היום ה-17 בדצמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

מורשת תמר

הרצל בן אשר

 

הנה משהו טוב, משהו שיחמם את הלב בימי החורף הספורים שנחתו עלינו.

בקיבוץ שדה נחמיה נחנך בית כנסת על שמה של נווטת חיל האוויר סרן תמר אריאל ז”ל, שמצאה את מותה במסע בנפאל עקב מפולת שלגים…

…כמו בסיפורים טובים ומרתקים, גם בסיפור הקמתו של בית הכנסת יש סיפור בתוך סיפור.

עוד נחזור לטקס החנוכה המרשים והמרגש שהיה בתחילת השבוע. נעשה כאן אתנחתא ונרים את הפרגוד על הדרמה, כן לא פחות מדרמה שהמציאות זימנה למי שהיה מהנפשות הפועלות מאחורי הגשמת החלום. גדעון שלח, 78, בנו הבכור של הקיבוץ (‘האמת היא שהייתה לפני בת’ אומר גדעון בחיוך ומוסיף ‘בנות לא סופרים…’).

הימים הם תחילתו של המילניום שזכינו להיות עדים להתהוותו, ומערכת יחסים ייחודית ובלתי צפויה נרקמת בין ראש מועצה אזורית הגליל העליון אהרון ולנסי וראש מועצת יהודה ושומרון פנחס ולרשטיין. ההכרות הזאת הייתה ניסיון אמיץ של שני הצדדים להפיל מחיצות בטון וירטואליות ולהיחשף לשכנים הקרובים-רחוקים, קיבוצי הגליל העליון ותושבי ההתנחלויות.

גדעון שלח נלווה לאחת הפגישות שנערכו בלב ליבה של ההתיישבות בשומרון. ‘וואו’, אומר שלח ‘פתאום הבנתי שאני נפגש עם אנשים שמזכירים את אבא ואימא שלי. מזכירים אותנו מלפני שנים רבות. אנשים ערכיים, אוהבי אדמה עם ניצוץ בעיניים וכיפות סרוגות’ מתאר שלח את המפגש.

באותם ימים היו אלה ניצנים בריאים של אנשים שרצו לחוות את חוויית השלום, ולא רק לדבר עליו.

‘חזרתי הביתה לקיבוץ עם חלום שאם באחד הימים יהיה אפשר לקלוט את החברה האלה (לאחר שיפונו מבתיהם בעקבות השלום שיבוא…) אצלנו בקיבוץ כחברים דתיים, זה יהיה מעניין וזו תהיה תרומתנו לשלום’, אומר שלח.

במקביל החל חלום ה’הרחבות’ בקיבוצים לקרום עור וגידים והגיע תורו של קיבוץ שדה נחמיה.

גדעון שלח נבחר להוביל את הפרויקט משלבי התכנון. ‘בשלב התכנוני אמרתי לאדריכל ערן מדל שתכנן את המקום תשאיר כאן ‘ריבוע חום’ (הצבע החום משמעו שטח למבנה ציבור). ערן הרים גבה, מופתע ושאל אותי ‘למה הריבוע החום?’ ועניתי ‘לבית כנסת, שיקום בבוא היום’. האדריכל חשב שהשתגעתי ‘בית כנסת? בקיבוץ?’ עניתי כן, וכך היה …

…בנו של גדעון שלח, אל”מ ישי היה מפקד טייסת בחיל האוויר ומפקדה של תמר אריאל ז”ל. השניים הכירו בטייסת ומטבע הדברים גם בצעו גיחות רבות יחד. יש לזכור שסרן תמר אריאל ז”ל הייתה נווטת הקרב הדתייה הראשונה בצה”ל.

לימים ישי חזר בתשובה והקים בית משלו מחוץ לקיבוץ, ובמקביל גדעון המשיך לממש את חלום ההרחבה ואת המשבצת החומה השמורה לבית כנסת. ‘נשמות טובות’ סיפרו בשקט, ש’גדעון בונה בית כנסת בהרחבה בשביל הבן שלו שחזר בתשובה. כשהבן יגיע לביקור יהיה לו בית כנסת’… אלה היו כמובן שטויות היות וחלומו של גדעון להקים את בית הכנסת היה שנים לפני שישי חזר בתשובה.

גדעון: ‘לא מעט מהבנים שלנו בקיבוץ חזרו בתשובה, והיה חשוב לנו לאפשר להם לנהל את הדיאלוג עם אלוקים כאשר הם נמצאים כאן. הרעיון להקים בית כנסת לא התקבל באהדה, בלשון המעטה. היו המון מכשולים, אולם בסופו של דבר החברים קיבלו החלטה שכן. התנאי היה, רק מכספי תרומות’.

 

עם החלטה כה מלטפת ומזמינה, אבל כה קשה למימוש, יצאו גדעון וחבריו למשימת גיוס התרומות. גדעון הוא לא בדיוק השנורר מלידה, אבל האמונה והאהבה לילדים, כיסו על המכשולים.

 

  • גדעון, אחרי שיצאת למסע ההתרמות, אני מניח שבמהלך היו נקודות שבירה.

כן. לקחתי על עצמי יחד עם אחרים את המשימה להקים את בית הכנסת. אחרי שלוש שנים של ניסיונות והצלחה מועטה בגיוס תרומות, ראיתי שזה לא הולך.

לפני שלוש שנים התרחש האסון הנורא בה קיפחו את חייהם ארבעים ושלושה טרקרים, בהם תמר אריאל זיכרונה לברכה, ששרתה עם בני בטייסת.

החיבור נעשה עם המשפחה והביא לתפנית בגיוס הכספים. יצאנו לארצות הברית כדי לגייס את הכסף, והנה גם הצלחנו’

 

  • אי אפשר לומר שאתה בא מבית דתי…

גדעון: נכון. ההורים שלי ממקימי הקיבוץ, סבא שלי עוד היה דתי. אבל לא. המניע היה כפי שסיפרתי לך’.

נחזור ליום ראשון בערב השבוע. מאות מוזמנים החל מבני משפחתה של תמר אריאל ז”ל שעל שמה נקרא בית הכנסת, כאמור, חברי קיבוץ וההרחבה, שותפים לדרך בהם ראשי רשויות והשר לענייני דת דוד אזולאי, שכנים מקריית שמונה ועם רב גדש את רחבת בית הכנסת לטקס החניכה.

גדעון מתאר אתה האוויר כמיוחדת אפופה בהשראה וקדושה שביטאו רק אהבת אדם.

נחשפתי לסיפור מרתק שהוכיח שוב שכשאנחנו רוצים, הכל אפשרי. איני יודע אם זה רק בזכות אישיותם של ממשי החלום או משהו עמוק יותר הטבוע בנו כעם.. איני יודע. דבר אחד ברור כוחות החיבור בינינו, בין חלקיו של העם הנפלא שלנו גדול מכל כח מפריד. עובדה. מורשת תמר. קיבוץ שדה נחמיה. גדעון שלח.

 

צילומים: אנצ’ו גוש, משה קקון.

תודות: ערן רולס (מרכז הבנייה הישראלי), רונן רחמים (פרסום “בריש גלי”), הרב שלמה רענן מעמותת איילת השחר, הרב יצחק קקון, הקבלן פאיז חלבי ממג’דל שאמס והתורם דוד הגר.
 

הרב שלמה רענן שהו מנכל עמותת איילת השחר. ללא סיועו לא היה קם בית התפילה. לצידו חנן וענת הוריה של תמר ואחותם                                  

 

 

 

 

 

משפחתה של סרן תמר אריאל ז״ל יחד עם גדעון שלח והרב שלמה רענן בחנוכת בית הכנסת על שמה של תמר בקיבוץ שדה נחמיה 19 נובמבר 2017 צילום: אנצ׳ו גוש-ג׳יני

חנוכת בית הכנסת על שם סרן תמר אריאל בקיבוץ שדה נחמיה 19 נובמבר 2017 צילום: אנצ׳ו גוש-ג׳יני

 

 

 

 

אולי יעניין אותך