היום ה-01 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

צדיק ומקובל עלי

פרשת השבוע מספרת על יוסף שזכה שרוח הקודש שרתה עליו מנעוריו ועד יום מותו והייתה מנהגת אותו בכל דבר חוכמה,  וכמובן פתר חלומות של עצמו ושל פרעה.

רוח הקודש, נבואה ופתרון חלומות שהיו מיוחסים בעבר לאנשי סגולה, נביאים ומקובלים הפכו כבר למילים עממיות שמזוהות עם המון אנשים שרק רוצים בטובת פרנסתם, כבודם וערמומיותם ולכן הם יסגלו לעצמם את היכולות שכל אחד נפעם כשרואה אותם. צריך לשים לב, אני לא מדבר על אותם אסטרולוגים, פותחי קלפים ומתקשרים, אלא לאותם "מקובלים", דתיים, עם זקן, כיפה וציציות מהודרות שבדיוק כמו אותו אסיר שיושב עכשיו בדיון להארכת מעצרו, הם שמו כיפה וגידלו זקן, כי מה לעשות, ככה נראים "יותר טוב" בעיני אחרים (ועל הדרך גם מכתימים ציבור שלם, אבל זה לפעם הבאה).
כמו שניתן לראות, יותר ויותר "מקובלים" צצים להם בפינות הארץ. אל רובם, לא ממש כדאי להגיע, במיוחד אם התנאי לעצה "טובה" הוא גם תשלום טוב.

צריך תמיד לזכור שקיים באופי שלנו, בני האדם, טבע ורצון לדעת את העתיד, האמת ואת כל מה שבעצם יעשה לנו חיים קלים.

הסיבה לכך למשיכה הגדולה של רוב האנשים ללכת למקובלים היא המחשבה והאמונה שהכוח של אותם יהודים הוא באמת אמיתי, ואולי את כוחם הם קיבלו מהקדוש ברוך, שאף נותן להם את התשובות ומקבל את ברכותיהם בכל אשר יפנו אליו.

הבעיה מתחילה ונגמרת בדיוק כאן. משום מה, חלק מהציבור מאמין כי מי שדתי ולומד קבלה (מכל הסוגים), מקבל סגולות וישועות משמיים, ואם יש לו גם זקן עד הטבור והתנהגות מוזרה כשהוא עוצם את העיניים, אז בכלל הוא הבבא סאלי.

אמנם ישנם כמה צדיקים שאכן יכולים ומסוגלים לעזור בברכות, ואף לייעץ לגבי נושאים מסוימים אך צריך להיזהר, ושומר נפשו ירחק משלל המתחזים-רמאים שעושים מהביזנס עסק לא רע, ומנצלים את תמימותם ומצוקתם של האנשים, שמבחינתם, המקובל הוא הפה של הקב"ה.

נאמר כבר כי הנבואה נלקחה מעם ישראל, ולכן אין להאמין לשום נביא שיכול לספר העתיד צופן, ואם הוא כבר יודע את העתיד, אז הוא לא יספר לכם על כך.

ישנם אנשים עם כוחות שליליים שאכן יכולים לראות בערך את העתיד, והליכה והתייעצות איתם מסוכנת, ויכולה אף לגרום לנזקים רבים לשואל, לכן עדיף להתרחק מכל אלה שמתמחרים, מנחשים, מבטיחים, ובסוף אפילו לא מוציאים קבלה.

 

זהירות – מתחזה!

(או: אז בכל זאת, איך יודעים מי בעל רוח הקודש ומי מתחזה?)

 

ראשית כל, יש לבדוק האם אותו מקובל הפך בין-יום ל"צדיק" שמקבל קהל, או שמא עבר תהליך של לימודי תורה מאסיביים בכוללים, ישיבות, וסומן מצעירותו כתלמיד חכם עצום ועילוי. צריך להיזהר מאלה שפתאום, משום מקום, פותחים להם משרד שעל קירותיו מצוטטים סיפורים מפוקפקים יותר או פחות לגבי מעלותיו של המקובל. צריך גם לשים לב, שלא כל כתבה ב-"7 ימים" צריכה למכור ולשכנע אותנו שנושא  הכתבה אכן עומד בקריטריונים ויש היתר ללכת אליו.

לעיתים, למרבה הצער, יש מספר אנשים מושתלים שיושבים בקבלת קהל, שכל תכליתם היא לשבח ולפאר את המקובל, ולספר ניסים ונפלאות שראו במו עיניהם, ובכך גורמים לאמונה ברב להפוך לעיוורת. יש להיזהר מכאלה הדורשים כסף, כתנאי להפרחת עתידות. יש איסור מוחלט ללכת לכאלה, משום שצדיקים אמיתיים הבאים לעזור לעם אינם דורשים כסף (אך עם זאת, יש לתרום בעין יפה לצדיקים אמיתיים, שכן הכסף הולך ללימוד תורה וגמילות חסדים).

עוד שני סימנים שדווקא די "מרגיעים" את החשד: אם הם חוזים את העתיד שלכם בביטחון עצמי ואם אתם רואים שצומחת סביבם חצר שעושה יותר יחסי ציבור מאשר מעשי חסד, תתפסו מרחק.

 

אז איך הוא יודע?

חלקכם אולי נפגש עם "מקובל" שקלע בול לתוכן המריבה שלך עם אשתך, ואולי אף סיפר לך משהו כל כך נכון על החברים. אז איך זה קורה?
אותם אנשים שימכרו לכם הוקוס-פוקוס באריזה יהודית, יודעים בדיוק איך לפרוט על נימי הרגש. לחלק מהם יש באמת כוחות, אבל שליליים. הם כאן כדי לעשות עליכם קופה ולהתפרסם על חשבונכם. בעלי המצוקות הם הטרף הקל שלהם.

לעתים נדמה שלאותו מקובל יש באמת כוחות. הוא ידע עליכם דברים מדהימים שאף אחד לא יכול לדעת, והוא אמר שאפשר לפתור את הבעיה באמצעות כמה מאות שקלים. אז מה הביג דיל? זו טענה יפה, וננסה לפרק אותה לגורמים.

קודם כל, גם אם אותו מקובל בע"מ אמר עליכם כמה דברים נכונים, זה לא ממש מרשים. מאוד יכול להיות שהוא פשוט מבין בפסיכולוגיה, ויודע לקרוא אנשים ולהמשיך לעשות זאת תוך כדי תנועה על פי הבעות פניהם ושפת גופם.

שנית, לאדם שנמצא במצוקה ורוצה להיאחז בתקווה יש נטייה לסלק מהזיכרון את העובדות הבעייתיות (כמו הדברים השגויים שאמר אותו מקובל), כך שאנחנו צריכים להיות מאוד כנים עם עצמנו, ולבחון את הדברים בעיניים פקוחות ופיקחות.

שלישית, וכאן אולי תופתעו: יכול להיות שיש כמה מקובלים עם כוחות אמיתיים. ידוע שיש אנשים שניחנו בכוחות מסוימים, ושביכולתם, למשל, להדליק מנורות על ידי נגיעה בלבד או להזיז חפצים בכוח המחשבה. אם נגלוש לתחום היהדות, יש גם מקובלים שברשותם נוסחות לקמעות, שבהם מושבעים מלאכים שונים על מנת שיבצעו את מבוקשים. לכאורה זה נהדר, אבל בפועל, לא פעם אותם כוחות אנרגטיים שמאולצים לפעול כפי שהורה אותו מקובל, עלולים לפגוע בהמשך במקבל הקמע.

כמו שהרב רפאל סבתי תמיד אומר (שזה למעשה ציטוט מהכתובים): כשאדם רוצה לקבל ברכה, ילך לרב, ראש ישיבה, אחד שמרביץ תורה ברבים, ויבקש את ברכתו.
שיהיה בהצלחה.

 

פה-שקווילים

 

מסיבת חנוכה לילדים תתקיים מחר בערב, במסגרת לימוד "אבות ובנים" בכולל "כה-לחי"  בשעה 19:30. יוסי שקד (ארגון "תפארת") מבטיח הרבה הפתעות ופרסים לילדים הקטנים, שיזכו לשמוע דברי תורה מפי רבנים מהעיר ולחוות את קסמו המיוחד של חג החנוכה.

 

מקומות אחרונים נשארו לסמינר משפחות מרתק שיתקיים בשבת חנוכה, במלון "מצודה" (טבריה). הסמינר יתקיים בין התאריכים ה-22-24.12. המרצים שמשתתפים: הרב אבנר קוואס, הרב ארם צובא (הידברות) ועוד. עלות כוללת פנסיון מלא לזוג. 1250 שקלים. לילד 315. לפרטים והרשמה – 050-4100563 (אודט)

 

 

 

פרשת מקץ

"לימוד מידת הביטחון מיוסף"

אמירתו של יוסף "בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה", מראה את ביטחונו הגמור של יוסף בה'. כשעומד הוא לפני פרעה ומשבח אותו "שמעתי עליך שתאכל  לפתור את חלומי", ישנה בידו הזדמנות מצוינת לבקש מאת המלך להוציא אותו מאפלה לאורה! אך יוסף יודע לעצור בעד עצמו. הוא יודע שהידע לפתור חלומות לא הגיע אליו בזכות עצמו ועל כן הוא עונה בענווה: "בלעדי", אין החכמה משלי, אין בי חוכמה כלל, רק האלוקים ייתן בפי ענייה לשלום פרעה. ועל כן מובא במדרש על הפסוק שנאמר בתהילים "אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו"-זה יוסף.

מעשה בפחמי, שהיה עמל בפרך, עובד מעלות השחר ועד צאת הכוכבים במלאכה בזויה זו שרווחיה זעומים, וכולו שחור מכף רגל ועד ראש. ראהו אחד ממכריו ונכמרו עליו רחמיו. "זוכר אני", אמר לו, "שבנעוריך היית אומן במלאכת יד. מדוע לא בחרת אפוא באומנות קלה ונקייה, למה לא היית צורף זהב? הצורף מייצר בכמה דקות טבעת נאה ומרוויח בה יותר מרווחיך בעמל יום תמים". צחק הפחמי צחוק מריר בתשובה ואמר: "לוּ הייתי צורף זהב הלא הייתי גווע ברעב, הלא תבין, כעת נכנסים אנשים לחנותי כדי לקנות שקי פחם בפרוטות ומהם פרנסתי. אבל איש לא יכנס לכאן להזמין ולו טבעת זהב אחת. וממה, לדעתך, הייתי חי?" "הוי שוטה ופתי", קרא חברו, "וודאי שאיש לא ייכנס לחנותו של פחמי כדי להזמין טבעת זהב. אבל לוּ היית מחליט להיות צורף, לוּ היית רוחץ את שחרורית הפחם ומפנהו מחנותך, רוכש כלי צורפות ותולה שלט מאיר עיניים, הייתה פרנסתך מצויה לך ברווחה ואומנותך קלה ונקייה".

הוא הדין במידת הביטחון. האדם הבוחר לסמוך על עצמו, על כוחו ועוצם ידו, מניחים לו מן השמים לעבוד בפרך, "בנפשו יביא לחמו", ואם לא יעמול ירעב ללחם. אבל אם ינסה לבחור במסלול מידת הביטחון ישנה את גישתו ויראה כיצד חייו יהיו קלים נוחים ומאושרים לאין ערוך. כך יוסף מלמדנו לתלות את הביטחון בה' "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך".

שבת שלום

חיים בר יוחאי

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad