אנו חורגים הפעם מכללי המשחק העיתונאיים, ולא כותבים חדשות.
שנים של דיבורים, הבטחות, הודעות דובר, שהיום מסתבר שלא תאמו את המציאות ולא את האמת, על פתרון הבעיה בצומת ביג. והיום, אין רמזור ואין כיכר. יש תאונות, והרבה.
היות והאמת תקועה אי שם בשנת 2014, וגם זאת אחרי שנים של גרירת רגלים, פשוט אנחנו מביאים את הכתבות שפורסמו בחודשים מאי ויולי 2014.
השבוע שוב קרתה תאונה, תאונה נוספת, וההודעות עדיין באותו נוסח ובאותה נימה מלפני שלוש שנים.
אנחנו לא מוכנים לשחק בנשף המסכות של חלק מהשחקנים במשחק הדמים וברולטה הרוסית המתרחשת יום-יום שעה בצומת ביג ובצומת הכניסה לאזור התעשייה הצפוני.
צומת הכניסה לאזור התעשייה הצפוני
בעבר, וגם עתה אנו מתייחסים לשני מוקדי הסיכון, צומת 'ביג' וצומת הכניסה לאזור התעשייה הצפוני בנשימה אחת.
באשר לצומת הכניסה ל-א. ת. צפוני, המחזה בכניסה וביציאה הפך לסצנה מסרט אימה יפני, בנוסח טייסי הקמיקזה.
מתחילת חופשת הקיץ ועד חודש אוקטובר, מעל ארבעה חודשים, הכבישים עמוסים במטיילים. התנועה רצופה וצפופה. מי שרוצה לצאת מאזור התעשייה ולפנות שמאלה לקריית שמונה נדרש לחכות דקות ארוכות. השבוע המתנתי פעמיים, פעם עשרים דקות ופעם שנייה עשרים וחמש דקות. אין לנו טענות למטיילים, שחלקם בכלל 'נהגים של שבת', שלא מביטים ימינה או שמאלה, אלא נוסעים ישר ו'שומרים' על רצף תנועה במהלך דקות ארוכות.
העמידה בצומת מתסכלת ויש נהגים העוקפים את טור המכוניות, נצמדים בכפולה מול הרכב בראש הטור, ופורצים לכביש בחלון ההזדמנות הראשונה. סכנה לנהגים ולמי שלא אשם.
יש נהגים הפונים שמאלה, עושים 'פרסה' באלונית, ומשתלבים בתנועה המגיעה מכיוון מזרח.
תאונות רבות מתרחשות בצומת, ובגלל שרובן מסתיימות בפגיעה ברכוש, אינן מגיעות לתקשורת.
פנינו למנכ"ל העירייה אשכול שוקרון ושאלנו. "עקב הסכנה הכרוכה בצומת ועומס התנועה המוגבר במהלך חודשים רבים, האם אין מקום שהעירייה תקצה שוטרים מהשיטור העירוני שיכווינו את התנועה בצומת בנקודות השיא בשעות הבוקר ואחר הצהרים?. אותה בקשה מופנית גם לגבי צומת 'ביג'".
אשכול שוקרון בתגובה "אנחנו מודעים לקושי שאתה מתאר.
באשר לצומת 'ביג' השטח אינו בתחום השיפוט של עירית קריית שמונה ולכן אנחנו מנועים.
באשר לצומת הכניסה לאזור התעשייה הצפוני, הרעיון נשמע הגיוני וענייני לחלוטין. אנחנו נבדוק באהדה את הפתרון המוצע".
