השבוע ביום רביעי בערב, התפניתי לצפות בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס התמיכה בו.
היה חשוב לי לראות ולשמוע בעת ובעונה אחת את התמונה כולה. את תומכיו (בפה ובלב), את ההתבטאויות המלוות את ההתכנסות, להקשיב לתגובתו החיה הראשונה של נתניהו לאלה שבאו לחזק את רוחו, וכן, גם לצפות מה יגידו מתנגדיו, פרשני הערוצים השונים ואלה שהאמת והצדק ברוממות פיהם, ו'הסכין' הפוליטית מאחורי גבם.
נתחיל ממי שלא הופתעתי מתגובתו, וזה הקהל שהגיע. אנשים שפיהם וליבם שווים, מביעים את תחושותיהם ודעותיהם בגובה העיניים, בלי פלצנות ומילים גבוהות. כן, גם נוטפי זיעה ונסערים מהמעמד. בני אדם, בלי מסכות.
ממי עוד לא הופתעתי. לא הופתעתי מהפרשנים שממשיכים לומר את הגיגי ליבם, דעותיהם הפוליטיות ומאווייהם בסתר הלב להיות ה'דני דין' העוזרים לשמאל לדחוף את בנימין נתניהו מצמרת צוק-השלטון אל התהום.
אילו הם היו יודעים עד כמה הם שקופים, המבוכה הייתה גומרת אותם… אבל אתם יודעים מה?! עדיף 'עיתונאים' ו'פרשנים' כאלה, כי 'בזכותם' התמיכה בראש הממשלה רק הולכת וגוברת. מדוע? כי התפקיד שלהם להיות הניטרליים-האו"ם במשחק הפוליטי המתנהל בין תומכי ומתנגדי נתניהו, בין תומכי הימין ותומכי השמאל. אבל רובם, לא.
קוראי הטור הזה זוכרים וודאי שהטענה שמתנהל כאן מסע צייד של נתניהו הועלתה לפני חודשים רבים. היום זה ברור לא רק לציידים, אלא למי שמנסים לצוד. נתניהו ורעייתו שרה.
מי ממש לא הפתיע אותי? אלה חברי מקהלת השמאל הממושמעים והצייתנים שעיניהם נשואות אל המנצח והם ממשיכים לדקלם בדיוק מצמרר את סיסמאות האתמול שלהם.
מי בכל זאת הפתיע אותי? בנימין נתניהו. כן, ביבי נתניהו ראש הממשלה. כמה אנשים/מנהיגים אתם מכירים שפותחים את עיניהם בוקר-בוקר זה שנים ומקבלים לפרצוף תפריט הזוי ובלתי מתקבל על הדעת: החיזבאללה משפר עמדות בצפון, מאתיים מפגינים הפגינו אמש מול ביתו של היועה"מ בדרישה להעמיד את נתניהו לדין, האיראנים מצפצפים על האמריקאים וממשיכים לקדם את תוכנית הטילים שלהם, ארי הרו חתם על הסכם עד מדינה, שרה נתניהו נצפתה אוספת בקבוקים ריקים בבלפור. הבנתם את הפואנטה..
ולמרות הכל, ובניגוד למה שהוא היה אמור לשדר על-פי ציפיתם הדרוכה של מתנגדיו, האיש עולה לבמה ושומו שמיים. ערני, מלא חיות, מחויך וממוקד ונושא נאום, עוד נאום מדויק. הראיה שהנאום היה מדויק? התגובות הרפלקסיות של מתנגדיו בכל מקום ובכל תפקיד.
והדובדבן, אהוד ברק המדרדר מסרטון מביך לסרטון מביך יותר.
לסיכום. את השמאל לא באמת מעניינת האמת. העובדות לא רלבנטיות מבחינתו, כל עוד מדובר במסע הצייד ליירוטו של ראש הממשלה מכס ראשות הממשלה, הכל הולך.
הרי, מערכת המשפט תקבל החלטה בסופו של יום על פי הראיות שיהיו ולא על פי מספר המפגינים שיגיעו לפתח-תקווה כל מוצאי שבת.
נכון עכשיו אנחנו מצויים במקום שכל אחד בוחר, כן בוחר בבחירה חופשית למי להאמין. לנתניהו החוזר ואומר "לא יהיה כלום כי לא היה כלום". או לאלה המעקמים כל סיפור של שחיתות ומנסים להדביק לנתניהו. ועל זה נאמר, נחייה ונראה.
קבלני הריסות
העובדה שלא מגיבים על כל 'פוסט' בעולם הפייס, אינה מעידה על נכונות הפוסט
די מתחיל להימאס מהנחתומים המעידים על עיסתם. די, מספיק עם הסגנון השחצני והיהיר בו עומדים מספר או יושבים מספר בעלי עניין וממחזרים אשפה ורפש שהיו או לא היו כלפי כל מי שמזוהה כיריב/מתנגד/או לא חושב כמותם.
העובדה שמישהו משועמם ומכלה את זמנו מול המקלדת, עלולה ליצור מצג שווא שמדובר בגאון מוילנה או החפץ חיים. ולא היא.
כמי שנמצא על הבמה הציבורית מנערותו המאוחרת, עוד מימי האוניברסיטה הסוערים בחיפה, וזכה לכבוש את אגודת הסטודנטים שהייתה בידיהם של השמאל הרדיקאלי ואבותיהם של אנשי הרשימה המשותפת, והמשך בהפגנות נגד הדחתו של אברהם אלוני ז"ל ראש העיר שהודח בסופו של דבר, והמשך בפוליטיקה המקומית, שרוב שנותיי הייתי אופוזיציה ל: ראשי הערים פרוספר אזרן בשתי הקדנציות הראשונות, ראש העיר חיים ברביבאי עד 2003 וראש העיר הנוכחי הרב ניסים מלכה במהלך הקדנציה הראשונה שלו בעיתון בו אני כותב.
אני מזכיר, על קצה המזלג ובתמצות, את העשייה הציבורית שלי רק כדי להכניס לפרופורציה ולהעמיד במקום הראוי את קבלני ההשמצות והרפש שעשייתם מתבטאת בשלילת האחר, ברדיפה חסרת תוחלת את מתנגדיהם, ואת העסוק האובססיבי שלהם בהרס הקיים.
אלטרנטיבות? אין להם. ביקורת ארסית? יש ועוד איך.
היות ומדובר במספר מצומצם של טוקבקיסטים (ושאף אחד לא ייחס את הדברים לעצמו… אם הוא לא בטוח..) שעיניהם נשואות לעבר, למה שהיה, ואת מה שהם רואים לפניהם הם רוצים להרוס ולרסק, אז אומר שהגיע הזמן לעשות להם מבחן בגרות ולומר להם, עד כאן.
אם אתם רציניים בתארים הבומבסטיים ובכתרים שאתם קושרים לראשיכם, אנא עדכנו את הקוראים בכל הפרטים, בעיקר בכוונות שלכם להרוס את הקיים. עדכנו בבקשה את רשת הקשרים, העימותים, החשבונות הפתוחים שיש לכם עם אלה שאתם 'מבקרים' יום-יום ומשחירים את פניהם.
הפעילות הווירטואלית בעולם הפייס אינו יכול להיות אליבי לפגיעה מתמשכת, המצאת סיפורי בדים עם גרעין של אמת ועוד שיטות פגיעה ביריבים כאלה וא
