הכי קצר ופשוט, כייס. ואם תרצו, מהדורה עכשווית של 'עלי באבא וארבעים השודדים'.
כיצד הדמוקרטיה יכולה לשמוח כאשר התחושה היא שמדובר ב'עלי בבא וארבעים השודדים', ולא בניצחון אמיתי של מחנה אידיאולוגי אחד על משנהו?
ככה נראה ניצחון השמאל? עובדים זרים ומסתננים מבנט וסער? תגידו, אתם מחזירים אותנו למהפכה הבולשביקית, או שזה רק נדמה לנו?
כיצד אפשר לסבול התנהגות ערכית מופקרת של מי שאת הקרירה שלהם עשו על שנאה לחרדים ולערבים, ועכשיו נציגם הולך להיות שר האוצר?
כיצד אפשר לקבל מוסר כפול שבו ליברמן בנה לבנה על לבנה משנאה נטו. מטרנספר לערבים לתמיכה בהכרה בישובים לא מוכרים בנגב ולביטול 'חוק קמיניץ'. כיצד אפשר לקרוא למה שקרה כאן 'דמוקרטיה' כאשר הקולות הם של חבורת אנשים שהדבר היחידי המאחד אותם היא השנאה לאחר (טוב, בשנאה הם היו תמיד טובים, ליברמן).
וגולת הכותרת. כיצד אפשר לקרוא למעשה ההונאה של נפתלי בנט 'רצון הבוחר' כאשר משתמשים בכוחו של הימין כדי 'לרצוח' את הימין עצמו. כיצד?! נשגב מבינתי.
כדי להמחיש את האבסורד והצביעות נביא את הדוגמה הבאה: ליברמן, שתחנות חייו הפוליטיות זרועות ב'גוויות' של חרדים שעל גבם עשה קרירה בנושא 'גיוס בני ישיבות' ומניעת תקציבים בשל אי שירותם בצה"ל (קודם שיתגייסו. בלי שירות בצה"ל אין תקציב) חתום על הענקת 50,000,000,000 שקלים לערבים, שאינם משרתים כלל? למה, ליברמן, הערבים משרתים בצה"ל? תהיה לפחות נאמן לעצמך…
תראו, גם במעשה נוכלות יש קסם, אלא שבניגוד לדרך המלך בה הולכים רוב האנשים, הנוכלים הולכים בדרכים עקלקלות ובהזדמנות הראשונה רבים ומתקוטטים. ויש תקדימים לכך.
כמי שהבין מזמן-מזמן שאבן היסוד בדמוקרטיה זה החלפת שילטון, מבין שמה שקרה כאן זה רק חלק מהמשוואה. יש החלפת שילטון, אבל בדרכי מִרמה, הונאה ורמיסת רצונו של רוב העם.
ושׁהשׂמאלנים יגידו שהעובדות אינן נכונות, רק בגלל שהם שנהנים מהתוצאה.
עלי באבא היה עושה את זה מכובד יותר
מצופה היה שיאיר לפיד, כמי שנושא את המנדט להקים ממשלה, ינהג ביתר חגיגיות, יתר כבוד מאשר הוא נהג במעמד הסמלי המבזה והעלוב בו הודיע לנשיא בשיחת טלפון 'עלה בידי להרכיב ממשלה'.
היכן החגיגיות, בכל זאת מעמד מיוחד ומכונן מבחינתו, גם אם מדובר במעשה הונאה? פעם אחרונה שראינו תמונה כה סמלית של מנהיג יושב על כורסא מונמכת זה היה עם השגריר הטורקי שסגן שר החוץ דני איילון נזף בו. אז מי הוא 'השגריר הטורקי?' מי הוא הנוזף? תמונה מוזרה.
תמונת החתימה מזכירה יותר את 'עלי באבא' חותם הסכם עם ארבעים שודדים, ולא עם מי שאמורים להיקרא 'אדוני ראש הממשלה'.
והשיא. נשיא מדינה בימיו האחרונים בתפקיד, מנסה לסחוט את טיפות הלימון האחרונות מהתפקיד. היכן הוא הנשיא? בחדר ההלבשה של קבוצת כדורגל בתל אביב. איזה חוסר כבוד, איזו חוסר ממלכתיות? העיקר לקבל את השיחה המסורתית מלפיד ולהיות בטוח שהצליח לנעוץ עוד ס.. בליבם של ראש הממשלה נתניהו ורוב העם שרוצה בו. מזל שהשיחה לא תפסה אותו בחדר הצמוד לחדר ההלבשה….
בדמוקרטיה, הדרך כן קובעת
בניגוד לעולם העברייני בו עוברים על כל חוק כדי להשיג את המטרה, בדמוקרטיה, הדרך חשובה לא פחות מהמטרה.
שיקום הדמוקרט הדגול ויאמר שכך הייתה דרכם של לפיד, בנט ושות' להקמת הממשלה. שיקום מי שנותר לו מעט כבוד ויאמר שהדרך לא התחילה בהסתה משולבת של מפגיני בלפור, התקשורת (חבורת אברמוביץ', דרוקר, קרא, פלג ושות'), שהמהלכים יסודם בשקר, הטעייה, הונאה והולכת שולל של מצביעים תמימי דרך שהצביעו עבור בנט על סמך הסרטונים האין סופיים שלו ושל חבריו, החתימה בערוץ 20 שלא ישב עם לפיד, תחת לפיד ולא עם עבאס מנסור.
את הפרק הזה צריך להסתיר מהילדים שלנו בשיעורי האזרחות, את הבושה המתמשכת בה אזרחים בעלי פרופיל חברתי-תרבותי-כלכלי מסוים לא קיבלו את הכרעתו של הבוחר, והפכו שמונים אחוז של רצון העם לשלטון הימין למאה אחוז ממשלה של השמאל וחברי הרשימה המשותפת ורע"ם.
מה שכן ילמדו בפקולטות למדע המדינה זה איך להנדס תודעת מדינה שלמה בסגנון של 'זה לא מה שאתם רואים', על משקל הגבר התופס את אישתו במיטה עם זר וכל מה שיש לה לומר 'זה לא מה שאתה חושב…'.
כך, במשפט אחד כל הסיפור על הדרך בה הגיעו מתנגדי נתניהו למצב שיש להם ממשלה עם כל מי שפסל את חברו מלשבת יחד (בנט את לפיד, סער את עבאס….).
עכשיו, חובת ההוכחה מוטלת על הקומבינטורים, אלף, לעשות 'אקזיט' ולממש את 'עלה בידי' למשהו שנסחר בבורסה הפוליטית, כינון הממשלה הרב ראשית (לפיד 'אעביר בחוק שגודלה של ממשלה לא יעלה על שמונה עשר שרים'. לא חוק, חוקן).
ואם וכאשר תקום ממשלה, שתוכיח שהיא מסוגלת לעבוד. כי בלי שכל מפלגה תיישם לפחות אחת או שתיים מהבטחותיה, לא יהיה למפלגה כזאת זכות קיום, בטח לא לממשלה שכל שריה עסוקים במה לא לעשות…
הנשיא יצחק, בוז'י הרצוג
על אף תמיכתי במועמדת שלא זכתה מרים פרץ, עכשיו משנבחר נשיא חדש יש לאחל לו הצלחה מכל הלב.
דבר ראשון, שיהיה כל מה שלא היה הנשיא היוצא. שיהיה אמיתי, מאחד, מקרב, מלטף את כל חלקי העם, מאפשר
