צדקה
נוהגים לתת צדקה לפני פורים, מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו הזמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר לצורך קרבנות הציבור. והמנהג לתת שלוש מחציות, כנגד שלוש פעמים שנאמר 'תרומה' בפרשת שקלים. ונוהגים לתת אותם בתענית אסתר בשעת המנחה. בימינו המטבע הנפוץ הוא שקל, ואם כן כדי לקיים את המנהג יש לתת לצדקה שלושה חצאי שקלים. ויש אומרים לתת שווי של מחצית השקל כסף, שהוא כיום 22.83 שקלים חדשים.
קריאת המגילה
ארבע מצוות מקיימים אנו בחג הפורים, הראשונה היא קריאת המגילה, השנייה: משלוח מנות איש לרעהו, השלישית: מתנות לאביונים, והרביעית: הסעודה והמשתה או במלים אחרות 'שמחה'. ונתחיל בהלכות קריאת המגילה.
המצווה הראשונה שאנו מקיימים בחג הפורים היא קריאת המגילה. מיד לאחר תפילת ערבית קוראים את מגילה אסתר ממגילה כשרה ובטעמי המקרא. וכן למחרת לאחר תפילת השחרית קוראים את המגילה, נמצא אם כן שהמגילה נקראת פעמיים, פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום.
גם נשים חייבות בקריאת המגילה, למרות שנשים פטורות מכל מצוות העשה שהזמן גרמן (כמו מצוות נטילת לולב שחיובה רק בחג הסוכות) מכל מקום לעניין קריאת מגילה גם נשים שייכות, שאף היו תחת אותה הגזרה ואף הן ניצלו על ידי אותו הנס. המצווה הזו חשובה מאוד, מאחר שיש בה פרסום הנס, ועל כן מובא בתלמוד (מגילה ג, א) שמבטלים תלמוד תורה כדי לבוא ולשמוע את קריאת המגילה, ואפילו הכהנים שהיו עובדים בבית המקדש היו מבטלים את עבודתם ובאים לשמוע את קריאת המגילה. (וכל זה בתנאי שהיו יכולים להשלים את עבודתם אחר ששמעו קריאת המגילה, אבל אין מבטלים לגמרי אחת מעבודותיהם כדי לשמוע מקרא מגילה). מצווה מן המובחר לשמוע את קריאת המגילה דווקא בבית הכנסת במקום שיש הרבה אנשים, משום שברוב עם הדרת מלך, ועל ידי כך יתפרסם הנס יותר. וכן יש ללבוש בגדי חג לכבוד קריאת המגילה.
בימינו, לאחר שנתחדשו כלי התקשורת כמו הטלפון והרדיו, נתעוררה שאלה חדשה, האם אדם השומע את קריאת המגילה ברדיו יוצא ידי חובתו או לא? ופסקו רוב האחרונים שאין אדם יוצא ידי חובתו בשמיעת המגילה ברדיו, משום שאין הקול עובר ישירות לאוזן השומע.
מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה כדי לחנכם למצוות, ובמיוחד למצווה שכזו שעיקר עניינה הוא לפרסם עד כמה שיותר את הנס. עם זאת צריך לזכור שרק קטן שהגיע לגיל חינוך טוב להביאו לבית הכנסת למקרא המגילה, אך קטן שעדיין אינו מבין על מה מדובר, ודאי שאין בהבאתו לבית הכנסת מצווה, ולעיתים יש אפילו עבירה, כאשר אותו הקטן מפריע לאחרים בשמיעת המגילה, וגורם להם שלא יוכלו לצאת ידי חובתם. וצריך להזכיר כאן שלדעת רוב הפוסקים, אפילו אם מילה אחת מקריאת המגילה לא הגיעה לאוזנו של השומע, לא יצא ידי חובה. ולכן צריכים ההורים להיזהר מאוד שילדיהם לא יפריעו לשמיעת המגילה.
אגב, אם יש רעש ואדם פספס מילה אחת צריך להשלים אותה בקריאה מהספר שלפניו, ובמיוחד צריך לשים לב לכך בשעה שמכים את המן, שאז הרעש גובר ולעיתים החזן ממשיך בקריאה ועדיין קולו אינו מגיע לאזני השומעים, ואז צריך לקרוא את המלים שלא נשמעו מן הספר שלפניו.
סעודת הפורים
חשוב לקיים את הסעודה בצוותא, יחד עם חברים ידידים ובני משפחה, ולכן הרוצה לקיים את מצוות הסעודה והשמחה בהידור, צריך לתכנן מלכתחילה את עריכת הסעודה יחד עם חבריו או עם בני משפחתו.
זמן הסעודה הוא דווקא ביום, ואמנם גם בלילה כתבו הפוסקים שצריך להרבות במאכלים טובים במשתה ובשמחה, אבל עיקר השמחה והסעודה צריכה להיות ביום, ומי שעשה את סעודתו בלילה, לא יצא ידי חובה.
שתיית היין
המצווה הבולטת והייחודית שבמצוות הפורים היא ללא ספק המצווה לשתות יין ולהתבשם. היסוד לזה הוא בפסוק ממגילת אסתר שבו נאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". בכל הימים הטובים כסוכות ופסח נאמר בתורה שמצווה לשמוח, אולם כאן נאמר בפרוש 'משתה', כלומר יש מצווה להרבות בשתיית יין. וזאת משום שכל הנס אירע על ידי היין, ושתי נטרדה במשתה היין ובאה אסתר במקומה, וכן מפלתו של המן הייתה על ידי משתה היין, מכאן שבפורים מתגלה הצד החיובי שבמשתה היין.
כתוב במסכת מגילה (בגמרא): "חייב איניש לבשומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ובתרגום לעברית: חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אלא שהשאלה היא מהי משמעות המילה להתבשם, האם להשתכר ממש או רק להרבות בשתייה באופן שהאדם ירגיש שמחה אבל לא להשתכר ממש. וכן יש לברר מהי כוונת ההגדרה "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", האם צריך להגיע ממש לשכרות עד שאין מבחינים בין המן למרדכי, או שהכוונה עד ולא עד בכלל, כלומר לעצור את השתייה לפני המצב של אי ההבחנה.
פוסקים רבים דנו בזה ובכל אופן הכלל הוא שצריך להרבות מעט בשתייה, כלומר כל אדם ישתה מעט ממה שהוא רגיל ביום יום. ולכן אם אדם שותה כוס יין אחת ביום, ישתה שתיים. לדעת הרמב"ם לשתות ולהגיע למצב בו אדם יצטרך לישון ואז בשנתו לא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.
חשוב לזכור שצריך לעשות את המצווה הזאת לשם שמיים ולא לעבור על שום עבירה תוך כדי שכרותו. ידוע שהיין מגלה את טבעו הפנימי של האדם, שנאמר: נכנס יין יצא סוד, ואדם מגושם המרבה בשתיית היין מתנהג כבהמה, אך לעומתו אדם אשר מטבעו הוא טוב ועדין הנפש, דווקא שתיית היין מגלה את פנימיותו הטובה, והוא מרבה באהבת ישראל ובשבח והודאה להשם יתברך.
משלוח מנות
מצד הדין די לשלוח שתי מנות לאדם אחד, כדי לצאת בזה ידי מצוות משלוח מנות איש לרעהו. שתי המנות יכולות להיות שתי מנות של בשר בטעם שונה, או מנה אחת של בשר ואחת של דג, וכן עוגה יכולה להיחשב כמנה אחת, ושתי עוגות בטעמים שונים כשתי מנות. אבל אם שולח לחברו דבר שאינו נאכל, כגון ספר או בגד יפה, אפילו שמתנה זו תהיה יקרה, וחברו ישמח בה מאוד, לא יצא בה ידי חובת משלוח מנות, כיוון שאי אפשר לאוכלה מיד, ומשלוח מנות צריך להיות ראוי לאכילה מיידית.
בקבוק של משקה נחשב גם כמנה, ולכן השולח לחברו בקבוק יין ועוגה, יוצא בזה ידי משלוח מנות.
כדאי להזכיר כאן, שלדעת ה'חיי אדם' יש עוד תנאי במשלוח המנות, לא מספיק רק שהוא יהיה מורכב משתי מנות, אלא צריך שתהיה שמחה למי שמקבל אותו, ואם שלחו משלוח פשוט לאדם שאין לו בו שמחה, אין יוצאים בו ידי חובה. ואמנם שאר הפוסקים לא הזכירו תנאי זה, שתהיה מהמנות שמחה למקבל, אך מכל מקום כתב בעל ה'משנה ברורה' שרצוי להיזהר בזה לכתחילה.
מתנות לאביונים
כל המרבה במצוות מתנות לאביונים הרי זה משובח, וכבר פסק הרמב"ם שעדיף שסכום הכסף שמייעדים לצדקה יהיה גבוה מהסכום המיועד למשלוחי המנות וצרכי הסעודה.
אך מצד הדין די בשתי מתנות לשני עניים, לכל עני מתנה אחת. ומהו שיעור המתנה שצריך לתת לעני? לא נאמר, ולכן הבינו הפוסקים שאפילו בפרוטה אחת אפשר לצאת מן הדין. ויש אומרים שהמתנה צריכה להיות בסכום שאפשר לקנות בו סעודה. וכאמור כל זה רק מצד הדין, אבל למעשה טוב להרבות עד כמה שיותר במתנות לאביונים.
אגב, אם אדם לא מוצא אביון במשך הפורים, יכול להשאיר אצלו את הכסף ולתת כאשר יזדמן לפניו עני. ולכן ראוי להפריש כבר בבוקר יום הפורים את הסכום המיועד למתנות לאביונים, וכאשר יזדמן לפניו עני יתן לו, ואם לא יזדמן, כבר קיים את המצווה בזה שייעד סכום כסף למתנות לאביונים.
מלאכה בפורים
אין לעשות מלאכה בפורים, אך מותר לעשות מלאכה שהיא לצורך החג ולצורך השמחה. אך מלאכות שאינן לצורך החג אסורות, ויותר מזה אמרו חז"ל: כל מי שעושה מלאכה בפורים אינו רואה מאותה המלאכה סימן ברכה.
אלא כך הוא סדר יום הפורים, בבוקר ילך לבית הכנסת לתפילה ולקריאת המגילה, לאחר מכן ישלח מנות לרעיו, ויחלק מתנות לאביונים. ואת הסעודה נוהגים לערוך לאחר חצות היום לאחר שיתפלל את תפילת המנחה, וכתבו הפוסקים, שטוב לעסוק בלימוד תורה קודם שמתחיל בסעודה.
פשקווילים
קריאת מגילה לנשים בלבד
תתקיים בבית הכנסת שבמלון הצפון ("אחוות לוחמים"), במוצאי שבת, בשעה 20:00 מיד לאחר הקריאה לגברים שתחל בשעה 18:30, ע"י הרב רפאל סבתי שליט"א.
– ישיבת ההסדר קריית שמונה והאגף לתרבות תורנית- צפון, הרבנות והמועצה הדתית מזמינים את תושבי העיר לשמחת פורים כיד המסורת הטובה, במוצאי שבת, אור לי"ד אדר, 15/3.
בתכנית: 18:45 ערבית, וקריאת מגילה.
20:45 מסיבת שמחת פורים ו"השתיה כדת" בליווי תזמורת הישיבה. (זמן סיום משוער- חצות הלילה).
שחרית ביום הפורים 07:30 מנחה 14:00 ערבית 18:10
– ארגון למען שמונה באהבה וכולל חזון עובדיה מזמינים את תושבי העיר להרצאה מרתקת של הרב מאיר אליהו שליט"א בנושא "שואלין ודורשין בהלכות הפסח 30 יום" (פסחים ו', א'). השיעור יתקיים אי"ה יום רביעי י"ז אדר ב' (19/3/14 למניינם) בשעה 21:00 בדיוק, בבית "חזון עובדיה" ("כה לחי") רחוב יהודה הלוי 8 קריית שמונה. השיעור יוקדש לרפואת התינוקת נועה- רות בת אתי. הכניסה חופשית – לגברים בלבד!
לפרטים נוספים: 0528249034 – 0506429037
פרטים נוספים באתר האינטרנט : lemaan8.co.il
שאל את הרב
שאלה: האם מותר לנסוע באופניים בשבת?
תשובה: אין שום התר לנסוע על אופניים בשבת.
שאלה: רציתי לדעת אם "קול באישה…" חל גם על קרובי משפחה מדרגות שונות? (אב לבתו, בני דודים, סבא ונכדה).
תשובה: בתוך המשפחה אב לבנותיו, ואחים ואחיות, איש ואשתו מותר, ושאר נשים אין להתיר אלא אם כן אינו רואה ואינו מכירה.
הרב רפאל סבתי שליט"א
פרשת שבוע
בדרך כלל שבת זכור מתקיימת בזמן קריאת פרשת "תצווה", אך מכוון שהשנה, שנה מעוברת הייתה, אנו קוראים אותה בפרשת "צו את אהרן". בפרשתנו נאמר: "צו את אהרן ובניו ותאמר להם זאת תורת העולה". בזמן שבית מקדשינו היה קיים, מי שפגם במחשבה, היה מביא קרבן הנקרא: "קרבן עולה". ידוע שכשאדם רוצה למנוע שימוש מאחד אבריו, יכול הוא לכסותו או למנוע את השימוש בו. וניתן דוגמא: אדם המריח דבר אסור כגון בשרים שאינם כשרים יכול לכסות אפו מלהריח את הדברים האסורים. וכן באוזנינו שיכולים אנו לכסותם מלשמוע דברים אסורים, אך למחשבה אין מכסה. ואין ספק כי זה אחד מהדברים עליהם מבוסס הגדר המכונה בשפה היהודית "טהרה". כשיש לנו מחשבות שאינן צנועות, אין אפשרות להתקדם מבחינה רוחנית כלל וכלל. ולכן עניין זה הוא דבר חשוב עד מאוד, כי זו הייתה מטרתו של עמלק. המטרה של "קירור האמבטיה", שהרי עמלק רצה להוריד את עם ישראל מקדושתו אחרי התקדשותו ביציאת מצרים. ועל זה מצוונו הבורא "תמחה את זה עמלק מתחת השמים, כי כיסאי איני שלם כל עוד ועמלק נמצא בין עמי – עם ישראל".
בשבת זכור אנו מקימים מצוות עשה דאורייתא הנקראת: "מחיית עמלק". בשבת מוציאים בבתי הכנסת שני ספרי תורה, באחד קוראים בפרשת השבוע, פרשת צו, ובשנייה קוראים בפרשת כי תצא: "זכור את אשר עשה לך עמלק".
הסיבה לכך: מכוון שהמן היה מזרעו של עמלק, ולכן סומכים את פרשת זכור לפורים. וצריך לדקדק מאוד בקריאת פרשת זכור, וצריך להוציא בבית הכנסת את ספר בתורה הכשר והמהודר ביותר שיש בבית הכנסת. אחר קריאת פרשת זכור מפטירים בשמואל א': "פקדתי את אשר עשה לך עמלק", ומנהג הספרדים להתחיל מ: "ויאמר שמואל אל שאול". בזמן קריאת פרשת זכור, הציבור צריך להאזין לקריאת הפרשה מהשליח ציבור הקורא בתורה, בנוסף, השנה, שנת תשע"ד מכוון שחל יג' אדר ב' בשבת, לא אומרים "צדקתך" במנחה. ויהי רצון שנזכה לשמוח בשבת זו בשמחה אמיתית אנו וכל עמו ישראל. וחג הפורים ישפיע שמחה אמיתית כל השנה עלינו ועל כל העם הנצחי – עם ישראל.
בר יוחאי
