דרך ארץ קדמה לתורה?

דרך ארץ קדמה לתורה?

ניתן לשמוע הרבה פירושים, חלקם אף סותרים לחלוטין אחד את  השני, לפירוש  המשפט "דרך ארץ קדמה לתורה", כמובן, השאלה את מי שאולים. כך או כך, זה לא משנה את העובדה כי התורה עצמה מלאה בדרך ארץ, מוסר והמון התייחסות לפן החברתי ובינאישי. לחלק מזה קוראים  פרקי אבות *** ביום חמישי נחגוג את ל"ג בעומר, כמה נתונים שאולי לא ידעתם *** וגם שאלות רב

כמו לכל נושא במציאות, גם לדרך ארץ, מידות ומוסר של נפח גדול מאוד בעולם התורני, כשהמפתח לחיים בריאים, תקינים ויפים נמצא בפרקי אבות, המדריך האישי לאתיקה, מוסר ומידות טובות.
מי מאיתנו לא מכיר משפטים ופתגמים כמו "ואהבת לרעך כמוך", "איזהו גיבור הכובש את יצרו", "אם אין אני לי מי לי" וכו'. למרות האבק שהעלו, הם עדיין הנהגות ואורחות חיים תוצרת פרקי אבות הכי רלוונטית שיש. אותם פרקי אבות הם הסוד הכי גלוי למציאות מתוקנת. משפטים אלה, הבאים מפי תנאים מהדור התלמודי, מלאים במוסר ועצות לחיים, בכוחם למנוע את אותן תופעות כואבות שמעטרות את כותרות העיתונים ואת המציאות היומיומית המצערת.

 
כפי שציינו, נאמר "דרך ארץ קדמה לתורה", אך לא כולם באמת יודעים מה היא דרך ארץ, שכן אינה כתובה שבשום עיתון או ספר בהוצאת 'כתר', ואינה מוסכמת כולה ע"י כל בני האדם, שכן כל אחד רואה ומנסה ליישם אותה לפי ראות עיניו. תחשבו למשל, מה היה קורה אם לא היה שלטון חוק, וכל אחד היה נוסע בכביש איך שבא לו? מספר התאונות היה גדל פי כמה וכמה. אך כשיש חוקים ברורים ומדוקדקים, בני האדם משתדלים ללכת לפי הכתוב. תחשבו למשל אם כולם היו משנים את חייהם ומיישמים את אמרות חז"ל, איזו מציאות שונה הייתה כאן?

מאיפה זה הגיע?

כאשר משה רבנו עלה להר סיני כדי לקבל מבורא העולמים את התורה, הוא שהה על ההר ארבעים יום וארבעים לילה, במהלכם לימד אותו האלוקים את התורה כולה. התורה שניתנה למשה מסיני כללה שני חלקים: החלק הכתוב ("תורה שבכתב") והחלק שנמסר בעל-פה ("תורה שבעל-פה(". התורה שבכתב מכילה את חמישה חומשי התורה ומאוחר יותר נוספו ספרי הנביאים והכתובים, מה שאנו מכירים כיום בשם "תנ"ך". התורה שבעל-פה, לעומת זאת, לא הועלתה על כתב ונמסרה מאב לבנו במשך מאות שנים. כך נמשכה המסורת עד לימי רבי יהודה הנשיא. רבי יהודה ראה שהתלמידים מתמעטים והולכים והצרות מתחדשות ובאות, וממלכת הרשעה פושטת בעולם ומתגברת, וחשש כי התורה שבעל-פה תישכח מן העם. הוא העלה את הדברים על כתב בחיבורו "שישה סדרי משנה".
ששת סדרי המשנה מחולקים ל-63 חלקים המכונים 'מסכתות'. המסכתות עוסקות בדינים הנוגעים לכל תחומי החיים היהודיים: מחגי ומועדי ישראל, חקלאות, דינים שבין אדם לחברו, יחסים משפחתיים, קורבנות ועוד. אך מסכת אחת מוקדשת לאתיקה יהודית, מידות טובות וערכי ישראל: מסכת אבות.

פתגמים רבים מפרקי אבות הפכו למטבעות לשון נפוצים בימינו, כמו: "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי", או "הווי דן את כל האדם לכף זכות" ו"אל תפרוש מן הציבור".
בעקבות אבותינו שהקדישו את הימים לאחר יציאתם ממצרים לעידון אישיותם על-מנת שיהיו ראויים לקבל את התורה בהר סיני, אנו מקדישים את 49 הימים שבין פסח לשבועות להתמקדות בשיפור עצמי. לימוד בפרקי אבות העוסק במוסר, אתיקה ומידות טובות הוא הכנה מצוינת לקראת חג קבלת התורה.

רשב"י, ל"ג בעומר ומדורות

ל"ג  בעומר, חג המדורות, תפוחי האדמה והגילוח, אומנם חג  מיוחד ומרגש, אך אם נשים לב הוא אינו מוזכר בשום מקום  בתורה, במשנה, בגמרא ואף יותר מזה, גם כשמוזכר בספרי ההלכה שנכתבו מאוחר יותר הוא מוזכר כתאריך המציין סיום  של תקופה והתחלת תקופה חדשה. אז מה כל כך מיוחד ביום  המיוחד הזה, שמכל  רחבי הארץ עולים למירון, לקברו של  רבי שמעון בר יוחאי?
מאז שנפטר רבי שמעון בר יוחאי ועד היום מדי שנה ביום פטירתו, כלומר, ל"ג בעומר, מושך קברו במירון (ביחד עם קברו של בנו אלעזר) רבבות יהודים. רבי שמעון נולד אחרי שנות ציפייה ארוכות ומייסרות להוריו שרה ויוחאי (ומכאן "בר יוחאי" – בר משמעו בן). בתקופתו, כך מספר התלמוד, גזרו הרומאים שלא להסמיך רבנים חדשים כדי שהעברת התורה מדור לדור תיפסק. רבו השני של ר' שמעון, רבי יהודה בן בבא, הצליח בכל זאת להסמיך חמישה תלמידים, בהם גם שמעון, במקום מסתור בין ההרים שבין אושא לשפרעם. הרומאים גילו זאת ושלחו חיילים על מנת להרוג את לומדי התורה, אבל רבי יהודה ביקש מתלמידיו להימלט. הוא עצמו היה מבוגר מכדי לברוח, והרומאים תפסו אותו ורצחו אותו באכזריות.

רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), מחברו של "ספר הזוהר"  במאה ה-2. זהו הספר החשוב ביותר בקבלה ונחשב לספר  היסוד העיקרי. הרשב"י חי בתקופה שבין התלמוד ו"הזוהר" ונחשב לחוקר גדול של הטבע שלנו ושל העולם העליון. הוא גם נמנה עם החשובים שבחכמי התלמוד, והוא מוזכר בתלמוד כ-4000 פעמים. הוא שלט הן בשפת התלמוד והן בשפת הקבלה,  בעזרתן הוא תיאר את מערכת ההנהגה העליונה, הנסתרת  מאיתנו: אילו עולמות רוחניים ואילו כוחות כלולים במערכת  הזאת, איך נולדים בה כל מאורעות ההווה והעתיד, כל  החידושים וההתהפכויות, איך הם יורדים משם לעולם שלנו,  ובאיזה אופן הם מתגלים בו, בהתלבשותם בחומר של העולם  הזה. 

אש אש מדורה

שנים שאחרי שרבי שמעון בר-יוחאי יצא מהמערה, הוא הפך לאחד הצדיקים הגדולים בדורו, והעביר את תורתו לתלמידיו. ביומו האחרון כינס את תלמידיו וביקש לומר להם דברים אחרונים. בספר הזוהר (אידרא זוטא, דברים, פרשת "האזינו") מתואר אותו יום פטירה: "אותו יום (ל"ג בעומר) ביקש רבי שמעון בר יוחאי להסתלק מן העולם, והיה מסדר דבריו. נתכנסו החברים לביתו והוא אמר להם: 'עתה שעת רצון היא, מילים קדושות שלא גיליתי עד עתה, רצוני לגלותן'. כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית, ולא היה איש אשר יקרב אליו, כי לא יכול, כי האור והאש היו מסביב לו. משיצאה מיטתו, פרחה באוויר, ואש הייתה לוהטת לפניה. והנה נשמע קול: 'עלו ובואו והתכנסו להילולה של רבי שמעון בר יוחאי'".

אז מה הקשר לאש בל"ג בעומר? בספר משלי נאמר "נר ה' נשמת אדם", והזוהר מסביר שיש נחת רוח לנפטר כשמדליקים נר לעילוי נשמתו. ואם אדם "רגיל" זוכה לנרות נשמה רגילים, הרי שרבי שמעון בר יוחאי, בעל הנשמה הגדולה במיוחד, זוכה למדורות גדולות, נרות ענק.

זו, אגב, גם תשובה לשאלה האם אפשר לצלות תפוחי אדמה במדורות. ובכן, כמו שלא חשבתם להשתמש בנר הנשמה של סבתא שלכם לצליית מרשמלו, כך זה לא ממש מכובד להכניס לנר הנשמה הגדול של ר' שמעון בר יוחאי תפוחי אדמה. מה שכן, בהחלט מותר להכין שתי מדורות, האחת בתור נר נשמה גדול, והשנייה לתפוחי האדמה.

פהשקוולים

–        הרב שלום לוי שליט"א, רב העיר קרית שמונה, ליקט ערך והביא לדפוס חוברת מיוחדת לכבוד ל"ג בעומר עם קורות חיו ותורתו של רבי שמעון בר יוחאי,פרקי לימוד ושירה ליום ל"ג בעומר. החוברת (כמו גם חוברת יום העצמאות אותה חיבר והפיץ הרב לפני שבועיים) תחולק בבתי הכנסת בעיר, וכן ניתן להוריד אותה באתר האינטרנט של ארגון למען שמו-נה באהבה (www.lemaan8.co.il).

שאל את הרב

– נכנסנו לדירה חדשה בערב חג פסח. האם מותר לנו לעשות חנוכת בית בימי ספירת העומר?
"כן. העיקר הוא הלימוד שעורכים כולל הסעודה, כדי לקדש את הבית, אבל יש להימנע מכלי זמר, אך שירה בפה מותרת".

שאלה: בבוקר אני מכוונת את השעון המעורר בטלפון, וכשהוא מצלצל אני מפסיקה אותו, זאת מבלי לנטול ידיים. זה בסדר?

תשובה: "מותר לגעת בשעון קודם נטילת ידיים של בוקר, כמו כן מותר ללבוש בגדים, אבל להיזהר לא לגעת בעיניים באוזניים בפה וכו´ וכן במאכלים קודם נטילת הבוקר, משום רוח רעה שעל הידיים שיש בה סכנה".

הרב סבתי