…דבר אחד אין כאן, הפתעה. אין שום הפתעה בשנאת החמאס ושילוחיהם בישראל (לא רק הערבים), אין הפתעה בבוגדנות של שכנים ודיירי אותו בניין ביהודים ואין שום הפתעה שהפורעים הערבים לא ינצלו הזדמנות ל'איטבח אל-יהוד'. בכל אלה אין הפתעות. צפוי וידוע מראש, לא מחוכמה, אלא מניסיון של מאה שנים.
ובכל זאת מה ההפתעה. שיש בינינו כאלה שמופתעים מכל מה שקרה. איני מסוגל להבין כיצד יהודי יכול לשאת בידו יחד עם הפורעים הערבים (עם חליפות או בלי חליפות) בקבוקי תבערה, סכינים, אבנים והמון-המון שנאה כלפי אחיהם היהודים. מאין זה בא? כיצד הגענו למצב שבעבר אומנם היו כאלה מעטים אך התנהגו כמצורעים והתחבאו. היום?! לא רק שאינם מתחבאים, אלא עומדים בראש מחנה השונאים, נושאים דגלים שלא בצבעי 'כחול לבן' ונטולי מגן דוד. כן, חלקם נושאים תארים מתקדמים של ד"ר ופרופסור… ויש אפילו אחד שכועס על כך שפרס ישראל נמנע ממנו.
עולם הפוך ואכזר כלפינו, כלפי מי שנרדף באמת שלושת אלפים שנה. כלפי מי שיש לו פיסת אדמה שאפילו אי אפשר לרשום את שמה במפה בגלל ש'מדינת ישראל' על המפה קטנה מהמילה 'ישראל'.
באירועי אוקטובר 2000 התעוררנו לבוקר חדש שהכינו לנו הפורעים הערבים (ותפסיקו עם מכבסת המילים "צעירים"). אחרי שנים של יחסים מתנדנדים, המציאות שהכינו לנו הפורעים ובראשם מנהיגיהם בכנסת, טפחה על פנינו. אז כבר הפעמונים והנורות אותתו וזעקו בקול גדול "אם אתה יהודי, חייך בסכנה!".
השבוע קיבלנו מהדורה מעודכנת של פרעות ב-לוד, רמלה, עכו, צומת גולני ובדרך למדינת הבדווים בנגב. אתה יהודי?! נפגע בך.
כדי להשתיק את המענה האוטומטי של חלק מהשמאלנים אכולי השנאה העצמית אומר. מעולם, מעולם לא אמרתי ולא אומר שצריך לפגוע, להזיק למוסלמי, נוצרי או כל דת אחרת רק בשל העובדה שאינו יהודי. כל אבא, בן, ובת הקמים בבוקר ויוצאים לעיסוקיהם, לפרנסה לימודים, לא רק שאסור לפגוע בהם, אלא צריך לשמור ולהגן עליהם.
לעומת זאת, כל מי שיוצא במטרה לפגוע ביהודי באשר הוא יהודי, למחוק אותו. נקודה. זה התרגום למציאות של 'חייה ותן לחיות'.
ולכן, נדרשת רביזיה בחלק מהחוקים וההוראות לטיפול בפורעים, במיוחד על רקע לאומני.
כל רעול פנים, דמו בראשו. כל אוחז אבן, בקבוק תבערה או חפץ/עצם ככלי נשק, דמו בראשו וכך הלאה.
צריך להיות נוהל קבוע של הטלת עוצר תוך התראה של זמן קצר מהרגע שמתפתחת אלימות מן הסוג הזה.
זהו, המשחק נגמר. העמדת הפנים הסתיימה. הצביעות נחשפה השבוע. אין כאן לא 'דו קיום' ואפילו לא 'קיום' שלנו היהודים.
מקווה מאוד שמדינת ישראל תפיק את הלקח מאירועי שבוע הבלהות הזה.
קורבן נוסף של חבורת מנדלבליט ושי ניצן
נגד האלוף אלעזר (צ'ייני) מרום מפקד חיל הים לשעבר, לא יוגש כתב אישום בחשדות של שוחד וכו' אחרי שכבר 'נחקר, הורשע ונשפט בתקשורת' לחמש שנים של השפלה וסבל שלו ושל משפחתו.
הגיע הזמן לנער את השיטה והעומדים בראשה.
להזכירכם. רק בית משפט חורץ דין, מה שלא קרה גם במקרה של אלוף מוערך בצה"ל.
בתמונה: האלוף אליעזר מרום. באדיבות עמותת חיל הים.
כולנו משטרת ישראל
ליבי ליבי עם שוטרי משטרת ישראל שהפכו אותם לאסקופה נדרסת במאבקים של כולם בכולם. הפגנות החרדים, הנכים, האתיופים, הדגלים השחורים, מחנה 'רק לא ביבי' ומי לא?! כל אחד בתורו, כל אחד עם צִדקת טיעוניו, התישו ושחקו עד דק את כח העמידה של מגני הדמוקרטיה והסדר החברתי. ליבי עם הקצינים המקצועיים שסורסו על ידי בג"ץ, סרטוני האייפונים והשיימינג ברשתות החברתיות, וגרמו לאותם קצינים איכותיים וערכיים לעשות שקר בנפשם ולא לפעול כפי שהמצב מחייב. אני מבין לחלוטין את השוטרים הללו שנוטרלו במטענים של שנאה ורצון לאנרכיה בתלונות במח"ש על "אלימות", ובתי המשפט ניטרלו אותם וחיזקו את כל מי שאיים על הדמוקרטיה והסדר החברתי.
צר לי, אולם זאת האמת כפי שמשתקפת משלל האירועים המצטברים במהלך השנתיים האחרונות.
ולכן, גם כאן חייבים לעשות רביזיה. ראשית, לתגבר משמעותית את משטרת ישראל בשוטרים וקצינים, להגן עליהם מצבא הצלמים והסרטונים הערוכים ולהעניק להם הגנה משפטית מהמעלה הראשונה.
תזכרו דבר אחד מחרחרי האנרכיה באשר אתם. היום זה אתם נגד יריביכם הפוליטיים, מחר זה אתם בצד השני. רק אל תבכו שאכלו לכם, ששתו לכם.
יומן אירועים ידוע מראש
שימו לב. בימים הראשונים יש שקט מוחלט מהמעטפת האזרחית-פוליטית, מה שמאפשר לצה"ל למלא את משימותיו. ככל שהזמן חולף מתחילים לצוץ: מפגינים בצמתים (עוכרי ישראל יהודים וערבים), חברי הכנסת הערבים מכל המפלגות, עותרים לבג"ץ והפוליטיקאים ממשפחת 'אוכלי הפגרים' קמים לתחייה ולפעילות.
מקווה שהפיצוץ הזה יוביל למשהו חדש, או לפחות מחודש של אכיפה לא בררנית של חוקי מדינת ישראל.
לטובת עם ישראל ומדינת ישראל. מקווה ומתפלל.
צל"ש לרפיק חלבי
ראויה לציון התנהלותו והתבטאותו של רפיק חלבי, מי שהיה בעבר עורך וכתב חדשות בערוץ 1 ז"ל, באירועי השבוע.
כיום משמש חלבי כראש מועצת דלית אל-כרמל, ובראיון בגל"צ עם קרן מרציאנו ואודי סגל.
חלבי: "כמי שהיה באולפנים האלה כעורך חדשות באירועי שנת 2000, אני מבקש מהתקשורת להפסיק להלהיט את הרוחות. כאשר עושים לופ של לינץ' 500 פעם, אנשים משופעים מזה. תפסיקו עם זה".
לא משנה שבעברו, חלבי נהג בדיוק כמו שערוצי הטלוויזיה נוהגים היום. אבל, מודה ועוזב, ירוחם. שאפו, רפיק.
תקשורת: קוצים לדנה וייס
ריבונו של עולם, מה עושה דנה וייס באולפנים?! מישהו מבין מה היא רוצה?! לא די לנו בחוליות ה-'מסייעת' של ה'פרשנים' וה'כתבים' בשקל תשעים, וגם היא ?!
נראה שרק מטעמי רחמים חייבים לפטור אותנו מנוכחותה של הגברת. הצילו.
הטענה המרכזית לערוצי הטלוויזיה זה המינון. הביטוי של מה שקרה באולפנים, כאילו אנחנו, היהודים הפורעים ומבצעי לינצ'ים סדרתי, והערבים מיעוט מתגונן…
וכמנהגם של אלה המוציאים דברים מהקשרם, הנה קיצור תולדות האמת וההיגיון (שלי).
כמי שדוגל שנים בכך שאנחנו צריכים להתייחס למעשים ולא למי עשה אותם, אין לי בעיה לגנות לינץ' כלינץ', שריפת בתי כנסת, בתים, מסגדים, מכוניות. עכשיו מי שנופל בהגדרה, מגונה. נקודה.
נגד פגיעה בחפים מפשע, ללא הבדל דת, גזע ומין.
בעד הגנה עצמית (אקטיבית) על נפש ורכוש.
נגד לקיחת החוק לידיים.
נגד פוליטיקאים המלבים שנאה ופרעות, מכל כיוון.
בעד שימוש בכח (אלימות) של רשויות החוק והאכיפה נגד פורעי חוק.
בעד אכיפת שלטון החוק על כל חלקי מדינת ישראל.
מדוע?! כי אלימות ופריקת עול היא הסרטן של החברה שלנו. זה מתפרץ במקום אחד ושולח גרורות קטלניות לכל הגוף.
