ראשית צריך להבין שבעקבות העלייה ממדינות חבר העמים, החל נושא הגיור לתפוס מקום מרכזי בכותרות. באופן כללי, ניתן לומר שיש שתי גישות מרכזיות לגיור: האחת גורסת שעלינו לקבל כל אדם המצהיר על כוונתו להצטרף לעם היהודי, ואילו הגישה השנייה בה נוקט הממסד הרבני, כמו גם כל סמכות תורנית בישראל, טוענת שאי אפשר לקבל כל גוי לעם היהודי על סמך הצהרה בלבד, ושיש להעבירו מסלול לא מזורז של גיור. המטרה היא שבסוף המסלול אותו גוי יהיה לא סתם יהודי, אלא יהודי שומר מצוות.
הגישה הזו מקוממת לא מעט אנשים בציבור הישראלי. "מדוע בעבר רות המואביה לא הייתה צריכה לעבור את ההליך המתיש?", שואלים רבים, "ולמה קיים בכלל הכרח לשמור מצוות?". במילים אחרות, מדוע הגר לא יכול להצהיר מראש על כוונתו להיות יהודי, אבל חילוני?
הדת היהודית היא בדיוק ההיפך משאר הדתות שכן הנוצרים והמוסלמים מוכנים לשלם כדי להעביר אנשים לדתם ובמסעי הצלב או בגירוש ספרד ראינו שזה יכול להגיע גם למקומות אלימים ואף אכזריים. זה מראה שהדבר זול ולא רציני.
יש סיפור על רבי יונתן אייבשיץ שתמיד היה מנצח בוויכוחים את הכומר, בנוכחות המלך. הכומר כבר אמר למלך בייאוש 'אותו אני לא יכול לנצח, הוא מיוחד במינו. אבל אוכל לנצח כל יהודי אחר'. המלך הציע לו להזמין יהודי אחר, וכך הכומר ירד לרחוב, מצא עגלון, והעלה אותו אל ארמון המלך. אמר לו הכומר, בניסיון לייצר ויכוח, 'אני עכשיו מנצר אותך, מטביל אותך, מזה עליך מים, ורק תגיד שאתה נוצרי. בתמורה אתן לך סכום גדול של זהב. אתה מוכן?'. העגלון סירב בתקיפות. המלך והכומר תמהו לפשר הסירוב הנחרץ, והעגלון הסביר שאביו אמר לו לפני מותו שאם יום יבוא ויבקשו ממנו להחליף את סוסו בסוס אחר תמורת תוספת תשלום, סימן שהסוס שרוצים לתת לו נמצא במצב גרוע. 'אני לא מבין הרבה בדתות, אבל אם אתה רוצה להוסיף לי כסף על מה שיש לי, סימן שזה פחות טוב', סיכם. מה הנמשל? בדרך כלל לא צריך להתאמץ כדי למכור דברים איכותיים. הקונים כבר יבואו אליך. מכאן מובן שיהדות היא לא דבר פשוט, וממילא אנחנו לא מכריחים או מפתים אף אחד להתגייר. אבל אם אדם שהתרגל לחיות כלא יהודי רוצה להתגייר, ואז יחליט פתאום לסגת לאחר הגיור, זו בעיה. כי עכשיו הוא לא גוי שאוכל אוכל לא כשר בהיתר, לדוגמא, אלא יהודי שעושה זאת באיסור.
אך כאן מגיעה השאלה, מה קורה אם אותו אדם מצהיר שיש לו רצון ויכולת להיות יהודי, למה להכביד עם לא מעט בדיקות ומבחנים? והתשובה ברורה, גם כשאדם רוצה להיות טייס הוא עובר המון בדיקות ומבחנים. לא כי בצה"ל רוצים להכביד עליו, אלא רוצים לראות שיש לו את כל היכולות והרצון לעמוד במטלות. בדיוק כמו ביהדות, כל הקשיים שנמצאים בדרך לגיור נועדו רק כדי לבדוק אם הגר באמת יוכל לעמוד בהם.
ולכן הקונפליקט מגיע כשהוא רוצה להתגייר לא מתוך אהבה ליהדות אלא מתוך שיקולים אישיים שכן אי אפשר להפוך ליהודי מבלי ללכת בדרך התורה, כי התורה זה היהדות, והיהדות זו התורה. על פי היהדות, גיור יוצר שינוי במבנה הרוחני של נשמת האדם. שינוי זה יוצר שדרוג שמשמעותו חיוב לעמוד בתרי"ג המצוות. אי אפשר לעבור את השינוי הרוחני הזה ללא קבלת מצוות. ולכן כל עוד הגיור נעשה מתוך שיקולים אישיים ולא מתוך קבלה אמיתית של המצוות, אין התאמה בין המבנה הרוחני של הגוי לזה של היהודי. בגלל זה הם אסורים להינשא.
גרות צריכה לבוא מתוך קבלה פנימית עמוקה שזה באמת מה שהאדם רוצה. בשביל לבדוק את מידת הרצינות שלו, דוחים אותו כמה פעמים, אבל כשהוא מתעקש, מקבלים אותו בברכה. יש לא מעט מצוות בתורה הקשורות לגר, אחרי שהוא כבר מתקבל. יש 'ואהבת את הגר', כמו גם איסור לא להונות את הגר וכו'. כלומר, כשהגר כבר התקבל, התורה לא מתייחסת אליו חלילה כאל סוג ב', אלא בדיוק הפוך, כאל סוג אל"ף-אל"ף. על פי דין תורה, גר שהצטרף לעם היהודי וקיבל על עצמו את כל המצוות הוא כתינוק שנולד. במקרה שבו הגיור נעשה מתוך אינטרס שלא באמת קשור לרצונו להצטרף לעם היהודי עם כל המשמעויות שבכך, כאן הבעיה רק מתחילה.
אז בואו רגע נחזור למציאות ונראה שמתקיים כאן דיון בנושא הגיור שבכלל לא שייך למהות, אלא למי ייתן את תעודת הכשרות למתגיירים החדשים. הנה כמה ציטוטים שכתב השבוע הפרשן אבישי בן חיים, שמבין דבר או שתיים ביהדות ומגזרים:
"לא הש"סניקים הם הבעיה, לא הציונות הדתית היא הפתרון. ההלכה היא "הבעיה". נמשך מסע ההסתה וההונאה כאילו ש"ס אשמה בבעיות הגיור… ". אבישי מסביר מה המשמעות או יותר נכון חוסר המשמעות של העברת הסמכויות לגוף החרדי וביטול הרפורמה.
"א. ביטול חוק הגיור – ממילא שליש מדייני הגיור (כ9 מתוך כ27) בלבד הם חרדים, כל השאר ציונים דתיים. הציונות הדתית שולטת במערך הגיור שנים ארוכות ובכל זאת, ראו זה פלא, לא חוללה מהפכה בגיור.
ב. החזרת בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים למשרד הדתות, 12 שנה מאז טומי לפיד של 2003 בתי הדין יצאו משליטת ש"ס אל שליטת משרד המשפטים. לא ראינו שום שינוי"
ומשהו בעניין המדור הקודם "זוגות מעורבבים"
במהלך השבוע קיבלתי המון תגובות (לכאן ולכאן) בנושא עליו כתבתי בשבוע שעבר "זוגות מעורבבים" בו התייחסתי להשקפת היהדות כלפי נישואי יהודים וגויים, וכן גם בנוגע לדרישה לאפשר נישואים לזוגות חד מיניים.
אחת הטענות שחזרו על עצמן (בפייסבוק, במייל וברחוב) היא ההשוואה, כביכול (שימו לב, כביכול!) בין נישואי זוגות חד מיניים לבין דרישה עתידית להכרה בנישואי זוגות בני אדם עם בעלי חיים.
אני מודה, תחילה לא הבנתי על מה המהומה, משום שמבחינתי הכוונה לא היתה חלילה השוואה או אמירה מזלזלת כזו או אחרת כלפי אף אדם, אלא בכלל התייחסות למהפכות שקרו בעבר וכאלה שמתרחשות היום, ולשם כך השתמשתי באנלוגיה לא מציאותית בה בעתיד אנשים יכולים להפוך סדרי עולם ולרצות הכרה הזויה כמו נישואים עם בעלי חיים. לאחר שיחות עם מספר קוראים הבנתי שנעשתה כאן טעות בתום לב, וכוונתי לא תורגמה כראוי בניסוח ובכתיבה, ולכן אני מתנצל בפני מי שנפגע או חשב שיש כאן אבק של זלזול באחרים.
