עוד לפני שנתחיל, חשוב להבהיר שבכתבה הזאת אין הכוונה "לרקוד על הדם" של אף אחד ולא חלילה לבזות אחרים על חוסר ידיעתם, אלא בסה"כ להציג מציאות עגומה של שימוש מניפולטיבי של דברי תורה לצורך פופוליזם ויחסי ציבור עצמיים.
אז קודם נביא את ההקדמה:
חברת הכנסת עדי קול ממפלגת "יש עתיד", התראיינה השבוע בתוכנית 'מצד שני' בגל"צ והשליכה את פרשת השבוע הקודמת (קורח) להווה וביקשה ללמוד ממנה לקח: "קורח היה שותף להרגשה שלי, שהעם לא יודע מספיק על יהדות, אבל זה לא הופך אותו ללא ראוי. לא הופך אותו ללא מנהיג. הוא יצא למרד כנגד משה ואהרן תחת האמירה החזקה שכל העדה כולה מוקדשים, ואין סיבה שזה יתנשא על קהל. ובכן, אני לא בקיאה בפרשת השבוע, ורוב חבריי לא, אבל זה לא הופך אותי לפחות, פחות משהו. לא פחות יהודיה, לא פחות ראויה להנהיג את העם הזה".
אני מתאר לעצמי שכולכם הבנתם את חוסר ההבנה הבסיסי שלה בפרשת שבוע. זה בערך כמו לומר על פרשת שבוע, שבגלל שיש רק עשר פרות אדומות בעולם, מסעדות יוקרה מתקשות להציע אותם לאורחים, אף על פי שזה מהדרין מן המהדרין.
בכל מקרה, אותה חברת כנסת כנראה הבינה את הטעות שלה אחרי מספר שיחות טלפון של מקרוביה שהסבירו לה על ההבנה הלקויה שלה ואח"כ גם באה ההתנצלות: "אתמול יצאתי 'נעל' בגלי צה"ל", כתבה עד בפייסבוק שלה, וסיפרה "הייתי שמחה להגיד שדברי הוצאו מהקשרם, אבל לא כך הדבר. דברי נאמרו באופן לא מדויק, … לכן אני אנסה שוב: לא התכוונתי לנופף בבורות שלי בענייני יהדות. אני לא גאה בה. להיפך. הייתי רוצה להכיר יותר וללמוד יותר. בדרך מקרבת ומשתפת ולא מרחיקה ומאיימת. קראתי את פרשת קורח. אני יודעת שהוא 'מהרעים'. שהיום היו קוראים לו טייקון, ואף אחד לא היה מופתע אם הוא היה מתמרד כנגד מינויים פוליטיים שלא כוללים אותו ואת בני ביתו. אני גם יודעת שהוא כשל במבחן המנהיגות האולטימטיבי שמשה העמיד לו ונבלע באדמה יחד עם חבריו וכל רכושו". אח"כ ניסתה עוד ללטש ולהסביר "בכל זאת היהדות לא שייכת רק לדתיים" וכו' (מה שנכון אגב), אך הציטוט שהכי ראוי להתעכב עליו היא הסיבה למה בכלל הסכימה לדבר על נושא הפרשה כשאין לה מושג על מה מדובר:
"אתמול בערב התקשרו אליי מגלי צה"ל, וביקשו שאדבר על פרשת השבוע. "אני?" שאלתי, "פרשת השבוע? זו טעות? מה לי ולפרשת השבוע?". "תקראי קצת", אמרו לי, "זו פרשת קורח, משהו פשוט, תציעי פרשנות".
סיימתי את השיחה ושאלתי את הסובבים אותי אם מישהו יודע משהו על פרשת קורח. שתיקה שררה בחדר. נו קורח, ההוא מ"עשיר כקורח" וכאלה. מישהו…?
כאן נעצור ונחשב לרגע, האם מישהו תיאר לעצמו שחבר כנסת שהוא בור מוחלט בפיזיקה, ידבר בגאון ובפומבי על מערכות אלקטרואופטיקה, אסטרופיזיקה או על פיזיקת חלקיקים? אני לא בטוח שאחד מחברי הכנסת שלא מבינים בספורט היה מסכים להגיע לעמדת הפרשן במשחק כדורגל ולהסביר לנו מה הוא רואה. אך כשמדובר בדברי תורה, כולם הופכים לחכמים גדולים, קוראים מילה או שתיים וכבר הופכים למוסרי דרשות.
יש אמרה רווחת שאומרת "היהדות לא שייכת רק לדתיים" והיא אכן נכונה, שכן כל מי שיכול לבוא וליטול יבוא וייטול, אך עם זאת זה אבסורד שכל אחד מצטט פסוקים (שיוצאים מהקשרם), מוסר דרשות בלי שלמד אות או חצי אות, אלא סתם רפרף או קרה איזה ציטוט בטריוויה.
נכון, לא רק אנשים שלובשים ציצית ומתפללים 3 פעמים ביום רשאים לדבר בנושא יהדות, אך עם זאת לא כל אחד רשאי לעוות, לשנות, להפוך גיבורים לרשעים ורשעים לצדיקים. כשנאמר 70 פנים לתורה, לא התכוונו גם לבדיות ליבם של בני האדם, אלא לזיוויות שונות בהסתכלות על התוכן והפירוש התורני.
כל הסאגה הזאת של נשות הכותל השיגה את מטרתה מצידן. מסקרים אותן, סופרים אותן, כותבים עליהן ולמעשה הפרובוקציות שנועדו למשוך תשומת לב אכן הוכיחו את עצמן, אך בואו ננסה לבחון לעומק את העניין. כמה מתוכן, מתוך אלה שמוסרות נפשן להתפלל עם תפילין בכותל שומרות שבת? כמה מהן טובלות במקווה, מפרישות חלה כו'?
סביר להניח שלא נראה אותן נלחמות להפרדה בין המינים בצה"ל, בשירותים ציבוריים וכו', אלא מה שמפריע להן זה שיהודי רוצה להתפלל לאלוקיו בלי הפרעות ומחשבות זרות ובנחת, אך כנראה שזה לא מקובל עליהן.
