רקע לפרשה:
קורח, בן דודם של משה ואהרון, ואיתו 250 אנשים חשובים ומכובדים, נקהלים על משה ואהרון ומטיחים בפניהם את המשפט הבא "כל העדה, כולם קדושים, ומדוע תתנשאו על קהל ה'"? ובמילים אחרות – מערערים על סמכותם ועל מנהיגותם.
משה רבנו, שבע ממחלוקות והתקוממויות, מוכן להעמיד למבחן את מנהיגותו ואת כהונת אהרון, ומציע לעדת קורח להביא קטורת לפני ה', כנגד הקטורת שיביא אהרון הכהן.
כעסו של משה גובר, כאשר דתן ואבירם הרשעים, שהצטרפו גם הם אל קורח במחלוקתו, מסרבים לפנייתו של משה להידבר ולנסות להגיע להסדרת המחלוקת בדרכי שלום. משה פונה אל הקב"ה ומבקש שלא יקבל את מנחתם של הרשעים.
כאשר מגיעים אנשי קורח והקטורת בידיהם, מזהיר משה את כל העם, על-פי ציווי ה', להבדל ולהתרחק מעדת קורח, כדי שלא יומתו אתם בעוונם. משה רוצה להוכיח לכל העם באופן מוחלט, כי כל מעשיו מוכוונים מלמעלה, ולכן קובע מבחן: אם מיתתם תהיה רגילה, הוא אינו שליח ה', אך אם ימותו המסיתים מיתה משונה, יבלעו באדמה, תהיה זו הוכחה חותכת לחטאם נגד משה כשליח ה'.
ואכן, דברי משה מתקיימים. האדמה פותחת את פיה ובולעת את קורח ושותפיו המסיתים, על כל ביתם ורכושם. מיד לאחר מכן מגיע עונשם של 250 מקטירי הקטורת הזרה, והם נשרפים באש שמימית.
לכל סיפור יש רקע לסיפור
אשתף אתכם במשהו שהסתדר לי בראש רק השבוע.
איפשהו במהלך השנה האחרונה שמעתי שיעור תורה באינטרנט של הרב זמיר כהן. הוא דיבר על מחלוקות, ויכוחים ומריבות ואמר משפט שהיה לי קשה להסכים איתו (עד השבוע, כאמור).
הרב טען שמחלוקת יכולה להיווצר רק כאשר לאחד הצדדים היה משהו בלב על השני לפני כן. כלומר, אין סיכוי שיש סתם מחלוקת, סתם ויכוח סתם מריבה אם לא קדם לכך משהו. נסו להריץ אחרונה את כל הוויכוחים והמריבות שלכם בחיים עם אנשים אחרים, לפי התיאוריה הזאת המחלוקת לא נבעה באמת מהסיבה הנראית לעין, אלא בגלל שישב למישהו משהו על הלב, וזה היה רק טריגר להתפרץ.
האמת, היה לי קשה מאוד להסכים עם זה. הרי יש אידיאולוגיות, ויש קווי חשיבה שונים, ולכן ההיגיון קצת מערער את הקביעה של הרב, שכמובן נשענת על מקורות.
השבוע נחשפתי לפירוש פסיכולוגי של הרמב"ן שהוכיח לי שאפילו קורח, שהיה בסה"כ איש די צדיק וישר נפל למחלוקת בגלל היסטוריה מעניינת, ואלו הם דבריו:
"ישראל, בהיותם במדבר סיני, לא אירע להם שום רעה, כי גם בדבר העגל, שהיה החטא גדול, ונִצלו בתפלתו של משה […] והנה היו אוהבים אותו כנפשם ושומעים אליו, ואילו היה אדם מורד על משה בזמן ההוא [חטא העגל], היה העם סוקלים אותו. קורח נטר למשה כל הזמן אבל ידע, שאם יגיד מילה רעה על משה רבנו, יהרגו אותו באהבתם את משה. אבל אחרי חטא המרגלים, כשנגזר על כל העם שימותו במדבר, אז הייתה נפש כל העם מרה והיו אומרים בליבם כי יבואו להם בדברי משה תקלות, ואז מצא קורח מקום לחלוק על מעשיו.
קורח מצא מקום לחלוק, למה? כי הוא חיפש את זה. זמן רב הייתה בליבו טינה טמונה כנגד משה והוא חיפש הזדמנות "לצאת עליו". וכמו שאומרים אצלנו בשכונה, לא היה לו גב. אבל אחרי שעם ישראל כבר כעס על משה הגיעה שעת הכושר וזה אכן קרה.
ה"משך חוכמה", רבי שמחה הכהן מדבינסק, שואל מדוע קורח ועדתו נבלעו באדמה דווקא. למה לא שריפה? למה לא תלייה? למה לא משאירים קבר? כי האדמה בולעת לתוכה את קורח ושוב השקט משתרר. כך גם מחלוקת, כשאדם נתקל בסיטואציה (בעבודה למשל) שצורחים עליו, ותוהה "מה עשיתי לו פתאום?" הוא צריך להבין שזה לא פתאום. זה היה שם בפנים ממזמן. זה היה בלוע בתוך האדמה של אותו אדם, רק עכשיו זה יצא.
קורח, איש הכמעט
אין חדש תחת השמש אמר שלמה המלך. מאז ומתמיד לא היה קל לחיות בעלבון, גם אם מדובר בעלבון שרואים רק במשקפיים שלך. קורח, היה אדם פיקח, צדיק, בן 130 שנה, ומעולם לא קיבל קידום בעבודה. הוא תמיד לוי, תפקידו ללוות מישהו/משהו אחר. אם תחשבו על כך, זה כמו להיות חבר הכי טוב של האיש עסקים המצליח, או להיות הסמנכ"ל האגדי, הסמג"ד או השחקן המחליף בקבוצה שלקחה אליפות. אתה כמעט שם, אבל ממש.
העלבון של קורח היה, שהוא לא יכול היה לראות את הקודש. הוא היה מנושאי הארון. על כתפיו כלי הקודש הקדושים ביותר והוא נושא את הארון על הכתף ואסור לו להסתובב ולראות את הכלים שהוא סוחב. במילים אחרות, כל כך קרוב לדבר האמיתי ותמיד ליד.
בריכה בהפרדה
הבריכה האולימפית (של זיגדון) היא עסק כלכלי ריווחי. כמו כל עסק, אמורים בעלי המקום לכסות את ההוצאות ולהתפרנס בכבוד. כל החלטה על פעילות צריכה להישקל בפן הכלכלי, וכך גם שעות ההפרדה לנשים וגברים. התשלום לעובדים, המציל, המשאבות, המגלשות וכו' הם הוצאה לא פשוטה, ולכן תשלום הכניסה אמור לכסות אותה. אך מה קורה בפועל כשהבריכה פותחת את שעריה רק לציבור מסוים, ובסה"כ מגיעים מספר מתרחצים בודדים?!
כבר הבנתם… זה המצב כיום, והוא עלול להשתנות לרעה אם העסק לא יהיה כלכלי. אז מה עושים? מגבירים את המודעות, מספרים מפה לאוזן לחברים, והכי חשוב מגיעים בחיוך ואומרים תודה על ההתחשבות בכניסה.
תיהנו.
קייטנת אייל
סניף בני עקיבא מקיים זה שנה שניה את קייטנת אייל לילדי בית ילד בחדרה.
אייל קראוס ז"ל, ילד בן 7 שהיה חלק מהסניף בני עקיבא, נהרג לפני 4 שנים בתאונת דרכים.
אייל התאפיין בצחוק ושמחת חיים לכן בחרנו להנציח את זכרו בהקמת קייטנה שמטרתה לשמח ילדים החיים במציאות קשה ומורכבת.
לאור ההצלחה והסיפוק הגדול מהקייטנה שקיימנו בשנה שעברה, החלטנו חניכי בני עקיבא סניף קריית שמונה לארגן גם השנה קייטנה בחופש הגדול לילדי "בית הילד תלפיות" בחדרה.
"בית הילד תלפיות" הוא בית לילדים ונוער בסיכון.
לילדים אלה אין "בית חם" שיוכלו לבלות בו בחופש, במקום זאת הם מבלים את החופשה בפנימייה.
בקייטנה אנו רוצים להביא אותם אל מקום אחר באווירה אחרת, לצאת איתם לשלושה ימים של כיף ואוירה טובה שיוציאו אותם מהמסגרת ומהשגרה המורכבת בה הם חיים. אוירה שתשאיר להם טעם טוב מהחופש כמו שכל ילד אחר בגילם היה רוצה.
הקייטנה תכלול הכל: לינה, הסעות, ארוחות, אטרקציות, פעילויות, צו'פרים ועוד.
ארגון קייטנה כזו כרוך בהוצאות כספיות רבות וכדי להוציא אותה לפועל, אנו זקוקים לעזרה שלכם.
נשמח אם תוכלו לפתוח את הכיס ואת הלב ולהיות שותפים בהוצאתה לפועל של "קייטנת אייל" שתוכל לעשות כל כך הרבה טוב בזכותכם.
ניתן לתרום גם מכספי "מעשר כספים". לעזרה בתרומות ניתן לפנות למוריה 0584992499
בנוסף, נשמח אם תוכלו לעזור לנו ולהפיץ מודעה זו למקומות הרלוונטיים.
