. אני עובד בחברה שיחסית לחברות אחרות היא "זהב".
אולי בגלל המחאה שלי ועל כך שעליתי ביוזמתי לכל כלי תקשורת אפשרי וספרתי על עבודת המאבטחים, אולי סוף סוף יו"ר ההסתדרות עופר עיני שמע או העבירו לו את מצוקתם של עובדי הקבלן ומצוקת חבריי לאבטחה ויצא להגן על העובדים, עלי ועל חברי שעובדים בחברות כוח אדם. לא משנה שם החברה, העיקרון פשוט ודומה. אני כותב כרגע על מאבטחים. כי אני עובד כמאבטח. לוּ הייתי צריך לכתוב גם על עובדות הניקיון אז אני צריך לחבר אינציקלופדיה.
אני רוצה לספר לכם על עובדי האבטחה. מאבטחי בתי ספר ומאבטחים העובדים מקומות ציבוריים בהם יש חובה לשים מאבטח בכניסה. אני כותב עלי. קוראים יקרים כאשר אתם עוברים ליד מאבטח, אז תחשבו שזה אני. הסיפור הוא גם על המאבטח שעברת לידו. אנחנו בני אדם ולא אוויר.
אני מאבטח בתי ספר כבר כ-14 שנים. עברתי מספר חברות שמירה כי הייתה תחלופה של חברות שזכו במכרז ומאחר ובית הספר רצה שאני אמשיך לאבטח אותם וגם הקב"ט רצה שאמשיך בעבודתי במקום שאני כבר עובד בו, עברתי לחברות שזכו במכרז.
זה סדר היום שלי: אני עובד בבוקר בבית ספר ולאחר בית הספר אני הולך לעבוד במקום נוסף. יוצא מהבית ב-0600 בבוקר וחוזר סחוט ועייף בשעה 20.00. במילים אחרות, 14 שעות עבודה וביטול זמן. בטח אתם שואלים "מה עם שעות נוספות?". אני לא מקבל שעות נוספות. שאלתי באחת החברות שעבדתי בהן, למה? אמרו שיש הסכם קיבוצי עם ההסתדרות שלא משלמים עבור שעות נוספות. לא התעצלתי הלכתי לבדוק בהסתדרות והתברר שזה נכון. קבלתי מהם הסבר שעד היום אני מנסה להבין אותו, ולא מבין, הסבר ארוך כגלות אך לא מובן. בקיצור יש הסכם כזה. תראו לי עוד מקום עבודה שלא משלמים שעות נוספות. לא רק זה. אסור לי לעבור את ה-180 שעות בחודש. אבל רובנו עוברים את השעות. אז את שעות העבודה של בית הספר מחשיבים לבד. וזה כתוב בתלוש בבירור. "עבור מוסדות חינוך". וייתר השעות במידה ולא "גנבו" לך שעות. מופיעות בספרות כגון 06 -41 שעות. 08:- 9 שעות. ואין הסבר מה זה ה-06 ו-ה08. השד יודע.
בעבודה בבתי הספר יש הרבה חופשים וכל חופשה זו קללה עבורי, כי בחופשים אין שכר. אנחנו עובדים לפי שעה. עבדתי קבלתי כסף, לא עבדתי לא קבלתי כסף. לפני החופשים צריך "לבכות" למנהל שייתן מקום עבודה. לא משנה איפה. פשוט לעבוד. ובמידה ויש, נגיד באחד הקיבוצים או בכל מקום מרוחק, אני צריך לנסוע בטרמפים. כי אין הסעה וגם חוזר בטרמפים. בשביל לא לאחר למקום השמירה אני יוצא שעה לפני הזמן ומאחר ובחופשות אינני עובד הרבה, אני מתנהג כמו נמלה. לעבוד "ולחסוך" קצת כסף לשעת מצוקה. אני עובד הרבה שעות, כשיש עבודה. השיטה לשרוד זה לחסוך. לא הולך בדרך כלל לאירועים כמו: חתונות, בר-מצווה וכל שמחה אחרת, כי זה אומר להוציא כסף בסכום של רבע שכר חודשי לאירוע. זה קשה לי. ולכן אני הולך רק לאירועים של חברים קרובים מאוד ולאחרים ממציא ספורים למה לא יכולתי לבוא. בגדים חדשים כבר שנים אני ואשת חיי לא קנינו חדש. אני מקבל מכנסים וחולצות מחברי הקיבוץ בו אני עובד. הם עושים סדר בארון ומביאים לנו כמו חדש ומכובס. לא יוצא לחופשה. מה לגבי דמי חופשה שנתית והבראה? אני מקבל דמי הבראה וחופשה שנתית רק שצריך לבכות על מנת לקבל. עבדתי בחברות אחרות ולא נתנו. לא רק שלא נתנו, עוד אמרו 'לך תתלונן בהסתדרות'. היו כאלה שלא רצו להמשיך והתלוננו. אני ועובדים אחרים נשארנו מחוסר ברירה. היו המון מקרים שהמשכורת לא ניתנה בזמן. אבל אני מכיר חברות שלא נתנו שכר גם מספר חודשים. בגלל שאין משכורת בזמן, אנחנו מגיעים לעבודה בעצבים ובבנק החשבון תופח. בחברה בה אני עובד משלמים מבטחים. זה ניתן לאחר שנכנס בחוק שיש חובה לשלם. לעומת זאת, בחברות שעבדתי. (ויש בהם חברים שאני מכיר) לא מורידים להם מבטחים או כל ביטוח אחר רק ביטוח לאומי ודמי בריאות. או מין דבר שנקרה סל ביטוחים, השד יודע מה זה. ובמידה ואתה מבקש שימשיכו לשלם למבטחים בו אתה חבר שנים רבות, נאמר לך שאין אתה קובע לחברה איפה לעשות לך את הביטוח לפנסיה. ככה מתנהלים חיי עובד קבלן.
לרובנו אין כסף לצאת לחופשה. לקחת את האישה לנופש או למסעדה טובה, חושבים מיליון פעם, ובסוף לא יוצאים. אני נשוי 37 שנים ומאז הירח דבש לא יצאנו לנופש. עובדים ועובדים והכל בשביל לשרוד ולשלם חשבונות בזמן. אחרי התשלומים נשאר "אוויר".
אני נותן לכל חבר כנסת, לראש הממשלה ולשרים לחיות חמש דקות כמוני. חמש דקות, לא יותר. הם לא ישרדו. תבינו, אינני מתבכיין והחלטתי לספר לכם כי שמעתי אנשים מקטרים וכועסים על השביתה הקצרה של ההסתדרות ואותי זה עיצבן. לכן כתבתי את מצוקת עובד הקבלן. צריך לפעול נגד קבלנים שמתעללים בעובדים. יש חוקים שחוקקו נגד התעללות בעובד. אבל לצערי לא אוכפים את החוקים. לוּ היו אוכפים את החוק ואחרי מספר תלונות היו סוגרים לקבלן את החברה, ההתעללות הייתה נגמרת. מר עיני! לא רוצים לעבוד כעובדי מדינה, אני בכל אופן. רק לאכוף את החוק וחזק ולתת כבוד לעובד. כבוד ושכר שמגיע לו. וכל התנאים שמקבלים עובדים רגילים במקומות עבודה. איננו רוצים נדבות. רק מה שמגיע לעובד, וכל הבעיות נפתרות.
תהיו טובים. ושבת שלום.
מסבא סטרול משה.
