איך נוצרה משפחת כהן?

השבוע נקרא בפרשה על מות אהרון הכהן, "מייסד" שושלת הכהנים לדורותם.
כידוע בעבר לא היו שמות המשפחה כפי שאנו מכירים היום ובני האדם נקראו על שם אביהם. כך למשל "יהושע בן נון", או שם מלא יותר: "נח בן למך בן מתושלח בן חנוך", אך אח"כ השמות שודרגו ואנשים הוסיפו לעצמם שם משפחה על סמך מקצועם, מיקומם וכו'.

עם זאת, קיימים שמות משפחה המבוססים על מסורת ישראל, כגון: משפחת לוי (לצאצאי שבט לוי), משפחת כהן (לצאצאי אהרן הכהן), משפחת נפתלי (לצאצאי שבט נפתלי), ולכן ישנם אנשים שעבורם לשם המשפחה יש מעין הילה רוחנית. רבים מרגישים ששינוי שם המשפחה עלול ליצור פגיעה ברצף הדורות. במקרים מסוימים שם המשפחה מעיד על המקור הקדום בעם ישראל (כהן, לוי) ואף יש לו השלכות הלכתיות משמעותיות (כהן אינו יכול להיכנס לבית העלמין, לדוגמה).

ההיסטוריה מלמדת שאהרון הכהן לא ממשפחת כהן, אלא במהלך הדורות, כשנתנו שמות משפחה, נתנו לכוהנים את שם המשפחה כהן. אגב, חלק מהאשכנזים משושלת הכהנים לא נקראים כהן, אלא אהרוני (על שם אהרן הכהן), כ"ץ (כהן צדק), שוורץ וכהאן ויש גם למשל את משפחות הורביץ שרובם כוהנים או לויים. הם צאצאים של השל"ה הקדוש. בנוסף יש כהן צדק, כהן זדה, כהן צמח ושילובים נוספים עם כהן. אצל הפרסים משפחת באבאי הם כוהנים, ראשי תיבות של 'בית אהרון ברכו את י'. בשושלת הלויים ניתן למצוא את משפחת סגל (סגל מלשון סגן לכוהנים), קפלן (רובם לויים).  גם לאזולאי יש ראשי תיבות. מפורסם שהם משפחה של כוהנים פסולים שנפסלו לכהונה. אזולאי הוא ראשי תיבות של 'אישה זונה וחללה לא ייקחו'. כלומר, אב המשפחה התחתן עם גרושה או אישה שפסולה לכהונה, ומנקודה זו השתנה שם המשפחה מכהן לאזולאי.

למה אין נביאים בישראל?

בפרשה אנו קוראים על מותם של אהרון שהיה נביא, מרים הנביאה ועל "גזר הדין" של משה, הנביא הקרוב ביותר לקדוש ברוך הוא. מאז עברו אלפי שנים ונותרנו ללא נביא ונשאלת השאלה, מדוע נלקחה הנבואה מעם ישראל?

בעבר, הנבואה הייתה כלי מרכזי בהעברת מסרים והוראות מהקב"ה לעם ישראל, ואפילו לגויים. לא היה מדובר באלמנט סתמי, כך עם ישראל ידע מה אלוהיו רוצה וכיצד עליו לנהוג. בגמרא נכתב: "תנו רבנן, משמתו הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה הנבואה מישראל", ומדובר בתקופה של לפני כ-2,350 שנים. כלומר, מאז לא היה לעם ישראל קשר ישיר (יחסית) כמו נבואה אל הקב"ה. הרב אלי עמר מארגון "הידברות" מסביר: "נביאים היו מראשית ההיסטוריה היהודית. אברהם היה נביא, נח דיבר עם הקב"ה בנבואה, לאחר מכן היו משה, אהרון וכו'. ספר התנ"ך נכתב כולו בנבואה. אבל בערך בשנת 350 לפנה"ס, בתחילת ימי בית המקדש השני, פסקה הנבואה משום שהבריאה כולה בנויה על מערכת של איזונים, שבה אלוקים נותן לאדם בחירה חופשית. כשיש פיתויים מצד אחד, הוא צריך לתת אלטרנטיבה של קדושה מהצד השני. אחרת, אם אין התמודדות ובחירה שווה, המאבק והבחירה לא יהיו הוגנים. באותה תקופה היה לבני האדם יצר חזק מאוד של עבודה זרה, והם נכשלו. אומרת הגמרא במסכת סנהדרין שבשלב מסוים באו חכמים ואמרו לקב"ה 'אמנם נתת לנו יצר הרע כדי שנתגבר עליו, אבל זה יותר מפיל מאשר גורם לרובנו להתמודד בהצלחה'. הקב"ה קיבל את תפילתם וביטל את היצר הרע של העבודה הזרה. היום כשרואים אנשים שמשתחווים לפרה זה נראה מאוד פרימיטיבי ומטופש, אבל צריכים להבין שזו הייתה מערכת יצרית שבוטלה בעבור עם ישראל. אמר הקב"ה, שאם הוא ביטל את המערכת של העבודה הזרה, הוא צריך לבטל את מערכת הנבואה המקבילה לה מצד הקדושה, על מנת להשאיר את הבחירה החופשית. שהרי ידוע ש'זה לעומת זה עשה אלוקים'". האם יהיה שינוי בזמן הקרוב? עונה הרב עמר: "עד אחרית הימים. לאחר ביאת המשיח, כשכבר לא תהיה בחירה בין טוב לרע, אומר ה' 'ואשפוך רוחי על כל בשר', כלומר אתן נבואה לכל בשר. אבל בימים שבהם לא יהיה צורך בנבואה כי זה כבר יהיה עידן השכר, הוא יוכל לתת ערוץ תקשורת פתוח מאחר ולא יהיה צורך בבחירה".

ואם שאלתם את עצמכם לגבי רבנים בעלי כוחות מופלאים, מיסטיקנים ושאר גורמים הטוענים שיש להם קשר עם הקדוש ברוך הוא, אז חשוב לזכור שהגמרא אומרת שמיום שפסקה הנבואה, הנבואה ניתנה לשוטים ולקטנים. כלומר, אצל ילד קטן שאין לו יכולת רוחנית מתאימה, אפשר למצוא לפעמים נבואה. גם אדם בעל שיגעון מסוים יוכל לדעת דברים נסתרים. אבל כאמור, אין לנו יכולת לדעת מי דובר אמת, מי שפוי ומי שרלטן, ולכן עדיף לדבוק בכלל הידוע 'תמים תהיה עם ה' אלוהיך'.

פרשת שבוע

בפרשתנו נאמר: "זאת חקת התורה". הפרשה הקודמת מסתיימת במילים: "לא תחללו ולא תמותו", ומיד אחרי כן מתחילה פרשתנו במילים "זאת חקת התורה". מה הקשר בין שני הדברים? חכמינו ז"ל במסכת שבת (ל' ע"א) מספרים על דוד מלך ישראל ע"ה, שכשרצה להישמר מפני מלאך המוות שלא ימיתהו, ישב ולמד תורה. כעין זה מספרת הגמרא (בבא מציעא נט' ע"א) על רבה בר נחמני שכשברח מפני המלכות, עלה על דקל גבוה, ושם ישב ולמד, ומלאך המוות לא יכול היה לקחתו כל עוד ולמד תורה. ודבר זה רמוז בסמיכות הפרשיות: "ולא תמותו" – "זאת חקת התורה", שעל ידי לימוד התורה נתן להימלט אפילו ממלאך המוות. וכלל זה הוא יסודי מאוד ביהדות, ואפשר לומר אפילו ה א' ב' של עם ישראל, כי התורה היא הבסיס לכינוינו בעולם "יהודים". ואנו צריכים להתגאות ביהדותנו, ולא חס ושלום ללמוד ממעשי הגויים. אנו בני מלך. אין ספק כי בן המלך לא ישחק בחול עם ילדים מפשוטי העם. כך גם אנו. אנו מובדלים מבין העמים, וההבדל שלנו מתבטא ע"י לימוד התורה, ואהבתנו אליה והערכתנו למי שלומד אותה. ישנו משל נפלא על ליצן שהיה משמח את כל אנשי העיר. כולם ידעו שאדם הנכנס לדיכאון נפשי, הולך לליצן הנמצא בסוף העיר ובתוך כמה דקות חוזרת על פניו שמחת חיים.

יום אחד הגיע לרופא אדם שנכנס לדיכאון נפשי וביקש תרופה מהרופא. אמר לו הרופא כי לא כדאי להתחיל בתרופות. "יש ליצן בסוף העיר, הוא יכול לרפות את נפשך". התחיל החולה לבכות בבכי מר ואמר: "אני הליצן, ואין מי שישמח אותי"… לפעמים חושבים אנו שכל אנשי התקשורת המפורסמים, יש להם חיים שיש בהם רק טוב, אך בסוף כולם רואים את התוצאה. רבים מהם עם המון כבוד וכסף שנמצאים היום בבית העלמין ב"חלקת מתאבדים", רח"ל, והקב"ה יפקח עיננו בתורתו וישים בליבנו אהבתו ויראתו, ובא לציון גואל בברכת שלום על ישראל.

שאל את הרב

שאלה

לאחרונה אני רואה יותר ויותר הודעות SMS, הודעות בפייסבוק, במייל או בכל אמצעי אלקטרוני אחר בבקשות לקריאת תהילים על החטופים או על חולים. ואני שואל אותך כבוד הרב, האם זה יעיל ומועיל? אם אתפלל על מישהו שאני לא מכיר זה יעזור לו? ובכלל, אם הקב"ה גזר עליו משהו למה שאני "אבטל מעליו את הגזירה"?

תשובה

אין תפילה שלא מועילה, רק שלנו אין העיניים לראות מה פועלות התפילות של עם ישראל. ויש פוסקים הסוברים שאם אני יכול לבקש על הזולת החולה אפשר שאני עובר על "לא תעמוד על דם רעך" כי אפשר שתפילתי תעזור לו.

פעם אחת נכנס יהודי שלא נפקד בבנים לרבי מקוצק זצ"ל שיתפלל עליו, אמר לו הרבי ה' יעזור תמשיך להתפלל ולקוות, לאחר זמן שלא נושע חזר אל הרבי ואמר לו התפילות לא הועילו. גער בו הרבי ואמר לו, בזכות התפילות שלך מאה נשים עקרות נפקדו ואתה אומר לא עזרו. קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.
באשר לשאלה למה לבקש היפך הגזירה שגזר הקב"ה, ובכן חז"ל אמרו במסכת יבמות שלא היו האבות והאימהות עקרות אלא מפני ש"הקב"ה מתאווה לתפילותיהם של צדיקים", כך הקב"ה מתאווה לתפילת עם ישראל שמכוח התפילות יתבטלו הגזירות, וכך רצון הקב"ה, וכמו שאב ואם לפעמים מתגרים בחינוך שלהם "ומציקים לו" כדי לשמוע את בכיו ותחנוניו, מתוך אהבתם אליו, כך רצון ה' שנפנה אליו על כל דבר, ואף אם אינו דבר הקשור אליך אלא לאדם אחר ויש בזה משום חסד של אמת בתפילה על הזולת, ויתרה מזו אמרו חכמים כל המתפלל על חברו והוא צריך לו נענה תחילה.

הרב רפאל סבתי