אחד ממעוזי המחאה האחרונים של הקיץ האחרון, מאהל המחאה בקריית שמונה יפונה עד יום חמישי הבא (1.3.2012), כך הסכימו ביניהם נציגי מאהל המחאה ועיריית קריית שמונה במהלך הדיון המשפטי שהתקיים השבוע אצל נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת דוד חשין, וקיבל תוקף של פסק דין.
קדמו להסכמות בין הצדדים, ניסיונות הידברות ומשא ומתן בין נציגי המאהל ובין העירייה. השיחות היו עקרות, דבר שהביא את הצדדים ללשכתו של הנשיא כדי שיכריע.
העותרים, חברי מאהל המחאה, יוצגו על ידי עו"ד דני זמיר בהתנדבות, ועו"ד אריאל בר יוסף, היועץ המשפטי של העירייה אף החמיא לו על כך, ניסה להגיע להחלטה מיטבית מבחינתם של חברי המאהל, משהו במובן של ל'אכול את העוגה ולהשאירה שלמה'.
מאמציו זה של עו"ד זמיר די הצליחו היות שלצד ההחלטה לפנות את המאהל, מאפשר השופט לקיים במקום פעילות הנכנסת תחת ההגדרה "מחאה ופעילות חברתית" במהלך שעות היום מהשעה שבע ודקה בבוקר ועד השעה שתיים עשרה בלילה.
הנה ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק "המאהל הקיים יפורק ויפונה לא יאוחר מיום 1/3/2012 שעה 16:00. הפירוק והפינוי ייעשה ע"י העותרים או מי מטעמם, תוך השתדלות מצידם להחזיר את השטח למקומו כשהוא נקי ומסודר, בכפוף לאילוצים הנובעים ממזג האוויר החורפי. אין בהוראה זו כדי להטיל על העותרים לפנות אשפה או לכלוך שהיו במקום ואינה קשורה בפעילות מאהל המחאה. אם העותרים לא יבצעו את הפינוי בעצמם בתוך המועד האמור, או אז תהיה העירייה רשאית לפנותו בכוחות עצמה, תוך הסתייעות במשטרת ישראל. לאחר פינוי מאהל המחאה כאמור לעיל, יהיו העותרים רשאים לקיים באותו מקום פעילות מחאה, ובכללה הקמת אוהל הידברות, הצבת דוכן וכיסאות, וכן הבאת מיכל לשתיית מים. העותרים או מי מטעמם לא יתחברו למים וחשמל בחיבורים פיראטיים. אין בכך כדי למנוע מהם להפעיל גנרטור במקום או אמצעי דומה, לרבות לצורך חימום, ובלבד שיהיו אחראים לבטיחות של המאהל והמבקרים בו. אוהל המחאה וכל הציוד המפורט בסעיפים 3 ו-4 (הפירוט מופיע בהרחבה בפרוטוקול ביהמ"ש. ה.ב.א), יפורק מידי יום בסוף הפעילות באותו יום וחוזר חלילה בימים שלאחר מכן. פירוש הדבר שהעותרים יהיו רשאים לקיים את הפעילות כאמור, לאחר פינוי המאהל הנוכחי, ולחזור ולקיימה מידי יום. הפעילות מידי יום לא תתחיל לפני השעה 07:00 ולא תימשך לאחר השעה 24:00 ותהיה כפופה לכל דין. בתום הפעילות ידאגו העותרים מידי יום לניקוי שטח המאהל. אין בהסכמה זו של הצדדים כדי למנוע מהעותרים לבקש מהעירייה להגדיל את מספר האוהלים במקום, ובדומה לכך, אין בכך כדי למנוע מהעירייה להתנגד להמשך פעילותם של העותרים במתכונת המצומצמת כאמור לעיל, אם ייעוד השטח ישונה. העותרים מס' 2,3,4, 13 ו-29 (יעל סילבר, ירון בן עזרי, דורון הר שמש, ארנון פרנטי ושני קנוהל) יהיו אחראים כלפי העירייה לקיום הוראות פסק דין זה. העותרים יתקשרו בשלב הראשון עם מנכ"ל העירייה או מישהו מטעמו, כפי שיודיע להם".
השבוע ירד המסך על פרק נוסף של המחאה החברתית שהחלה בקיץ. למותר לציין שהמאהל בקריית שמונה היה מיוחד ושונה ממאהלים רבים. למאהל התקבצו ובאו פעילים, סטודנטים ותושבים מקריית שמונה והאזור שאפשר להגדירם תחת הכותרת "אנשים טובים (ותמימים) באמצע הדרך". תמימים במובן החיובי של המילה. הלהט והאמונה לשנות את אורחות חיינו היו אצל רוב המוחים הסיבה האמיתית לפעילות, על אף העובדה שכמו בכל מאבק חברתי, יש טרמפיסטים שתיעובם את השלטון מביא אותם. הראיה לכך היא שמי שנותר עד קו הגמר והתייצב בלשכתו של השופט היו האידיאליסטיים של המאבק. הנה הם בשמם המלאה ומספרם הסידורי בעתירה:
1. גבי ויינרוט, 2. יעל סילבר 3. ירון בן עזרי 4. דורון הר שמש 5. דרור מילר 6. סופיה דוקרביץ 7. קרן קסטנבנד
8. לוני נתנזון 9. שני קרני 10. אייל ברמן 11. יוסי ביטון
12. חנן ישראלי 13. ארנון פרנטי 14. ליאור בונצל 15. מאיה לייברוק 16. ארנה ויינברג זילברשטיין 17. חמוטל שדות 18. יאיר מהללאל 19. יוסי גורביץ 20. גילי פליישמן 21. עמרי ריבלין 22. הרן אגסי 23. אלי בריף
24. שני מלכה 25. עדי קלמדי 26. ז'קלין ישעיה 27. יואב סבג 28. מיכל פרטינג 29. שני קנוהל.
עתה צריך לחכות ולראות כיצד המאהל ימשיך את פעילותו החברתית כאשר מצד אחד רוחות החורף וגשם הזלעפות מכה בעורפם, ופסיקתו של השופט חשין עומדת מול עיניהם.
