היום ה-25 בינואר , 2024

Select your Top Menu from wp menus

כשהגלים מתגברים החזקים מתגלים

את אודי פגשתי כמה דקות לפני ההפסקה הגדולה. ישבנו על הספסל ב"רננים", חשבתי לראיין אותו, אחרי שכמה מורות מבית הספר פנו אלי והפצירו בי שאכתוב עליו. המורות שלא תיאמו בניהן את הפניה אלי, ולא ידעו אחת על השנייה חזרו וסיפרו זו אחרי זו על המורה שמחזיק במפתח ללב כל התלמידים.

"הלוואי והיה אפשר לשכפל אותו, מערכת החינוך הייתה נראית אחרת" אמרה מירי דהן, מורה ותיקה בבית הספר.

אודי סירב לפנייתי בנימוס וכמעט שוויתרתי על הרעיון עד שצלצל הפעמון להפסקה. בתוך דקות הגיעו אלינו מכול הכיתות תלמידים. כמו מגנט הם נמשכו אליו וביקשו לשבת הכי קרוב אליו. אחד הניח את ראשו על כתפו של אודי, אחר חיבק אותו מאחור. הם עטפו אותו, והביטו בו בהערצה. הוא מצידו התייחס לכל אחד ואחד מהם. לא הצלחתי להבין מה הם אמרו אבל הוא הבין, בשפה שלו ושלהם. כנראה, שלפעמיים  לא צריך הרבה מילים. "ילד יודע ומרגיש שאוהבים אותו. אני פשוט אוהב אותם, למענם אני מוכן לוותר על חיי האישים, תראה איזה ילדים מדהימים הם". אמר אודי.

אין כמעט הפרדה בין חייו האישים לבין העבודה שלו עם התלמידים. בימי שישי הוא לוקח אותם לביתו לצפות יחד בסרט.

בשבת, ביום המנוחה היחידי שיש לו עם מוריה אשתו, שבקרוב תלד את התינוקת הראשונה, הוא אוסף שמונה תלמידים ברכבו הפרטי, לאצטדיון העירוני לצפות בקבוצת "איתוראן", הקבוצה האהובה עליהם. מאז שאיזי שרצקי פרשׂ את חסותו ודואג לבית הספר. בהפסקה הוא קונה לכולם מכספו לחמנייה ושתייה. צועק ומחבק אותם, כשקריית שמונה מבקיעה גול.

"אני מבקש להודות למנכ"ל איתוראן יוסי אדרי על התמיכה שלו בנו, וגם למשפחת אוחנה שמפעילים את המזנון על הנדיבות". אומר אודי.

 

כמו ברווזים

בית ספר "רננים" הוא בית ספר אזורי לחינוך מיוחד המשרת את תלמידי הצפון, מצפת ועד בוקעתא וגוש חלב. בבית הספר לומדים 118 תלמידים מגילאי 6-21 ברמות פיגור שונות, תלמידים עם נכויות פיזיות, c p, חרשים, ליקויי ראיה, אוטיסטיים, בעלי הפרעות נפשיות קשות, ובעלי הפרעות התנהגות.

למרות שהוא מורה מקצועי בכל בעיה וקושי שבהם נתקלות המורות וההנהלה אודי הוא הפיתרון עבורם. "אודי רואה את הילדים בגובה העיניים" אומרת סגנית המנהל רחל מזרחי.

רחל, הינה אישה חייכנית שדיבורה רך "הוא עושה את הדברים מהלב, ללא תמורה באהבה גדולה. כמו ברווזים לאן שהוא הולך, הם אחריו. אודי מצליח להגיע לילדים עם בעיות רגשיות שלא משתפים פעולה. כשאנחנו נתקלות בקושי אנחנו קוראות לו".

מלבד המחנכים והמורים המקצועיים ישנו ברננים צוות רפואי: רופאה, אחות, עובדת סוציאלית ומטפלים פארארפואיים. מעבר   לתוכנית הלימודית מתקיימות פעילות רבות, תוכנית  הכוללת בעיקר הכנה לחיים.

אורנה קונקול, מנהלת בית הספר הצליחה בפרק זמן קצר מאז שנכנסה לתפקיד להוביל את בית הספר בהצלחה וגם לייצר אווירה של התחדשות וצמיחה של פרויקטים כגון: בית הקפה

"מקום טוב", שנפתח לאחרונה בימי שישי, ואותו מפעילים התלמידים בלווי הצוות החינוכי. מאז שנפתח בית הקפה תושבים רבים פוקדים אותו, ולא מוותרים גם על ביקור בחנות המתנות הקטנה והמקסימה, שבה ניתן לרכוש כלי קרמיקה ועבודות נגרות שמייצרים החניכים בעצמם.

2_127148551.jpg

שאלתי את אודי עד כמה שותפה רעייתו לעבודה התובענית

"מי שראוי לתודה זו מוריה אשתי". מצטנע אודי "בלעדי התמיכה והפרגון שלה לא הייתי מצליח. היא יודעת שאם אני צריך לצאת בערב בגלל שהורי התלמידים התקשרו כי הם נתקלו בקושי עם בנם, אם לא אלך, הלך לי הערב ואז לשנינו הלך הערב".

 

סוחב על הגב

אודי הוא בנם הבכור של מיכאל ופלורה סוסן מקריית-שמונה. יש לו שלוש אחיות ואח: חני, רחל, חגית ושלומי. כשסיים את בית הספר היסודי בעוזיאל הוא החליט ללמוד ב"מכמורת"  בפנימייה צבאית.

אחרי שנתיים הוא חזר לדנציגר לסיים את התיכון. למרות שהוא גדל במשפחה קשת יום הוא זכה לקבל כל מה שביקש.

"הורי לא החסירו ממני מאומה. בגיל 13 הסכמתי לעשות בר-מצווה, רק בתנאי שהורי יקנו לי גיטרה. מאז ועד היום הגיטרה תלויה בחדרי, לא השתמשתי בה מעולם". נזכר אודי בילדותו.

"למרות שלא היה כסף הורי עטפו אותי באהבה. אני חושב שמשפחה זה הדבר הכי חשוב. גם היום בימי שישי אני תמיד מקפיד ללכת להורי או להורי אשתי".

אחרי שהשתחרר מצה"ל כאיש קבע בתפקיד מורה לנהיגה, הוא פנה ללימודי הוראה בחינוך המיוחד ובחינוך גופני. בנוסף הוא התמחה בלימודי הידרו תרפיה (טיפול לאנשים בעלי צרכים מיוחדים במים). כיום, לצד עבודתו כמורה לחינוך מיוחד ב"רננים" הוא גם מאמן כושר במרכז הטניס, ומפעיל בית ספר לשחייה בקיבוץ "הגושרים". הוא נשוי למוריה והם מתגוררים בדירה קטנה ברחוב שפרינצק.

לפני זמן מה הוא נבחר מטעם בית הספר לטוס יחד עם 2 תלמידים לקנדה. במשך 10 ימים הם שהו בהוסטל שבמונטריאול, והשתלבו בחיי צעירים קנדים  הסובלים מפיגור.

את השהות של אודי ושל התלמידים בחו"ל, מימן ארגון בשם "רינה" במטרה לשלב ישראלים וקנדים יחדיו.

בית הספר רננים מפעיל גם פרויקט חדש אקדמיה מיוחדת "שחר חדש". במסגרת הפרויקט לומדים התלמידים הבוגרים במשך יום בשבוע, במסגרת מכללה אקדמית להכשרה לעבודה על ידי משרד העבודה והרווחה. הלימודים מעניקים לבוגרי המסלול תעודה בתחום המלונאות והסיעוד, שתעזור להם להשתלב ביתר קלות בעבודה בסיום בית הספר.

היציאה לטיולים  השנתיים בבית ספר "רננים" מחייבת הערכות מיוחדת. ישנם תלמידים המרותקים לכיסאות גלגלים, נערים שמעולם לא ישנו מחוץ לבית. "לראות את אודי סוחב על גבו במדבר יהודה תלמידים נכים אין מראה גדול מזה", מספרת רמה מלכין מחנכת ברננים. "הוא נשאר איתם ער כל הלילה היות והם לא ישנו מחוץ לבית והם פוחדים. אודי מרגיע את התלמידים ואת הצוות בכל קושי נתון בעבודה ומהווה מקלט וכתובת לכל בעיית התנהגות של תלמיד. יש לו מפתח לליבו של כל ילד".

 אחרית דבר

"תוציא בכתבה את 'הילדים גדולים'". אומר אודי לפני פרידה "לא אני הסיפור, אלא הילדים וכל הצוות הנפלא שכאן".

התלמידים ב"רננים" הגיעו ממקום של חיים לא פשוטים. לעיתים, חיים שבהם הם חוו לא פעם פגיעות והשפלות מהחברה "הנורמטיבית", כביכול. צריכים להיות אנשים מיוחדים בעלי נתינה והתמסרות כדי להגיע אל ליבם של  הילדים המדהימים ששם, הצוות הנפלא ב"רננים" עושה זאת ואודי הוא אחד מהם.

"המתייחס אל בני-האדם כפי שהם, משְאִירַם באותו מצב, המתייחס אליהם כפי שהיו רוצים להיות, עוזר להם להגיע למה שהם מסוגלים להיות". (גטה).

אולי יעניין אותך

Bottom ad