היום ה-25 בינואר , 2024

Select your Top Menu from wp menus
אפרת סולימן
רוצים לחיות בסרט

בשבוע שעבר עשינו מעשה והחלטנו לנסוע ללב המפרץ לראות סרט ב"יס פלנט". הגענו שמחים ומופתעים לקניון, שפעם לפני כמה וכמה שנים היה כמעט על סף חורבן, כשבאמצע שלו עמד בסבלנות והוצג לו טיל סקאד שנפל שם במלחמת המפרץ.
קרא בהרחבה
האמת בפרצוף

כיאה למישהי שהפייסבוק שלה לא עבד שלושה ימים, פספסתי בנחת את כל תקרית ה"ערסים לייט" שדוברה, הושמעה, שנעשו עליה כתבות והשמיעו עליה שמועות, שהספיקה לעבור גלגולי חיים רבים עד שנזכרתי סתם לבדוק מה קורה בעולם וגיליתי שקורה הרבה.
קרא בהרחבה
תרבות, רבותיי

את הפסטיגל הראשון (והאחרון שלי) ראיתי בקולנוע שניר, בזמנים שהיו בדיעבד דמדומי חייו. ישבתי מוקסמת ונפעמת מול הפלא הזה שהתגבש מולי, מה שהיה עד עכשיו נחלת הטלויזיה, קרם עור וגידים למציאות שהיה אפשר לגעת בה
קרא בהרחבה
העדר והרועה

השבוע מצאנו עצמנו מביטים על שני קצוות שונים של החברה הישראלית בעודם נפרדים מדמות משמעותית, מנציחים את זכרה ומנסים להשאיר את רוחה שרירה וקיימת. יום האבל הלאומי על הירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל, צוין השנה בקרבה לסיום שבעת ימי האבל על מותו של המרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
קרא בהרחבה
מורה לחיים

עכשיו, אחרי שכל החופשים הגדולים נגמרו, הסופגניות בפתח, הקרמבו כבר בשיאו, ובתי הספר חזרו לשגרה, אפשר סוף סוף לדבר קצת על האנשים שתורמים לעיצוב חיינו וחיי הדור הבא, המורים. הרבה פעמים כשאני שומעת כל מיני טרוניות על איכות החינוך ומצב ההשכלה בארץ, אני בודקת עם עצמי פנימה ומרגישה ברת מזל
קרא בהרחבה
החיים יהיו יפים אחרי הבחירות, אז למה שלא נתחיל מעכשיו

יהודי, ערבי-מוסלמי, נוצרי ונזירה הולכים ברחוב. לא, זאת לא התחלה של בדיחה, זאת המציאות במדינה שלנו. מדינה רוויה בקונפליקטים, דעות, קצוות, התלהמות. אבל בסופו של דבר כולם חיים יחד, ולרוב בסוג של שקט
קרא בהרחבה
האדיוט המושלם

לימי כיפור יש חיים מיוחדים משלהם. יש שמבלים בבית הכנסת, יש שמשקיעים עצמם בקריאה, יש את הצועדים ברחובות שנהנים מזה שאפשר ללכת על הכביש, מגיעים בסוף למד"א כדי לראות את כל מי שלא פגשו מיום כיפור שעבר.
קרא בהרחבה
הדרכים שבהן לא צעדנו

ראש השנה במובן כלשהו קצת מזכיר יומולדת. התרגשות לקראת השנה שתבוא, סיכום ביניים של מה השגנו ופנינו לאן, הבטחות והחלטות וחשבון נפש בתחום כזה ואחר. אכן כזה הוא ראש השנה, חג של התחלות חדשות והסתכלות לעתיד. אבל בואו נודה על האמת.
קרא בהרחבה
מזדקנים, הא?!

מזל טוב! יש לי יומולדת! כן אני מיחידי הסגולה שנולדו בתקופה הכי מעיקה בשנה. שלהי החופש הגדול, כשכולם כבר עייפים, רצוצים ושבעים מכל דקת חופש, ומתפללים שתתחיל כבר שנת הלימודים. שלהי הקיץ, כשמועקת החום כבר הופכת בלתי נסבלת ומצפים בלבב פנימה שתרד עלינו איזה טיפת גשם. בקיצור, שלהי הסבלנות בואכה חגי תשרי
קרא בהרחבה
יש חדש תחת השמש?!

מן הראוי היה אולי שאזכיר כאן את יום האהבה, את לידתו של יורש העצר הבריטי, את החום הבלתי נסבל והחופש הגדול. אבל את כל אלה אשאיר לאחר כבוד לפעמים אחרות או לאנשים אחרים. הפעם השעה דוחקת וכבר מתחילים להרגיש את תעמולת הבחירות לראשות העיר, ופה ושם אני מוצאת את עצמי בשיחות סלון במי עדיף לבחור.
קרא בהרחבה
אימת השכחה

השבוע הצטיינו בעיקר בשכחה. שכחנו שהקיץ הקודם היה חם באותה המידה, שכחנו ילדים במכוניות, שכחנו שההיסטוריה באה ללמדנו כמה דברים, למקרה ששכחנו. הימים ימי אבלות על חורבן ושנאת חינם. ודווקא בימים אלו זה נעשה צורם יותר ויותר להיתקל באנשים שחושבים שיש להם מונופול על החוכמה.
קרא בהרחבה
ברוך שעשני אישה

לא יאמן כמה תלאות עוברת האישה המודרנית ולוּ רק כדי לחוש את המילה שיוויון בנפשה. לא סוד הוא שאולי הזמנים השתנו, נשים עובדות ומפרנסות, נמצאות במוקדי כוח, ועדיין שכבה שלמה של גברים ואף נשים מאמינים בכל הווייתם שלהיות אישה משמע נחיתות. נחיתות שכלית או מנטלית במקרה הגרוע, אך ברוב המקרים נחיתות בזכויות ובמעמד...
קרא בהרחבה