מול קיבוץ כפר סאלד עומד לו תל עתיק "תל קליל" שמו. על פי ממצאים ארכיאולוגים מחפירות שנערכו בעבר, התל מסתיר את אחד מהסיפורים הרבים של ההתיישבות בארץ כנען/ישראל הקדומה. הממצאים נתגלו בחפירות ומזה מספר עשורים שלא שבו לחפור ולגלות את מכמני העבר ב"תל קליל".
הויכוחים על ישוב ארץ ישראל נשמעים נדושים וטרחניים לפחות אצל חלק מתושבי מדינת ישראל, שהעבר לא כל כך מעניין אותם ורק מה שהוא "עכשיו", מסוגל להעלות את רמת האדרנלין שלהם בדם. אולם מסתבר שהעובדות ההיסטוריות והממצאים, על אף שהם דוממים, זועקים את האמת גם בחלוף שלושת אלפים שנה.
בנימין אילתי, 83, מכפר סאלד, הוא ארכיאולוג-אוטודידקט, המלווה את הארכיאולוגיה וההיסטוריה של האזור זה למעלה מחמישים שנה. על אף גילו המתקדם, אילתי לא מוכן להיכנע מול כוחות חזקים וגדולים ממנו וממשיך להילחם כדי שהארכיאולוגיה בתל – קליל תיחשף ותיכנס לפנתיאון הלאומי.
בנימין אילתי שימש כמנהל המוזיאון בתל חי משך שני עשורים והיה ידוע כבר אז בקנאותו למורשת היהודית/ישראלית של הגליל. מהיכרותי את בנימין בשנים ההן הוא נראה זעוף וחרד תמידי. אילתי הוא מאותם האנשים שלוקח את החיים ברצינות יתר, ומתעקש להניח בראש סדר היום את הדברים החשובים באמת, בעיניו.
סיפורו של תל קליל מחזיר אותנו כ-3000 שנים אל המאות האחת עשרה והשתים עשרה, אל הישוב היהודי ששכן במקום. אילתי: "בחפירות שנערכו במשך ארבעה עשורים בתל בין היתר על ידי ד"ר קלייר אפשטיין ז"ל כלת פרס ישראל, נמצאו ממצאים מעניינים ובהם חרסים ולוחיות אבן שעליהן חרוטות אותיות בכתב עברי עתיק המספקות הוכחה לכך שבמקום שכן ישוב עברי במאות ה-11-12 לפני הספירה", אומר בנימין אילתי ויתרה מכך, "התל עצמו מזוהה עם הישוב המקראי "יהודה ירדן" המוכר בתנ"ך בתיאור גבולות נחלת שבט נפתלי.מיהו 'יהודה'? מקור השם אינו ידוע אך, לדעת היסטוריונים מדובר באיש מלחמה משבט נפתלי שלחם נגד הכנענים".
הרצון לוודא ולשמר ממצאים ארכיאולוגים הקשורים להיסטוריה היהודית בארץ ישראל, הם הדלק והמנוע למלחמתו של בנימין אילתי להפוך את האתר לאתר מורשת לאומי.
בחליפת מכתבים בין אילתי, רשות הטבע והגנים הלאומיים ומועצה אזורית הגליל העליון, עולה שעיקר ההתנגדות באה מכפר סאלד, ואליהם מפנה אילתי אצבע מאשימה בטרפוד התוכנית.
עמדתה של הרשות לטבע וגנים חיובית והיא אף מוכנה לצאת לדרך, וכך כותב בעשרים ושבעה ביוני השנה, סעיד חמוד מנהל מרחב גליל עליון ברשות הטבע והגנים לאילתי את המכתב הבא: "הנני להודיעך כי רשות הטבע והגנים מחוז הצפון החליטה לקבל את הצעתך ולקדם תכנונית את תל קליל ועינותיו כגן לאומי.
קידום התוכנית מותנה בהסכמת הקיבוץ, על כן אבקשך לדאוג למכתב הסכמה של וועד הקיבוץ ולהעבירו אלינו", כותב חמוד לאילתי.
אולם, מזכירות כפר סאלד פנתה אל מהנדס המועצה, וזה הוציא בתגובה מכתב לאילתי ובו הוא כותב: "הנדון תל קליל. מזכירות כפר סאלד כתבה לנו בצורה נחרצת לרדת מנושא הכרזת שמורה/גן לאומי בתל קליל. לא נוכל לפעול בניגוד לעמדת הקיבוץ", כותב מהנדס המועצה אורי אמיר לאילתי במכתבו מיום שלושה באוגוסט השנה.
ומה אומרים במזכירות כפר סאלד? בתגובה כתובה שקיבלנו השבוע מהמזכירות נכתב: "בנימין אילתי פועל מזה שנים רבות מטעם עצמו בקידום פארקים כאלה ואחרים באתרים רבים מסביב לכפר סאלד, אם בשטחים החקלאיים ואם בשטחי המרעה של הקיבוץ. כך פנה למוסדות שונים שהוטעו לחשוב שהוא מייצג את כפר סאלד. חלקם אף ביצעו, כתוצאה מכך, פעולות למורת רוחו של הקיבוץ.
בכל המקרים שמוסדות אלו פנו לקיבוץ הם קיבלו התייחסות של הנציגים המוסמכים של כפר סאלד. בחלקן שליליות ובחלקן חיוביות, כל מקרה לגופו.
אם יש לו טענה כלפי מוסדות אלה, עליו לפנות אליהם ובמיוחד למועצה האזורית הגליל העליון שמובילה ומרכזת פיתוח שכזה. אם יש לו טענה כלפי קיבוץ כפר סאלד עליו לברר את הנושא בקיבוץ. פרט לבנימין, לא פנו, לא קבוצת חברים ולא חבר אחד נוסף לקיים בירור בנושא זה. במידה ותהיה קבוצה שתבקש לקיים דיון ציבורי, ודאי שהוא יתקיים.
במידה וידוע לבנימין על פעילות עבריינית כלשהי, עליו לפנות למשטרת ישראל על מנת שתדאג למנוע זאת. קיבוץ כפר סאלד".
בינתיים בנימין אילתי לא אומר נואש ופניה שהוציא אל חברי הקיבוץ לקראת דיון (שאולי) יערך, הוא מביא את האסמכתאות החוקיות לעובדת היות תל קליל נכס לאומי.
"חוק העתיקות: 1884- השלטון העותומאני מחוקק את חוק העתיקות הקובע שהעתיקות הם רכוש השלטון.
1919- המנדט שבריטניה קיבלה מטעם חבר הלאומים לשליטה על ארץ ישראל (סעיף 21) מחייב את בעל המנדט לחוקק חוק עתיקות.
1920- פורסם חוק העתיקות. החוק טוען שהעתיקות הם רכוש המדינה. אזור העתיקות נמצא בבעלות המדינה".
בנימין אילתי חותם את פנייתו לחברי קיבץ כפר סאלד וכותב "תל קליל, בכניסה לתל מוצב שלט מרשים שמכריז בברור שהתל בבעלות הרשות לטבע והגנים והמועצה האזורית. בשלט אין שום התייחסות לקיבוץ כפר סאלד ולהיסטוריה של הקיבוץ בראשיתו על התל. תל קליל, חותם אילתי את פנייתו הנרגשת לחבריו בקיבוץ "הוא בעל ערך לאומי ומוסדות השלטון מחויבים על פי חוק לשמר ולפתח אותו כנכס לאומי.
אני פונה לכלל חברי כפר סאלד לתמוך במאבקי למען הגשמת מטרה חשובה זו".
נקווה שאכן תמצא הדרך לחשוף את הממצאים החשובים בתל קליל בשיתוף פעולה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר.
