה והחלטת בית המשפט מנוקות מכל אשמה.

זה מה שקרה לאריאנה, רחל מספר מטפלות ביום בהיר אחד שנחשדו בהתעללות בילדיהן.

הפרשה התפוצצה בקול רעש גדול וסחפה את העיר בתהליך המעצר והחקירות.

לאחרונה, נֻקּוּ מספר מטפלות שנחשדו במעשים החמורים, וכתב האישום נגדן נמשך על ידי הפרקליטות.

אחרי מסע ארוך של עיוות דין, מעצרים בבית המעצר 'קישון', מעצר בית והרחקה מהעיר, ובשל גודל הפגיעה במטפלות, שמסתבר שהיו חפות מפשע, נתנו להן את זכות הדיבור.

שאלנו את אריאנה כברי, רחל בן שמעון ולילך ממן על המעצר והאיזוק בבית המעצר 'קישון', על ההרחקה מהבית ומהמשפחה וכיצד הן עברו את התקופה שנמשכה מעל שנה וחצי

אריאנה כברי: "אני אריאנה כברי בת 44 נשואה לשרון + 3 ילדים קטנים, עבדתי במעון כ-12 שנה. אחד הימים קיבלתי שיחת טלפון מהמשטרה להגיע לחקירה, והתבהר לי שאני מואשמת בתקיפת חסר ישע. בחקירה הראשונה שוחררתי הביתה וביום שלמחרת זומנתי שוב לחקירה

השמיים נפלו עלי. לא האמנתי למה שקורה סביבי זאת הייתה מכה קשה ומטלטלת. לאחר החקירה השנייה כשאני נמצאת באי וודאות, החוקר מבשר לי שאני מואשמת בתקיפה ומעבירים אותי לבית המעצר 'קישון' כשאני אזוקה. זה היה לי ולבעלי רעם ביום בהיר. העונש הכי גדול שקיבלתי בחיים שמלווה בהמון סימני שאלה, כאב, בכי, עצבות וכעס.

שהיתי ב'קישון' כשבועיים. זה היה נורא קשה ולא אנושי.

הייתי בבדידות ובכי וגעגועים לילדיי ובעלי. ובתוכי אני יודעת שלא היה ולא נברא דבר. כל המשפחה תמכה והאמינה בי לאורך כל הדרך. חצי שנה הייתי אצל אחי, ללא משפחתי. תקופה קשה מנשוא.

אימי היקרה אחי ובעלי היו המפקחים שלי אימי עזבה את העיר לטובתי בעלי היקר ניהל בית לבד עם שלושה קטנים מסגרות עבודה כלכלה והתמודדות נפשית קשה של כולנו.

נעשה עוול למשפחות ולנו ההתנהלות לקויה ללא כל בסיס. הפגנות מול הבתים. התקשורת געשה וחרצה גורלות לפני שבכלל ידעו במה מדובר. הפגיעה קשה זהו נזק בלתי הפיך הכתמת שם ללא הצדקה.

כרגע אני אוספת את השברים ומטפלת בנזק הנפשי ובילדיי. מודה לבורא עולם על האמת שיצאה לאור ולעורך הדין שלי אסף בוכניק שתמך והאמין בי לאורך כל הדרך. מה שנותר שאנשים יעשו חשבון נפש עם עצמם לפני שיוצאים בהצהרות. נצור לשונך מרע".

 

רחל בן שמעון

 

נשואה לאהרון 30 שנה ויש לנו שלושה ילדים גדולים. עבדתי 18 שנה במעון ויצו.

"אחרי שהחוקרים צפו בסרטונים של הנאשמת הראשונה, זומנתי לחקירה ראשונה לאחר שלושה ימים הזמינו אותי לחקירה נוספת, בחקירה השנייה הודיעו לי שאני מואשמת בתקיפת קטין.

קיבלתי את זה מאוד מאוד קשה ובטח שלא צפינו דבר כזה. נתתי את כל כולי למען ילדי המעון כאילו הם הילדים שלי. עבדתי 18 שנה עם ילדים, מעולם לא קיבלתי פידבק שלילי אלה רק חיובי.

מיד לאחר החקירה השנייה החוקר החליט לעצור אותי, לאחר כמה שעות העבירו אותי לקישון לשבועיים, לאחר מכן שוחררתי למעצר בית בבית הורי למשך 10 חודשים ולאחר מכן לעוד 7 חודשים למעצר בית בבית שלי בקריית שמונה .

עלי התקופה עברה מאוד מאוד קשה עם המון חרדות ופחדים.

המשפחה שלי מאוד תמכה לאורך כל הדרך אבל גם להם היה מאוד קשה גם לראות אותי במצב הזה וגם לספוג גינויים עליהם שהם בכלל לא עשו כלום חוץ מלהגן עלי.

זה ניראה מוזר. אני חושבת שמלכתחילה ההתנהלות לא הייתה תקינה, לדעתי לא היו מספיק (אם בכלל) מעורבים בעלי מקצוע שיתנו חוות דעת. הסוף הטוב מנחם במשהו וכאן אני רוצה להודות לעורכי הדין שלי ליאור אשכנזי ויהורם מלכה.

קודם כל אשקם את הנפש שלי, זה הכי חשוב".

 

לילך ממן

 

בת 49 נשואה לאיתן אמא ל-4 בת ושלושה בנים שני בוגרים ושני קטינים.

"עבדתי במעון כ-14 שנה. זומנתי לחקירה לאחר ש-4 מחברותיי נעצרו.

החוקר חקר אותי באשמת תקיפת חסר ישע. בעלי שאל את החוקר אם הוא עוצר אותי ותשובתו הייתה 'תיכף נדע'. לאחר מספר דקות חזר החוקר ואמר מצטער צריך לעצור אותה. זהו רגע שלא ישכח לי.

ברור שלא ציפינו לבשורה כזאת קשה וכואבת בייחוד שאני יודעת מה נתתי לאורך השנים לילדים.

אני יכולה להבין את הצד של ההורים אבל עדיין אם אני הייתי בסיטואציה הייתי מתנהלת בראש שקול ומחושב וממתינה עד שבית המשפט יתן את דינו. נעשה עוול לי ולמשפחות הילדים שנתנו להם להאמין שהייתה תקיפה בילדיהם למרות שלא היה ולא נברא.

הגעתי לקישון לפנות בוקר ביום ראשון אזוקה בידיים וברגליים.

הגעתי ושם נודע לי שאני חולת קורונה ומשם הועברתי לנווה תרצה מקום נוראי. הייתי בודדה, תשושה וכאובה. עברתי שבת בנווה תרצה זה היה ערב שישי ואני שומעת את העצורות שרות "אשת חייל מי ימצא". זה היה הרגע בו נשברתי כי בעלי וילדיי היו שרים לי את זה כל שישי. מה שבאמת חיזק אותי זאת האמונה בבורא עולם. ושהכל קורה לטובה. לאחר דיון נוסף בישרה לי הסוהרת שאני משוחררת הביתה. ומשם עברתי למעצר חלופי לאימי היקרה במשך חצי שנה שבה כל משפחתי תמכה והאמינה בי בכל רגע נתון. יום אחרי ראש השנה שוחררתי לביתי בקריית שמונה למעצר לילי.

את המשבר הזה אני וכל משפחתי חווינו יחד אימי האחים שלי האחיות כולם לשאת את הנטל הזה ולהיות המפקחים שלי בעלי היקר ניהל בית לבד עם שני ילדים קטנים התמודדות קשה עם עבודה כלכלה וביקורים אצלי בחצור.

אני מודה לבורא עולם על הצדק שיצא לאור אני בטוחה וסמוכה בזכות האמונה שהכל יסתדר לטובה.

זה עוול שנעשה בצורה פוגענית ומעליבה מנשים נורמטיביות ואהובות הפכו אותנו "למפלצות".

כל הרשתות והתקשורת געשו בפוסטים מאשימים וחסרי ביסוס שהכתימו את שמנו הטוב.

אני עדיין לא יודעת מה אני הולכת לעשות. עכשיו שאני זכאית ושמי נוקה. זאת מתנה משמיים.

רוצה לומר תודה לעורכת הדין שלי נטע לב שהאמינה בי וחפותי מהרגע הראשון תמכה ועודדה ושהייתה לי לאוזן קשבת.

רוצה להודות לבורא עולם שלא נתן לי ליפול מכל התקופה הקשה מנשוא.

וזה הזמן לטפל בי ובנזק הנפשי שנשאר.

וזוהי זכות לדעת לבין ולהאמין "שאין שום ייאוש בעולם כלל".

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad