היום ה-28 ביולי , 2022

Select your Top Menu from wp menus

מפגיני בלפור ושוחרי הדמוקרטיה, זה בשבילכם

איני יודע אם תאמינו לי, אבל זאת האמת. עדיין, מספר ימים אחרי הריאיון של עמית סגל עם סגן ראש מח"ש משה סעדה, אני מתקשה להאמין שזה מה ששמעתי וזה מה שראיתי. סגן ראש מח"ש, בפנים גלויות, וללא שמץ של תחושת פחד, יושב מול סגל ו'מזמר' את המילים והתווים שכולנו מכירים בעל פה.

אתם מכירים כאשר אתה יודע דבר מה החורג מגדר ה'רגיל' ו'הצפוי' אבל עדיין אתה לא בטוח לגמרי שזה נכון?! זה המקרה.

רבים המכירים את הכחש, המרמה וריסוק זרועות האכיפה, עדיין לא היו מוכנים לסמן וי ולהתייחס לכך כאמת לאמיתה, רק בגלל ש'הזבוב על הקיר' בושש להביא את החותמת לכך שאכן הדברים קרו.

מערך כה מושחת של בעלי תפקידים בכירים באחד האזורים הכי רגישים במשטר דמוקרטי, חברו והיו לכנופיית פשע שלא מביישת את כנופיות הארלם וממשיכי דרכם בישראל.

עד כמה שעיני לא הטעו אותי, משה סעדה נראה 'חנון' טיפוסי, סוג של ילד כאפות שלא נחשף ל'חתולי הרחוב', מספר סיפור אמיתי לגמרי. עד כמה שהייתי מסוגל לזהות סימנים של 'עד עוין' או איש מניפולטיבי, לא זיהיתי ולו ברמז. נראה שאכן מדובר במישהו שפעל על פי שיטת השלבים: התריע, חתם על תצהירים לבתי המשפט המחוזי והעליון ולאורך כל הדרך זוהה וסומן כ'גורם' שאינו מתיישר עם הממונים והאינטרסים של המערכת.

ומילה למלעיזים מאלה שהכניסו את עצמם למחנה ההסגר של הרל"ב מרצון. במהלך המשבר המתגלגל המתקרא 'תיקי האלפים', נחשפו עדים, עדות ועדויות שככל שהציפיות שהנה אוטוטו הג'וקר של התביעה נשלף, מספרם של עדי ההגנה כך גדל.

תראו, אפשר לחיות בהכחשה, מותר לקחת גלולות 'רל"ב' ואפילו להסניף חומרים שמספק אביחי גליקמן, באמת שמותר. אולם מגיע הרגע שאף אחד לא תכנן והאמת (העובדתית) נמרחת על המסכים. ואז? מה עושים כאשר רְאָיַת הזהב של האמת מושלכת לפרצוף?! יש שתי אפשרויות. א' לפתוח בהכחשה, ואחר כך לצרף את הנימוקים. ב' לומר בפשטות 'כנראה שטעינו. מסתבר שמדובר בחבורה חסרת מעצורים שפעלה ופועלת אחרי שסימנה את המטרה ולא מתאמצת להגיע לחקר האמת'.

 

 

 

 

זה התחיל ברוני שובבני וממשיך בגדעון סער

מגיבורי הפרשה, הכי איכזב המפכ"ל רוני אלשייך. כזכור, האיש נשלף מהשב"כ כדי לנקות את האורוות של ניצבי המשטרה שסרחו סדרתית ולהחזיר את אמון הציבור בזרוע האכיפתית. ומה הוא עשה?! הפוך, מלא-מלא. עצר את פיטוריו של ניצב רוני ריטמן שהחשדות נגדו הבשילו לכתב אישום, רדף את המתלוננת צ' ושיקר במצח נחושה באשר לתקלה באום אל-חיראן.

לימים, כאשר נחשפנו לנפתלי בנט ולממשיך דרכו בלשכת ראש הממשלה יאיר לפיד, הבנתי שהחבורה הזאת שתתה מאותו באר מורעל. החבורה הזאת אינה מנידה עפעף, אינה מגלה סימני חרטה וממשיכה במלוא הכח בדרכה הקלוקלת לרסק את הדמוקרטיה היהודית במרחב העוין של המזרח התיכון. למזלנו, הם כל כך לא מוכשרים שעושים עבודה ים תיכונית.

אי אפשר בלי ראש וועדות ההתנגדות שי ניצן ו'היד שנענעה את העריסה', שרת המשפטים ציפי לבני.

למזלם של העבריינים שאנחנו חיים במדינה שאירועי הקטסטרופה פוקדים אותנו יום-יום בעוצמה של 9 בסולם ריכטר. כל אירוע הוא בסדר גודל של פיגוע. מדוע אני מזכיר זאת?! בגלל שאנחנו לא מעמיקים, לא בודקים היטב את הביצה בה התרבו היתושים והיתושות.

אבל החטא הקדמון שמור לאחת והיחידה, זאת שרצתה 'להוריד את הזבל' ופונתה בעצמה ביעה על ידי אבי גבאי בשידור חי מהמגרש הפוליטי. האישה הזאת תיזכר לדיראון כמי שהביאה עלינו את אסון שי ניצן כפרקליט המדינה, הגנה עליו, לא לפני ששיבחה את תכונותיו הטרומיות ו'מחויבותו לאמת' (חחח).

ציפי לבני, מבחינתי, היא 'השטן הגדול' שהתניעה את התהליכים הרעילים שהביאו אותנו אל עברי פי פחת שילטוני. שרת המשפטים התוותה את הדרך, רוח המפקד הגיע ממנה. והאירוני בכל הסיפור שעכשיו ממשיך דרכה הרוחני, גדעון סער מגן על חטאיה ומורשתה העבשה.

 

ממשלה, שופטים, מח"ש, לפני המשטרה

אנו בשבוע שמספרים לנו מה שאנחנו יודעים, ובכל זאת מזדעזעים (לצורך הפרוטוקול).

דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נותן גושפנקא למה שכל ילד וילדה יהודים יודעים. יש כאלה שכבר לא איתנו, והם יודעים הכי טוב. כלומר, הלקח שהשאירו לנו הוא סימן דרך לחיים.

משטרת ישראל היא התחנה הראשונה לכל אירוע פלילי, עברייני ואזרחי. בפרעות תשפ"א נוספו, ביתר שאת גם האירועים הלאומניים הקיצוניים.

זה לא נכון ולא חכם להתנפל על השוטרים כאשר כולנו יודעים מה היחס של הממשלה אליהם במשכורות, באי נתינת גיבוי למי שטעה או מעד והפקרתו לגורלו. משטרת ישראל נמצאת בשעותיה הקשות. לעניות דעתי, נַעֲשֶׂה טעות אם נהפוך את משטרת ישראל לשעיר לעזאזל על שעברנו בפרעות תשפ"א, ויותר מזה, לפרעות שיבואו עלינו לשלום.

לכן הייתי המום כאשר רוב מוחלט של הפרשנים והעיתונאים הגיבו באופן שהמבקר תכנן שיגיבו לדו"ח שלו. התנפלות על המשטרה (המקל), ולא על היד שאוחזת בו (בהמשך).

איני מכיר שוטר או שוטרת שהיו מסרבים פקודה לחתור למגע מול פורעים, מול כל מי שעובר על החוק, גונב, יורה, או יורה זיקוקים לעברם של השוטרים. איני מכיר.

לעומת זאת אני מכיר יועצים משפטים, ראשי מח"ש, שרי ביטחון פנים וראשי ממשלה שהפנו עורף לשוטר או שוטרת שטעו במהלך פעילותם. אני מכיר שר בט"פ שאינו מחובר בנימי נפשו לנימי נפשם של השוטרים עד כדי כך שאינו מבחין בין שוטר פצוע לשוטר ז"ל. ככה זה לא יכול להמשיך.

אסור לנו לאפשר למי שנושא בעיקר האשמה לחמוק מביקורת, ואני מתכוון לפוליטיקאים, למח"ש, ליועצים המשפטים ולכל אותם נושאי תפקידים היושבים בלשכותיהם עם דובר/יח"צן צמוד, ונכנסים 'למשחק' רק *אחרי* אירוע בעיתי.

במדינה שפעם אחר פעם ה-ש.ג משלם את מחיר המדיניות הכושלת, הקונצפציה השגויה (מלחמת יום הכיפורים), אנו חייבים הפעם להפנות יחד את האצבע לעבר כל מי שאחראי שילוחית למצב העגום שאנו מצויים בו. ובסוף, כן, גם כלפי משטרת ישראל. הם האחרונים בשרשרת ההתייחסות ולא הראשונים והיחידים.

 

 

השר לענייני אכזריות

אחרי העליות הדרקוניות במחירי הבנזין, החשמל, המזון, התחבורה הציבורית, ומה לא, מחיר החשמל יעלה בעוד 8,6%. ומה יש לשר האוצר אביגדור ליברמן לומר על כך. 'זו לא עליה גדולה'.

השר ליברמן נוקט בשיטה הישנה והנאלחת של הקטנה אירועי דרמטי על ידי אמירות הפוכות מהמציאות.

אם בוחנים את עברו(?) מגלים את השיטה.

כאשר מדובר ביריביו הפוליטיים ובראשם נתניהו, הטרמינולוגיה קשה עד ארסית, ועל מה? על עניינים מינוריים.

אולם, כאשר הממשלה בה הוא משמש שר אוצר עושה 'טבח המונים' בחלשים בחברה הישראלית, אז עליות קטסטרופליות הם משהו זניח, מבחינתו.

די נמאס. שיגיע כבר 1.11.22 כדי שנשתחרר מנוכחותם של מי עשה לנו רע וכואב.

 

נשמה טובה. השרה מיכאלי פטרה את בני ה-75 ומעלה מכרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית. למה רק 75, תחכי עוד קצת ותעניקי לכל מי שנושא את התואר 'ז"ל'.

 

ככל שנחשפים הכדורגלנים, הקטינות והסמים והחיילות-סוהרות המסופסרות עם רבי מחבלים, כך אנו ממש סדום ועמורה.

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad