היום ה-31 בינואר , 2024

Select your Top Menu from wp menus

משקה שֶכַר דורש כָשֶר

המועצה הדתית בעיר, ובפרט רבני העיר שמו בשנים האחרונות כנגד עיניהם את נושא הכשרות בעיר, שכן במיוחד בתקופה האחרונה אנחנו עדים לפעולות ומהלכים רבים שמתבצעים בעיר לצורך חיזוק איכות הכשרות, רמת הכשרות והמודעות של לקוחות וספקי המזון. כפי שכבר ציינו בעבר, ניתן היום לראות את קריית שמונה כחוד החנית של רמת הכשרות בארץ, שכן מעל 90% מיצרניות המזון והמסעדות בעיר מקבלות השגחה מטעם הרבנות בעיר, וכן גם באזור הגידול ניכר ונשמר.
אחד הנושאים שמקבל כעת דגש חזק הוא נושא הכשרות של השתייה החריפה באולמות וכשרות הברים-אקטיביים שהפכו לנפוצים מאוד היום בקרב בעלי האירועים.
ראשית כל צריך לדעת שהכשרות הניתנת לאולם אירועים הינה כשרות על הכל האוכל, הכלים וכל דבר שיכנס ויצא לתחום אולם האירועים, ולכן צריך לוודא שכל המוצרים שנכנסים, במיוחד אם הם מגיעים מגורם חיצוני, צריכים להיות כשרים. הפתרון הפשוט והשורה התחתונה, שתהיה תעודת כשרות לבר, וכאן קצו כל הבעיות, או במידה ובעל האירוע מביא שתייה חריפה מהבית, השתייה תיבדק ע"י המשגיח שבמקום.

"יש תופעה, יש אירוע, ואנשים מביאים משקאות מהבית או כאלה שמזמינים בר-אקטיבי. אין לי בעיה שיביאו משקאות, אבל רק שיהיו למשקאות תעודת כשרות. אנחנו רוצים לבקש מהציבור שיקבל את זה בהבנה. יש ציבור שלא מקפיד על כשרות גם בבית, ולכן הוא מביא לאולם מה שהוא רוצה", אומר רב העיר, הרב שלום לוי שליט"א ומוסיף, "הדבר יוצר לנו בעיות קשות בכשרות, ולכן מעתה לא נרשה יותר להכניס לברים את המשקאות הבעייתיים".

אם אדם מביא מהבית משקאות, ואף מביא כוסות פלסטיק (ככה נהוג היום), מה הבעיה?
"צריך להבין, אולם הוא לא מקום פרטי של בעל האירוע. ברגע שיש לו תעודת כשרות הוא חייב לאכוף את כל נושא הכשרות. אנחנו הבהרנו לבעלי האולמות, גם בכתב וגם בע"פ, שאין להכניס לאולם ברים בלי תעודה. אנחנו לא רוצים חלילה להגיע למצב שבעל האולם לא אוכף את החוקים, אלא מקווים שהכל יובן בהבנה ואהבה".

אם יש לי בר-אקטיבי אז אני צריך לבוא לרבנות ולקבל תעודה?

"בוודאי. התעודה עצמה תהיה ממש זולה, במחיר אפסי, כמעט ללא כסף. אנחנו לא באים להרוויח כאן כסף, אלא בסה"כ לדאוג שהכל יהיה כשר. אתן לך דוגמא, לגבי משקה התקילה, יש בו תולעת בחלק מהסוגים. אז איך אדם מגיע לאירוע כשר ולידו יושבים אנשים שאוכלים תולעים".

לרוב הברים בעיר, אומר הרב, כבר יש תעודת כשרות, וגם בארץ הדבר נפוץ ומובן, רק הבעיה עם כאלה שמגיעים מבחוץ ולא מושגחים ע"י אף רבנות. צריך לזכור, שהיום הברים הם אינם רק מציעים משקאות, אלא ממתקים (במיוחד סוכריות גומי), ועוד כל מיני "פינוקים", שגם הם צריכים את ההשגחה.
חשוב לשים לב, לרוב המשקאות האלכוהול בארץ יש כשרות בצורה רשומה של אישור על הבקבוק, או K עם עיגול עליו, ולחלק אין למשל הוויסקי כמו ג'וני ווקר, J&B וצ'ייווס לא רשום עליהם כשרות אך אלה משקאות כשרים ומוכרים אשר כל משגיח כשרות יאשר להכניסו לאירוע.
ישנו אותו סוג משקה כגון מרטיני כאשר הגרסה של ה-750 מ"ל היא כשרה ורשום מאחוריה "כשר", לעומת הגרסה של הליטר שלא רשום כשר ולעיתים רשום עלייה לא כשר, הצורה הפשוטה ביותר היא לשים לב לכיתוב על הבקבוק. רשימת המשקאות הכשרים ומשקאות האלכוהול נמצאים גם באתר של הרבנות, רשימה זאת מתחדשת כל שנה וניתן לבדוק אותה".

את התהליך מוביל הרב שלום לוי עם הרב בצלאל, ראש אגף הכשרות בעיר, ולמרות ה"גזירה" החדשה אינם מתכוונים להקהל ראש בדבר, שכן את הנהלים הם מקבלים מהרבנות הראשית לישראל שמורה להם איך וכיצד לנהוג.

 פה-שקווילים

בית מדרש חדש נפתח בעיר "שבת אחים", כחלק מפרויקט אתגר. המתכונת תחל בלימודי ערב בנושאים: גמרא, אמונה, חסידות, הלכה, פרשת שבוע, פרקי אבות וכו'. בנוסף תינתן אפשרות לקבלת מלגה. המרצים והרבנים יהיו מגוונים, ובין היתר ניתן למצוא את הרב עמוס בצלאל, הרב אריאל ברקאי ויוסי גולדפרנדי. לבירור, פרטיו וכו': 052-6176165.

מכון אליה פותח קורסים למשגיחי כשרות בקריית שמונה, צפת, קצרין, חצור, דישון ומעלה יוסף. הקורסים יחלו בחודש כסלו. לפרטים: מכון אליה 02-5670652  או ירון 050-7332457

בקרוב ארגון "למען שמו-נה באהבה" יצא בקמפיין כנגד המסיונרים הפוקדים אותנו בעיר ומנסים להסית יהודים תמימים מדרכם לטובת הנצרות. לפרטים לוח המודעות או באתר האינטרנט של הארגון – www.lemaan8.co.il

 

שאל את הרב

שאלה:

שלום, ברצוני לשאול האם הקמעות שקונים בקברי צדיקים הם אסורים? יש לי קמע של רבי מאיר לרפואה, האם אני צריכה לשאת אותו עימי? בנוסף לכך, הייתי לפני ראש השנה במירון בקברו של הרשב"י, ושם אבי קנה לי קמע למרות שאני לא מאמינה בכך, אלא בתפילות ושיחות לבורא עולם. הקמע נקנה מרוכלים ברסלבים שנמצאים ליד מתחם הקבר והם אמרו לי שבתוכו יש ברכה מיוחדת מהרב נחמן. יש לציין שאני לא נושאת זאת עימי. מה דעת ההלכה לגבי זה, והאם לשים אותם בגניזה או מקום אחר?

תשובה:

יש להקדים ולומר שע"י שמות הקודש, ושמות המלאכים אפשר לפעול ישועות, רפואות וכו' .

וכל זה יכול לעשות זאת אך ורק אדם צדיק אמיתי וקדוש שמבין בכך והאחרון שבהם היה סגן המקובלים הרב יצחק כדורי זצ"ל שקמיעותיו פעלו ישועות מכוחו וקדושתו ואין אחריו מי שמבין ומסוגל לכך!

יתרה מזאת , קמיעות שלא נעשות ע"י צדיק אמיתי, לא זו בלבד שאינם פועלות לטובה אלא שגורמות נזק, ובפרט שלצעירנו רוב הקמיעות המסתובבות בארצנו יוצרו והוטבעו "בסין".

כך שאדם בסך הכל מפסיד סכומי כסף תמורת חתיכת מתכת ריקה מתוכן, הגם שחקוקים שם שמות קודש ומלאכים והדבר היחיד שצריך לעשות הוא לגנוז אותם.

וצריך להיזהר בזה ואפילו אם המציע נראה "דמות חרדית או רבנית". והדבר חמור בהשקפת התורה שהסחר אינו מביא לשום תועלת (חוץ מרווח כספי לסוחרים שלו) אלא לנזק בלתי הפיך לאמונה התמימה, עד שכחת הקב"ה, ח"ו , פועל הכל.

ותמיד ידענו שכשיש לאדם צרה ח"ו יש כתובת אחת והיא תפילה לבורא עולם "כי קרוב השם לכל קוראיו", ונוסף לכך קבלות טובות וחיזוק בשמירת מצוות ותו לו. (וכמובן ברכה מתלמיד חכם המרביץ תורה ברבים תמיד מועילה).

 

הרב רפאל סבתי שליט"א

 

פרשת תולדות. נושא: נתינה על מנת לקבל"

"ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו", אם נשים לב ניראה כי התיבות "ויבא לאביו" נקראים ישר והפוך כדי לרמוז כי הבאתו של עשיו לאביו הייתה נתינה על מנת לקבל, בכדי שיזכה להתברך תמורת המטעמים שהכין. כן הדבר אצל הרשעים. אם אדם עושה מעשה טוב עבור זולתו אין זה חסד של אמת אלא נתינה לצורך קבלה חזרה. בפרקי אבות (ה, י) נאמר: "ארבע מידות באדם. האומר שלי-שלך ושלך שלך- חסיד. שלך שלי ושלי שלי-רשע". עשיו נתן לאביו מטעמים משלו כדי לקבל ברכה תמורתם. הוא הבין שאם הוא נותן צריכה להיות תמורה. מסופר על תלמידים של אחד מהרבנים החשובים, שבכדי לשבור את החמדה והתאווה לממון ולרכוש הפרטי היו מפקירים את כל אשר להם בבחינת שלי שלך ושלך שלך. כאשר היה מזדמן להם מצרכים, תמיד היו מחלקים אותם בין אחד לשני. ועל אחת כמה וכמה שהיו משאילים איש לרעהו בגדים, מגבעות וחפצים שונים ומשתדלים לטשטש את בעלותם עליהם. היו מקרים שבחורים חלצו מנעליהם, נשארו יחפים והשאילום לחברם. כמו כן נהגו שמי שנזדמנה לו חליפה חדשה לא לבשה תחילה לעצמו אלא היה נותנה לשימוש ראשון לחברו כדי לבטל את מידת האנוכיות שבו, הם נתנו מתוך תחושה של רצון ושל נתינה בלבד ללא כל מחשבה לקבל חזרה ולא כעשו שנתן את המטעמים לא לשם הגשת אוכל לאביו אלא לצורך של קבלת הברכה

חיים בר-יוחאי

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad